נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול הודיע הערב (שלישי) על ביטול המשטר הצבאי בארצו, שעליו הכריז רק שעות ספורות קודם לכן. יון אמר כי הוא מכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט, שם קבעו המחוקקים פה אחד כי יש לבטל את ההחלטה ואמרו שהיא מנוגדת לחוקת המדינה.
"כיבדתי את החלטת האספה הלאומית להסיר את המשטר הצבאי", אמר הנשיא בהצהרה בשידור חי, אחרי השעה 04:00 בבוקר (שעון דרום קוריאה). המוני מפגינים, שהתאספו בשעות האחרונות מחוץ לאספה הלאומית (הפרלמנט הקוריאני), החלו בחגיגות אחרי ההודעה וקראו: "ניצחנו!".
הצבא פורץ לפרלמנט אחרי ההכרזה על משטר צבאי, והנזק בבניין
(צילום: רויטרס)
16 צפייה בגלריה
הצבא הקוריאני בכניסה לפרלמנט, והנשיא יון
(צילום: South Korean Presidential Office via Getty Images, Jung Yeon-je / AFP)
הנשיא, שמתוסכל מכוחה של האופוזיציה, אמר בהכרזה על מצב החירום כי המטרה היא להיאבק בכוחות שחותרים תחת המדינה ותומכים במשטר הקומוניסטי של היריבה המרה צפון קוריאה. אחרי ההכרזה, שלמעשה אוסרת על כל פעילות פוליטית, שעטו כוחות הצבא לבניין האספה הלאומית – בזמן שבמקום שהו 190 מ-300 המחוקקים. בסביבות 02:00, כשלוש שעות בלבד אחרי ההכרזה על משטר צבאי, הצביע הפרלמנט פה אחד נגד החלטתו של יון. לאחר מכן, בצעד שהתפרש כתמיכה בתוצאות ההצבעה, הצבא עזב את הבניין.
16 צפייה בגלריה
כוחות הביטחון בבניין האספה הלאומית, מעט אחרי ההכרזה על משטר צבאי
(צילום: Yonhap via REUTERS)
החוק הקוריאני מחייב את הנשיא לכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט. אחרי ההצבעה, וההתנגדות החד משמעית להחלטתו, נדרש יון להכריע אם להישמע לפרלמנט ולהודיע על ביטול המשטר הצבאי - ובכך לא לממש את רצונו להילחם באופוזיציה, או להמשיך במאבקו ולהותיר את מצב החירום על כנו ובכך לגרור את ארצו לכאוס חוקתי. לבסוף הודיע כי ההחלטה מבוטלת.
הנשיא בסכנת הדחה, המפגינים דרשו לעצור אותו
ההכרזה המפתיעה על משטר צבאי נתקלה בהתנגדות גם במפלגת השלטון של יון, "כוח העם", שהערב קראה לנשיא לבטל את ההחלטה הדרמטית. "המפלגה הדמוקרטית" מהאופוזיציה, המפלגה הגדולה בפרלמנט, אמרה כי מדובר ב"הפיכה" שמנוגדת לחוקה.
לפי הפרשנים הנשיא לקח "הימור פרוע" ונמצא כעת בסכנת הדחה, וצפוי לעמוד בתקופה הקרובה תחת לחץ כבד להתפטר מתפקידו. הפעם האחרונה שבה הכריזה דרום קוריאה על משטר צבאי – שמאפשר לבצע מעצרים ללא צווים – הייתה ב-1979, בעקבות ההתנקשות בדיקטטור ששלט אז במדינה, פארק צ'ונג הי. כבר עשרות שנים שבמדינה יש משטר דמוקרטי יציב.
מעט אחרי הודעתו הנשיא נהרו מפגינים לפרלמנט. השוטרים חסמו את הכניסה לבניין, ובין הצדדים החלו עימותים. המפגינים קראו "לבטל את המשטר הצבאי", "להגן על הדמוקרטיה" ו"לעצור את יון סוק יאול". במקביל נכנסו כוחות הביטחון לפרלמנט. אנשים שהיו בתוך הבניין ניסו לחסום את דרכם של החיילים והציבו ספות, כורסאות וכיסאות בכניסה.
מנהיג האופוזיציה וראש "המפלגה הדמוקרטית", לי ג'אה מיונג, מסר הצהרה אחרי ההצבעה בפרלמנט (ולפני ההודעה של יון) ואמר כי החוק דורש כעת מהנשיא לכנס את "מועצת המדינה" ולבטל מיד את ההכרזה על משטר צבאי. הוא פנה לשוטרים ולחיילים הקוריאנים ואמר כי "כל הצווים שעליהם הצהיר הנשיא, בכפוף להכרזה על משטר צבאי, מנוגדות לחוק".
ההכרזה על משטר צבאי אפשרה, בין השאר, לעצור ללא צורך בצו את מי שלדעת המדינה "מפר את מצב החירום הצבאי". לי הזהיר כי מי שימלא אחר הוראותיו של הנשיא ייחשב כשותף לדבר עבירה. בפרלמנט בסיאול קראו לצבא להישמע למחוקקים – ולא לנשיא.
ההכרזה של נשיא דרום קוריאה הדהימה את הקהילה הבינלאומית ובמיוחד את ארה"ב – בעלת ברית קרובה של סיאול. במועצה לביטחון לאומי אמרו כי סיאול לא הודיעה מראש לוושינגטון על כוונתו של הנשיא. הערב אמרו בוושינגטון כי ארה"ב מקווה שהנשיא הדרום קוריאני יכבד את הכרעת הפרלמנט ויודיע על ביטול המשטר הצבאי.
רוב המושבים באספה הלאומית (הפרלמנט הקוריאני) שייכים כיום למפלגות האופוזיציה, ובמדינה מכהנת ממשלת מיעוט. בהכרזתו על מצב החירום טען הנשיא כי האופוזיציה שולטת בפרלמנט, תומכת במשטר הקומוניסטי של צפון קוריאה ו"משתקת" את הממשלה באמצעות פעולות שמתנגדות למדינה. הוא לא הצביע על איום ממשי מצד היריבה מהצפון, והתמקד במתקפה נגד האופוזיציה.
בהצהרה מיוחדת בשעת ערב מאוחרת אמר יון: "הכרזתי על משטר צבאי כדי להגן על הרפובליקה החופשית של קוריאה מאיום הכוחות הקומוניסטיים הצפון קוריאניים, ובמטרה למגר את הכוחות המתועבים שתומכים בצפון קוריאה ומתנגדים למדינה שלנו". הוא הצהיר כי בתקופה שבה יחול המשטר הצבאי הוא "ישקם את דרום קוריאה" ו"יחסל את הכוחות שמתנגדים לה".
יון תקף את "המפלגה הדמוקרטית" מהאופוזיציה - המפלגה הגדולה בפרלמנט, שהעלתה השבוע הצעה להדיח חלק מהתובעים הראשיים במדינה, והתנגדה לתקציב שהגישה הקואליציה. הנשיא אמר כי "הפרלמנט שלנו הפך למאורה של עבריינים, שמשתקת את הממשל ואת מערכות החוק". יון, שהחל את כהונתו ב-2022, הוא נשיא לא פופולארי ששיעור התמיכה בו עומד על כ-25%.
