3 צפייה בגלריה
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר אנדרטה אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר אנדרטה אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו
"כל מי שפועל למען הבנה ורגיעה ראוי לתמיכה". שטיינמאייר והרצוג
(צילום: AFP)
נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, סיפק אתמול (יום שישי) התייחסות חריגה למהפכה המשפטית בישראל במהלך כנס של אוניברסיטת חיפה. "אנחנו מודאגים מהשינוי המבני של שלטון החוק שמתכננת הממשלה", אמר. "אנו הגרמנים תמיד הסתכלנו בהערצה רבה על שלטון החוק החזק והתוסס בישראל".
שטיינמאייר, שמקורב לנשיא המדינה יצחק הרצוג, התייחס גם לנאום שבו אמר הנשיא הישראלי שתהליך החקיקה שמקדמת הממשלה "שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", וקרא לזנוח אותו. לדברי שטיינמאייר, "אני בקשר עקבי עם חברי ועמיתי יצחק הרצוג וסומך על קולו הנבון והמאזן בדיון הישראלי".
הנאום של הרצוג
(צילום: לע"מ)

3 צפייה בגלריה
נשיא גרמניה, נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין וסוניה לנשטיין, נשיאת אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בגרמניה
נשיא גרמניה, נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין וסוניה לנשטיין, נשיאת אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בגרמניה
שטיינמאייר עם נשיא אוניברסיטת חיפה
(צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה)
שטיינמאייר גם קשר בנאומו בין המהפכה המשפטית והמצב הביטחוני בישראל לכך שהחזון למזרח תיכון "טוב ושליו יותר, שבו בני אדם מכל התרבויות והדתות חיים בשוויון ובשלום", הולך ומתרחק. לדבריו, "כל מי שפועל למען הבנה ורגיעה, וכן למען הידברות, ראוי לכל תמיכה מאיתנו – כדי שהחלום שאוניברסיטת חיפה מחויבת לו אכן יוכל יום אחד להתגשם".
בתקשורת הגרמנית ציינו שביקורת גלויה שכזו מטעם הנשיא על פעולות שעושה ממשלה נבחרת במדינה ידידותית היא יוצאת דופן, מכיוון שבאופן מסורתי מתרחקים הנשיאים מבעיות פוליטיות ומתבטאים בממלכתיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, נציין, צפוי להגיע בשבוע הבא לביקור ראשון בברלין מאז שחזר לתפקיד.
נשיא אוניברסיטת חיפה פרופסור רון רובין הביע מצידו את דאגתו לפגיעה במרקם החברתי בישראל, ואמר כי "בית שיחולק, לא יעמוד". פרופסור רובין קרא לשמירה קפדנית על הפרדת הרשויות, שהיא לדבריו תנאי בל יעבור לשגשוגה של החברה הישראלית בכלל - ושל האקדמיה הישראלית בפרט.
3 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
נקרא להתערב במדיניות הפנים הישראלית. ביידן
(צילום: רויטרס)
לפני כשבועיים, במהלך ביקור של שר החוץ אלי כהן בברלין, אמרה גם שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק שהיא מודאגת מהמהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה. "לא אכחיש שבעולם אנחנו מודאגים מחלק מתוכניות החקיקה בישראל", אמרה ברבוק בתום פגישתה עם שר החוץ כהן בברלין. "בין הערכים שמאחדים אותנו - גם השמירה על עקרונות המוסדות כמו עצמאות מערכת המשפט".
בתשובה לשאלה האם הדמוקרטיה בישראל בסכנה אמרה אז שרת החוץ: "מדינות רבות בעולם וזה כולל גרמניה הסתכלו בישראל וראו בה מודל לדמוקרטיה חופשיה וליברלית. דיברנו על זה היום. הבעתי את דאגתנו כי הערכים שמחברים אותנו כוללים עקרונות של שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט. שר המשפטים שלנו הדגיש את הנקודה הזאת בביקורו בישראל".

הפנייה החריגה של חברי הקונגרס לביידן

92 חברי בית הנבחרים האמריקני פנו לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וביקשו ממנו באופן חריג "להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים" שעומדים לרשותו כדי "למנוע מהממשלה הישראלית להמשיך ולפגוע במוסדות הדמוקרטיים הישראליים". טיוטת המכתב, נזכיר, פורסמה לראשונה ב-ynet בשבוע שעבר - וכעת מתברר שחתמו עליה עשרות חברי קונגרס, בהם גם בכירים, חלקם יהודים.
במכתב, שקודם על-ידי השדולה הפרו ישראלית J-Street ושמוביליו הם חברי הקונגרס הדמוקרטיים רוזה דה לאורו, ג'ים מקגוורן וג'ן שקובסקי, כתבו חברי בית הנבחרים כי "ההצעות לתת לחברי כנסת שליטה מלאה על מינוי שופטים, לחסל את הביקורת השיפוטית ולאפשר לכנסת לבטל את פסיקות בג"ץ, יסכנו את הדמוקרטיה הישראלית, יפגעו בבסיס הערכי של היחסים בין ארה"ב לישראל ויעצימו את כוחו של הימין הקיצוני שמבקש לקדם סיפוח ולמנוע אפשרות עתידית ליישום פתרון שתי המדינות".
תומכי המהפכה המשפטית בישראל הזכירו לא פעם את העובדה שבארה"ב הנשיא בוחר שופטים. מנגד, המבקרים הזכירו כי השופטים שבוחר הנשיא צריכים לקבל את אישור הסנאט - שם לא מובטח לו רוב - והוסיפו כי בארה"ב קיימת חוקה קשיחה, שמובילה לכך שלא ניתן לחולל בה שינויים קיצוניים ללא הסכמה רחבה.
חברי הקונגרס ציינו גם כי "מכיוון שישראל חווה הפגנות מסיביות ומתמשכות נגד הרפורמה, חיוני שממשלת ישראל תעמוד באידיאלים הדמוקרטיים שעליהם הושתתה ותימנע ממשבר חוקתי".
חברי בית הנבחרים הביעו גם דאגה מכך שהממשלה "מאיימת לספח באופן חלקי או מלא אזורים שבוודאי יהיו חלק ממדינה פלסטינית עתידית", וקראו לביידן גם למנוע את המשך "ערעור פוטנציאל פתרון שתי המדינות לשני עמים".