בפעם השנייה ברציפות, ראש אכ"א לא הגיע הבוקר (שני) לדיון החסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על חוק הגיוס. בשבוע שעבר אמור היה אלוף יניב עשור להגיע לדיון, אך במקומו הגיע שר הביטחון יואב גלנט. הוא זומן להבוקר, אישר את הגעתו - אך בכנסת נדהמו לגלות שברגע האחרון לא ישתתף בדיון - אלא סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם. חבר בוועדה אמר ל-ynet: "גלנט מטרפד את חוק הגיוס".
גלנט בוועדת חוץ וביטחון, לפני שבוע
(צילום: שחר יורמן)
"הייתי אמור להיות בשטח היום, שר הביטחון ביקש שאגיע והגעתי", אמר אלוף ברעם. חברי כנסת זעמו על כך שראש אכ"א לא הגיע: "הגענו לוודעה עם ראש אכ"א, הכנו חומר ושאלות ושלחו מישהו שבא לא מוכן ולא בעל הסמכות. מה בשלב הבא? ישלחו שק"מיסט?".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בפתח הדיון: "לכו לראשי המפלגות שלכם ותסבירו להם את גודל השעה, יש פה הזדמנות היסטורית לחוק גיוס אמיתי".
לאחרונה, נזכיר, אישרה הכנסת להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת כפתרון זמני. גלנט היה היחיד מהקואליציה שהתנגד לחוק, שאינו עונה על הצורך הנוכחי של צה"ל, אך חלק מחברי הקואליציה אמרו כי ידאגו לשנותו במסגרת הדיונים בוועדת חוץ וביטחון - כך שכשיעלה להצבעה בקריאה שנייה יחולו בו לטענתם שינויים מהותיים. האופוזיציה טענה כי מטרת החוק הנוכחי היא לפטור הלכה למעשה את רוב החרדים מגיוס.
הדיון הקודם בוועדת החוץ והביטחון התקיים לפני שבוע, וגם אז כאמור ראש אכ"א נעדר ממנו, למרות שהוזמן על ידי הוועדה שרצתה לשמוע על צורכי הצבא. את מערכת הביטחון ייצג גם אז גלנט, וגורם שנכח בדיון טען אז כי שר הביטחון "ממסמס", כלשונו, את חוק הגיוס - ואינו מעוניין שהחוק יעבור. הגורם ציין כי עדות לכך שגלנט מעכב את החוק היא היעדרותו של ראש אכ"א מהדיון.
באותו דיון בשבוע שעבר הציג גלנט בפני חברי הכנסת את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק הגיוס, ובשלב מסוים הציג הצעה שעלתה במשא ומתן עם החרדים, שלפיה במקום שיעדי הגיוס יוגדרו בחוק שיעבור - הם יעברו בנפרד כתקנות ממשלה. כך, מספר החרדים שהתגייסו בכל שנה יהיה נתון לשינוי, חרף היעדים שייקבעו. גלנט טען במהלך הדיון כי הוא "קרא להעביר את גיוס החרדים בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה", וכי לא הציע בפועל שנושא היעדים יעוגן בתקנות ולא בחוק עצמו. "שר הביטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה"ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה"ל", הוסיף.
גלנט עצמו, נזכיר, הצביע בכנסת נגד החוק לפני כשלושה שבועות והוא אמר כי לא יתמוך בחוק גיוס שלא יהיה בהסכמה גם עם האופוזיציה. דברים דומים השמיע גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לאחר שאמר: "או שיהיה חוק בהסכמה – או שלא יהיה חוק". העברת תקנות, נציין, היא הליך פשוט יחסית שמקל על הממשלה, מאחר שאפשר לשנות אותן מפעם לפעם והן אינן מחייבות כמו חוק בספר החוקים של מדינת ישראל. הכוונה של גלנט היא שבחוק יוסדר מנגנון שלפיו הממשלה תעביר תקנות לגבי מספר החרדים שיתגייסו לצה"ל בכל שנה.
בדיון בשבוע שעבר שר הביטחון הסביר כי הצבא יכול לקלוט כבר השנה 3,000 מתגייסים חרדים נוספים (מעבר ל-1,800 שמתגייסים בכל שנה), מתוך צורך של 10,000 חיילים בסך הכול. "סיכמנו שנעלה כל שנה בעוד 5%, ונגיע ל-50% מהשנתון בחמש שנים", אמר גלנט ביחס להסכמות עם החרדים.
בחלק הפתוח של הדיון, גלנט אמר עוד כי "צה"ל הוא גוף של כולנו שלא משתייך לאף מפלגה. בניגוד למטוסים או פצצות, חיילים אי אפשר להביא מחו"ל ולכן אנחנו צריכים לגייס עוד. אנחנו הולכים בכיוון ההפוך מכל מה שאנו צריכים - בגיוס בחרדים, בהארכת שירות הסדיר ובהגדלת גיל הפטור משירות המילואים. עלינו לפעול יחד, החיילים מוכנים לעשות הכול אבל מבקשים רוח גב. אני פעלתי גם מלמטה וגם מלמעלה, ישבתי עם הנציגים של המפלגות השונות, ניסינו להגיע לגישורים מכל הסוגים והמינים וגם לעניין הזה לא הצלחנו למצוא פתרון".
בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול עסקו השרים בהארכת שירות המילואים, אך הדיון גלש לסוגיית חוק הגיוס ולמתקפות אישיות. כמה מהשרים תקפו את שר הביטחון גלנט על התייצבותו נגד חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה ללא הסכמה רחבה, ובשלב מסוים הצטרף למתקפות הללו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו - שטען כי מהלכיו של גלנט יסייעו להפלת הממשלה, ויפגעו במאמץ לשחרור חטופים. שר הביטחון השיב על כך בביקורת חריפה.
לדברי נתניהו, "זה שיא הציניות. הרי חוק הגיוס הוכן על-ידי גנץ ומערכת הביטחון, בממשלה של לפיד, בנט וליברמן. אז מה השתנה? מה שהשתנה זה הנכונות של החרדים להתגייס בעקבות המלחמה". לדבריו, "יש כאן הזדמנות היסטורית לעשות את הדבר הנכון ולהביא לגיוס של אחינו החרדים. מי שנותן לאופוזיציה זכות וטו, נותן להם את האפשרות למנוע גיוס חרדים במטרה אחת: להפיל את הממשלה, דבר שיעצור את שחרור החטופים ויביא תבוסה במלחמה". גלנט מסר בתגובה לדברים הללו: "זוהי שעה רגישה. צריך לעשות הסכם להשבת החטופים - הניסיון הפוליטי לקשור בין שחרור החטופים לבין פטור מגיוס לחרדים הוא מסוכן וחסר אחריות".
השרים מתחו ביקורת על גלנט במהלך הישיבה ואמרו: "צריך להעביר את שני החוקים יחד גם בלי הסכמה של גנץ והאופוזיציה". שר הביטחון אמר להם: "הצורך בשטח ברור, אבל כבר חודשים שהצרכים הפוליטיים והרצון להרוויח כותרות גדולים יותר. על כל יושבי החדר הזה מוטלת האחריות לתת לצה"ל את התנאים היסודיים בשביל להמשיך להילחם. האנשים הוא התנאי הראשון שבהם, בלי זה אין כלום".
