מתחסנים בבית הספר הרצוג חולון: אסף קמר מדווח
(צילום: אבי חי, משי בן עמי)
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התנגדה לחיסונים בבתי הספר, אולם בסופו של דבר נאלצה לקבל את עמדת הממשלה לקיים את המבצע בתוך מוסדות החינוך על מנת לסייע בצמצום נתוני התחלואה בקורונה. "אני לא כל כך מתרגשת ולא מפחדת מהחיסון, אני יודעת שהוא רק יועיל לי", אמרה הבוקר (יום ה') במשדר של אולפן ynet שובל אסרק, תלמידת גימנסיה הרצוג בחולון.
יום לפני תחילת שנת הלימודים אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש כי מבצע החיסונים יחל ב-50 בתי ספר, אולם נכון להיום מדובר במספר קטן יותר. בגימנסיה הרצוג בחולון קיבלו הבוקר כ-50 תלמידים את החיסון נגד קורונה, חלקם את מנת הדחף השלישית. "העמדה שלי היא שאיפה שאפשר להתחסן ואיפה שאפשר לקדם את המהלך הזה של ההתחסנות ושל חיזוק האוכלוסייה אנחנו עושים את זה", אמר המנהל אלדד קפיטולניק.
הוא הוסיף: "לאורך כל הקיץ עודדנו ללכת להתחסן בקופות החולים, וברגע שיש לנו פה את האפשרות לתת את הדחיפה האחרונה בשביל זה יקרה, אנחנו פה. אנחנו באמצע יום הלימודים בבית הספר, הילדים באים להתחסן, ועל הדרך עוברים איזשהו שיעור באזרחות על תהליך, על התחסנות, וזה חלק מהמקום של בית ספר שמחובר לקהילה, שלא כל אחד יהיה במיטבו אלא גם ליצור סביבה בריאה".
- האם הייתה התנגדות של חלק מההורים למהלך?
"לא, לא נתקלנו בהתנגדות. מי שלא רוצה פשוט לא מתחסן, אנחנו לא עושים את זה בכוח, אנחנו לא כופים. אנחנו מעודדים ברוח טובה ובהסברה ומי שבסופו של דבר מחליט גם שלא להתחסן, אנחנו מכבדים את זה".
7 צפייה בגלריה
"אנחנו לא עושים את זה בכוח". המנהל קפיטולניק (שני מימין) וצוות החיסון של מד"א
(צילום: אסף קמר)
על החששות של שרת החינוך שאשא ביטון מחרמות כלפי תלמידים שלא ירצו להתחסן, אמר המנהל קפיטולניק: "אין ספק שזה עניין של עבודה חינוכית, אנחנו מדברים על זה. אנחנו מדברים מצד אחד על הצורך להתחסן ועל חוסן האוכלוסייה ומצד שני על זכות האדם על גופו ועל הזכות לכבד כל אדם לקבל החלטות בהתאם לאיך שהוא רואה לנכון ומוצאים את שביל הזהב, המציאות מורכבת".
- שמענו מורים שמתלוננים על כך שאותם מחייבים להגיע מחוסנים או אחרי בדיקה, והם מפחדים לבוא ללמד.
"אין ספק, יש חשש. הסיטואציה שבה מורים מחויבים להגיע כשהם או מחוסנים או נבדקים, אבל בעצם המצב הזה לא מחייב את התלמידים, זה יוצר סביבה שהיא לא בטוחה מהבחינה הזאת וגם עם זה צריך להתמודד".
שובל, שסיפרה כאמור כי היא משוכנעת שהחיסון יועיל לה, אמרה כי רוב חבריה לכיתה קיבלו את הזריקה: "הכיתה שלנו מאוד מקפידה על זה". מורן דורון, תלמיד נוסף שהתחסן, אמר: "קיבלתי את החיסון השלישי, צריך לסיים עם זה כבר. רוב התלמידים בכיתה מחוסנים, לא היו יותר מדי תופעות לוואי ולא מרגישים את החיסון".
מנהלי בית ספר שחלו קשה בקורונה וקוראים לתלמידים להתחסן
(צילום: משי בן עמי)
קבינט הקורונה החליט באופן חד משמעי כי מורים שבחרו להימנע מהחיסון צריכים להציג בדיקה שלילית אם ברצונם להיכנס לבתי הספר. במשרד החינוך אמרו עם פתיחת שנת הלימודים כי 86% מאנשי ונשות צוותי ההוראה התחסנו.
שרית כרסנטי אוחנה, מנהלת בית הספר היסודי המגינים בקריית שמונה, חלתה בקורונה. לנוכח העובדה שיש עובדי הוראה שמסרבים להתחסן, אמרה הבוקר המנהלת כי "זה חוסר אחריות, יש לנו אחריות מאוד גדולה לילדים קטנים. אנחנו נמצאים בחלל של 49 מטר מרובע, גודל כיתה סטנדרטי.
"המורה לא יכול להיות עם מסכה כל הזמן. הוא מדבר, הילדים לא תמיד מצליחים לשמוע ולכן המורים לפעמים מורידים את המסכות וגם הילדים לפעמים מורידים את המסכות, בטח בארוחת העשר, והסכנה מאוד גדולה. אני חושבת שחיסון המורים יכול לעזור מאוד בלמנוע את ההפצה של המחלה, במיוחד בבית ספר יסודי כמו שלנו כשהילדים עדיין לא מורשי חיסון. כל צוות המורים שלי מחוסן, חלקם בתהליך של החיסון השלישי".
על התקופה שבה חלתה סיפרה כרסנטי אוחנה: "זה קרה לי עוד לפני שהתחילו עם החיסונים. היו לא תסמינים לא פשוטים בכלל. חוץ מהעובדה שאיבדתי את חוש הטעם והריח למשך 10 ימים, היו לי כאבי ראש קשים, לא הצלחתי לפתוח את העיניים, קשיי נשימה, כאבי שרירים, באמת לא נעים ולא דומה לשום דבר. עד היום אני מרגישה תשישות מדי פעם ואפילו בעיות זיכרון שלא היו לי. אני מאוד ממליצה להתחסן".
דן רפאל, מחנך וסגן מנהל תיכון יחד במודיעין, חלה גם הוא בקורונה. "אצלי זה קרה בדיוק לפני שנה. יום לפני תחילת שנת הלימודים חליתי וכל מה שכתוב בספרות המקצועית לגבי קורונה, אולי חוץ מטעם וריח, לא פסח מעליי. לפני כן לא היו לי שום תסמינים. עשיתי בדיקה בבוקר, נכנסתי לבידוד בבוקר ואחר הצהריים כבר הייתי עם חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה, לחצים בחזה ובראש. לא זוכר שסבלתי אי פעם בחיים כמו שסבלתי בשלושה הימים הראשונים".
- נשמע מאוד מפחיד, פתאום מעבר לחוסר אונים מוחלט.
"חד משמעית. אני זוכר שכשהגיעה הניידת טיפול נמרץ לקחת אותי מהבית שלי, אני פשוט נבהלתי. אמרתי לפרמדיקים 'אני לא נוסע איתכם, לא רוצה', כי הסיפורים האלה על אנשים שיוצאים מהבית עם תיק ביד ולא חוזרים עלו אצלי במחשבות. בתהליך לא ארוך, אחרי שבועיים חזרתי כבר לבית הספר אבל עם קושי נשימתי, ולא היה לי פשוט ללמד".
- התלמידים שלך מכירים את הסיפור?
"כן, כשחזרתי זה התפשט כמו אש בשדה קוצים, בשנייה ידעו שיש מורה חולה וגם לא הסתרתי כלום כי לא היה, זה לא משהו שאתה צריך להתבייש בו בזה שאתה חוטף קורונה. לדעתי גם ראו את המצב הפיזי שלי, כי הגעתי פעם אחת לכיתה ואמרו לי 'מה קרה? מאיפה באת?', ועניתי 'באתי מהכיתה ליד'. פשוט היה לי קושי נשימתי, שגם במעבר מכיתה לכיתה ראו את זה עליי".
- וזה משפיע על התלמידים ללכת להתחסן?
"אני חושב שכן. המספרים הם ממש מעודדים, בשכבות י"א-י"ב כבר מגיעים למספרים של 96%. מקרב צוותי ההוראה אנחנו עומדים על קרוב ל-100% מחוסנים".
