בדצמבר 1990 עמדנו בתור ארוך לסניף מקדונלד'ס הראשון שנפתח במוסקבה. המשפחה שלי הייתה בדרך לישראל, ולחברים שנשארו הפלא המערבי סימל הבטחה של רוסיה החדשה. אתמול (שלישי) הודיעה מקדונלד'ס על השהיית הפעילות של 850 סניפים ברוסיה, והצטרפה ל-280 חברות מערביות שהקפיאו את העסקים במדינה בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. "סבתא צדקה כשאמרה שאסור אף פעם לשכוח לשתול תפוחי אדמה", העיר אחד החברים במוסקבה שהמתין לסגירת מקום העבודה שלו על ידי הרשויות.
מבחינת התקשורת, רוסיה הפכה דה-פקטו למשטר צבאי עם החוק המאיים ב-15 שנות מאסר בכלא על מי שיפרסם טקסטים על המלחמה שאינם תואמים את הגרסה הרשמית של "המבצע להגנה על דונבאס". בשני העשורים האחרונים ניהלנו הרבה שיחות עם חברים ברוסיה שלא אהבו את מה שקורה במרחב הפוליטי. חלקם יצאו להפגנות, סיקרו הפרות מחרידות של זכויות האדם, ניסו לרוץ בבחירות. אחרים המשיכו לעבוד והכינו אסטרטגיית מילוט "למקרה שהמצב יהפוך לבלתי נסבל".
והיו גם כאלה שהרגישו שמעבר לפוליטיקה ולתקשורת, החיים בערי המרכז נוחים, ולא חייבים להדליק טלוויזיה. כל עוד ניתן היה להרוויח כסף, לטוס לחו"ל ולקנות כל מה שעולה על הדעת והדמיון מתוצרת חוץ - זה לא נראה כמו אסון. אבל הסיר התחמם בהדרגה.
ספטמבר 2003, עשר שנים לפני שהאוליגרך בוריס ברזובסקי נמצא מת מחנק עם צעיף כרוך סביב צווארו, הוא סיפר לי בביתו בלונדון כמה הוא טעה לגבי פוטין. ברזובסקי היה חלק מה"משפחה" של הנשיא בוריס ילצין, אחד מאלה שקידמו את מינויו של פוטין בתור "היורש".
מרץ 2012. קבוצת גברים שעומדים מאחוריי מתבלים דבריהם בקללות, מתלוננים על הקור ועל כך שהביאו אותם באוטובוס להביע תמיכה פומבית בנשיא
"וולודיה, אתה צריך להבין שאתה בונה מערכת של מדינה טוטליטרית", אמר לדבריו לפוטין, כשעוד היו מדברים. ברזובסקי עוד חשב שהנשיא הצעיר, שלהערכת "המשפחה" היה נטול שאיפות משלו, מנסה לבנות דמוקרטיה, רק שהשיטות שלו מוטעות ומסוכנות, ועלולות להמיט אסון על רוסיה. לברזובסקי לא היו ציפיות מהמערב - היה נדמה לו שפוטין די נוח להם כי רוסיה יציבה יותר מבשנות ה-90 הסוערות.
קיץ 2005, העיתונאית אנה פוליטקובסקאיה עוד הייתה בחיים, וסיפרה לי על ניסיון ההרעלה שעברה ועל החטיפות בצ'צ'ניה. היא התלוננה שהקוראים שלה, שפוגשים אותה ברחוב ומביעים תמיכה בכתבותיה, עושים את זה בלחש. "אני חושבת שזה מפני שבתפקידי המפתח אצלנו יושבים אנשי ק.ג.ב, והזיכרון הגנטי אומר לאנשים שלא ניתן להתנגד לזה", היא העירה על הפחד המושרש בתודעת העם הרוסי.
מרץ 2012, כיכר מנייז'נאיה בקרבת הקרמלין. פוטין, שנבחר שוב לנשיא אחרי ארבע שנים כראש ממשלה, מוחה דמעה ומודה "לכל מי שאמר 'דא' לרוסיה הגדולה". קבוצת גברים שעומדים מאחוריי מתבלים דבריהם בקללות, מתלוננים על הקור ועל כך שהביאו אותם באוטובוס להביע תמיכה פומבית בנשיא. הפרלמנט הרוסי כבר הספיק להעביר חוקה שמאריכה את תקופת כהונתו של הנשיא מארבע לשש שנים, אבל ייקח עוד כמה שנים עד שהאישה הסובייטית הראשונה בחלל, חברת הדומה ולנטינה טרשקובה, תעלה להצבעה הצעת חוק "לאפס" את כהונת הנשיא ולאפשר לו להישאר בקרמלין לפחות עד 2036.
דצמבר 2017. במערכת של "קול אמריקה" העובדים עסוקים בשגרת סיקור חדשות היום, כשהפקס יורק מכתב מרוסקומנדזור, השירות הפדרלי הרוסי לפיקוח על התקשורת - שמודיע כי "קול אמריקה" יצורף לרשימת "הסוכנים הזרים". גופי תקשורת שהוגדרו כסוכנים זרים מחויבים לתייג כל פרסום כ"מיוצר ומופץ על ידי סוכן זר" ("קול אמריקה" החליטה שלא להיענות לדרישה). הקולגות בכלי התקשורת העצמאיים ברוסיה מצטערים לשמוע, אבל מקווים שזה לא יגיע אליהם, כי הם הרי יושבים ברוסיה ולא מקבלים מימון זר. ב-2021 הם נאלצים להתחיל לתייג את הפרסומים שלהם, ובעקבות הפלישה של פוטין לאוקראינה הרשויות סוגרות אותם תוך שבוע. חלקם ממשיכים לעבוד, אך מבטלים כליל את סיקור המלחמה.
טלגרם, סיגנל, ווטסאפ, מסנג'ר, דואר אלקטרוני - כל אלו מוצפים מאז 24 בפברואר בהודעות ממשפחה וחברים. עדכונים על התקדמות עם הילדים מקייב לעבר הגבול עם מולדובה, לקראת הפינוי לישראל. בקשות מחברים בקייב לתרופות, "כי החבר'ה מאיישים עמדות בטרנינג, מצוננים". עדכונים מצמררים בטון השגרתי, "הם ירו על מגדל הטלוויזיה לא רחוק ממני, מתחבאות עם החתולה באמבטיה, קומה ראשונה זה יחסית בטוח". מסרים מחברים אוקראינים בארה"ב "מארחים משפחה שמגיעה עם ילדים, זקוקים לבגדים, כלי בית". ומסרים מחברים מרוסיה - על תחושות החנק, הבחילה, הפחד, הבושה, אובדן העתיד. וחלק: "יצאנו מהמדינה, לא יודעים עדיין לאן, מחפשים עבודה". הסיר הגיע לנקודת הרתיחה.
- נטשה מוזגוביה היא מנהלת פרויקטים דיגיטליים ב"קול אמריקה". תוכן המאמר הוא דעה אישית ולא מייצג את עמדת הארגון או הממשל האמריקני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com