מדינת ישראל צריכה להשאיר את תושבי חאן אל-אחמר בסביבתם. כן. ולא רק זה, זו צריכה להיות יריית הפתיחה למערכה כוללת של המדינה במאבק על שטחי C. באומץ רב צריך משרד הביטחון להעתיק את מקומם של תושבי החאן מאות מטרים הצידה, כך שיהיו מרוחקים מעט מהכביש, להעניק להם שירותים ותשתיות, כך שיתנתקו מאיומי הרשות הפלסטינית ולהסדיר את כל המבנים במקבץ. אבל אסור לעצור כאן. זו ההזדמנות של המדינה לגבש תוכנית כוללת שתשיב לה את המשילות על שטחי C, ותעניק לה את היכולת לעבור מקוסמטיקה לכירורגיה.
היתרונות בכך שישראל תימנע מפינוי חאן אל-אחמר, ותסתפק בהעתקתו למקום סמוך הם לא מעטים. ראשית, בשטח - הסדרת המאחז תעניק לתושבים ביטחון בסיסי והומניטרי. שנית, הסדרה פירושה פיקוח יעיל יותר של המדינה על ההתרחבות. שלישית, מניעת הסלמה בזירה הבינלאומית - דבר שלא יזיק לנו בכל הנוגע למתרחש בבית הדין בהאג. ורביעית, שמירה על היציבות הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון.
יהיו מי שיגידו כי הסדרת המקבץ תהווה תקדים למקבצים נוספים וכי המיקום הוא אסטרטגי. אפשר להתווכח על כך. אבל קשה להגיד שכמה פחונים על אם הדרך בין ירושלים ליריחו מאיימים על מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ומקדמים דרמטית הקמת מדינה פלסטינית.
הממשלה נמצאת בסיטואציה מורכבת. זה ברור. אף אחד לא מצפה שיימצא פתרון לסכסוך בן 55 שנה. אבל הפתרון בהגברת המשילות בשטחי C הוא אינטרס מדיני מובהק
הרומן בין המדינה וחאן אל-אחמר יוצא מפרופורציות. כשמסתכלים על המספרים - זה אפילו מגוחך עוד יותר. הכל החל ב-2009, אז הוצאו צווי ההריסה הראשונים למתחם. במהלך 13 השנים שחלפו, הוגשו שש עתירות לבג"ץ על ידי עו"ד אבי סגל מתנועת רגבים. לפני ארבע שנים הוצא פסק דין חלוט, ועד כה הגישה המדינה כ-50 דחיות לביצוע (12 מתוכן רק בעתירה האחרונה).
מאיפה שלא מסתכלים על הסוגייה הזו, המדינה והפוליטיקאים יוצאים רע מאוד. כולם. המדינה סיפקה במהלך השנים שלל תירוצים מכל הבא ליד לדחיות. מביקורה של אנגלה מרקל, דרך בחירות וקורונה, ועד למאמצי התיווך לסיום המלחמה באירופה. המדינה והממשלה נמצאות בסיטואציה מורכבת. זה ברור. אף אחד לא מצפה שיימצא פתרון לסכסוך בן 55 שנה. ונכון שקל לדבר מהיציע, לשאת פתרונות ולא לשאת באחריות. אך הפתרון בהגברת המשילות בשטחי C הוא אינטרס מדיני מובהק.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםשר הביטחון גנץ כבר מקדם זאת חודשים ארוכים. מהכשרת כפר פלסטיני בהר חברון ועד למתן יותר אישורי בנייה לפלסטינים בהשוואה לשנים קודמות, ועד לקידום תוכניות בנייה למתנחלים. בזמן שהיא מתכננת את העתקת חאן אל-אחמר, על המדינה לגבש סט כלים לשמירה על שטחי C, לבצע תכנון מרחבי ולעודד נוכחות אזרחית ישראלית במה שמכנה יועץ שר הביטחון לשעבר קובי אלירז "אזורי אינטרס". עליה לבצע תכנון קרקעות ולרשום אותן באופן מסודר, להקים יחידת פקחים רחבה עם שיני אכיפה משמעותיים (ולא, 50 תקנים זה לא מספיק), ולקדם את "נוהל להקמת חוות חקלאיות" שתקוע במשרד הביטחון. למעשה - לעשות סדר בבלגן שבשטחי C.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
