נפתלי בנט ובני גנץ נפגשו בעקבות חרם ההצבעות של כחול לבן במליאה
משבר כלכלי גדול מתחולל בעצם הימים האלה ואולי אפילו עלול לגרום לזעזוע חמור בממשלת בנט-לפיד. לא, זה לא בהקשר להתייקרות מוצרי המזון. לא, זה לא במחאה על הזינוק במחירי הדירות. לא, זה לא סביב הוויכוחים בכמה להעלות את שכר המינימום. הסיבה לא קשורה לרוב הציבור, אך מרגיזה רבים: הקצבת עוד מיליארד שקלים וחצי להגדלת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל.
בגלל הקיפאון בנושא, שבהוראת בג"ץ חייב להסתיים בהצגת נוסחה חדשה של תשלום הגמלאות לאנשי הקבע עד ליום שני הקרוב, שר הביטחון בני גנץ השבית את עבודת הכנסת ומפלגתו מסרבת להשתתף בהצבעות בכנסת. ובלי כחול לבן - אין ממשלה.
אז על מה המהומה המתגברת בימים האחרונים? בסוף הקיץ האחרון הביאו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון גנץ לאישור הממשלה החלטה למסד את "הגדלות הרמטכ"ל", שמשמעותם להגדיל בכמיליארד שקלים וחצי בשנה את הפנסיות בצה"ל, שהיקפן הנוכחי כבר עורר לא אחת ביקורת קשה בעבר. ההחלטה נבעה למעשה מהוראת בג"ץ לממשלה להסדיר את נושא הפנסיות בהקדם, אולם בשום מקום לא נאמר שיש להוסיף על תקציבן המנופח כבר עתה.
בכירי משרד האוצר התנגדו במשך שנים לכך שהתוספת המיוחדת מוענקת לפי סמכות הנתונה לרמטכ"ל, לקבוע וגם להגדיל את הפנסיות בצה"ל. בעבר כתבו בכירי האוצר מסמך מסודר ובו הנימוקים להימנע מהמשך שיטת ההגדלה. שר האוצר ליברמן, שלזכותו ייאמר שביקש לשמוע את דעתם של בכירי משרד האוצר, הכריע להתעלם מחוות הדעת ולאשר את התוואי של "הגדלות הרמטכ"ל". הרי גם ליברמן היה שר ביטחון, ואגב גם נפתלי בנט היה. ועבורם לפגוע באנשי הקבע הוא ייהרג ובל יעבור.
השרה מרב מיכאלי בריאיון: מקווה שגנץ לא מתכוון להפיל את הממשלה
(צילום: עידו ארז, נויל האריס)
הסיבה להשגת ההסכם מעורר המחלוקת: כשליברמן היה שר הביטחון, הוא החליט לאשר את הגדלות הרמטכ"ל ואף למסד אותן בכללים ברורים. שר הביטחון הנוכחי גנץ, לשעבר הרמטכ"ל בעצמו, צידד תמיד בתוספות, ולפיכך השגת הסכם לאישורן היה עניין טכני בלבד עבור שני השרים, שזאת סמכותם.
הנושא היה טעון את אישור הממשלה, שאכן אישרה את המתווה החדש אוגוסט האחרון. כעת נותר לבצע את החקיקה ולכן נדרשו אישור ועדת השרים לחקיקה והכנסת בשלוש קריאות. הבעיה היא שבכנסת אין רוב להגדלות הללו ושעל פי בג"ץ יש להציג את המתווה סופית עד ליום שני בחצות.
גם במשרד המשפטים לא היו מרוצים בקיץ האחרון מהפיכת התוספות המיוחדות לעניין של קבע, אולם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה הפורש אביחי מנדלבליט קבעו אז שאין בצעד משום פגיעה בחוק וכי הוא אפשרי, תוך קביעת כללים ברורים לתוספות.
וזאת ההיסטוריה: בשנת 2004 הפסיק צה"ל את ההסדר שהיה קיים ושבו נהנו גמלאי צה"ל מפנסיה תקציבית, שבה העובד אינו מפריש כלל כספים לפנסיה. במשק עברו לפני קרוב ל-20 שנה לתשלום פנסיה צוברת, שהכלל בה הוא שהן המעסיק והן העובד מפרישים כספים על פי שכר העובד לקרן הפנסיה.
ההחלטה שהתקבלה ולפיה הרמטכ"ל יכול להגדיל על פי דעתו את הפנסיה היא משמעותית. בזמן שעל כל שנה של עבודה מקבל פנסיונר 2% משכרו בפנסיה העתידית - עד צבירה של 35 שנות עבודה שמהוות גמלה של עד 70% מהשכר - הרי שלרמטכ"ל קיימת כיום הרשאה לרשום עוד שנות שירות, שלא היו כלל, לאיש הצבא המשתחרר. למעשה מדובר בדיווח בלתי נכון הנעשה בגלוי. מעין "ישראבלוף" כזה.
למעשה, הרמטכ"לים אישרו את התוספות הללו בשנים האחרונות כמעט לכל אנשי הצבא המשתחררים, נוהג שאינו קיים בשום גוף ציבורי אחר במדינה.
הגדלת השכר של הגמלאים נעה בשנים האחרונות בין 10% ל-20%. כך נוספו - במהלך שאין כמותו בשום גוף בארץ - גם 6%-4% למשרתי הקבע על שנתיים עד שלוש שנות שירותם בשירות סדיר וכמו כן זוכו אנשי קבע בגמלה שנתית גם על כל שנות לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה – משלוש שנים ועד שבע, למשל לגבי רופאים.
אנשי הקבע בצה"ל פורשים בחלקם הגדול בגיל 40 או 45 ואז פותחים בקריירה נוספת באזרחות, בה בשעה שהם כבר זכאים לפנסיה בשיעורים של 44%-54%.
ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן באולפן: ח"כים סוררים לא מאפשרים לקואליציה לתפקד
(צילום: נויל האריס)
ח"כ קרעי: חושב שגנץ מבין שהוא בתוך מאורת נחשים, שקד תתעוררי
(צילום: אלי מנדלבאום, נויל האריס)
לפי המתווה החדש שנקבע, עבור כל שנת שרות צבאי, מעל ל-10 שנים בקבע, תוגדל הפנסיה ב-3% (במקום ב-2% עד היום). התוספת המרבית תעמוד על 7% במתכונת זו. חייל ששירת כלוחם יהיה זכאי לתוספת של עוד 3% לפנסיה עם שחרורו מקבע. חייל שהיה בעתודה יקבל 1% על כל שנת לימודים עד 4%.
הכנסת אמורה לאשר כעת – והזמן הולך ואוזל - הצעת חוק מיסוד שיטת "הגדלות הרמטכ"ל", לאור דרישת בג"ץ, וזאת בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון מלפני קרוב לשש שנים. ההגדלה תהיה קבועה, אך בשיעור מצטבר שלא יעלה בשום מקרה על 11%, השווים לחמש שנות עבודה וחצי של תוספת לגמלה. דווקא השינוי בתוואי יעלה לקופת המדינה עוד סכום לפנסיות בצבא של מיליארד שקלים וחצי מדי שנה, כהערכת בכירי משרד האוצר.
ההחלטה שטעונה את אישור מליאת הכנסת צפויה להיות מוגשת בין הקריאות הראשונה השנייה והשלישית גם לאישורה של הוועדה המשותפת לוועדות הכספים והחוץ והביטחון של הכנסת. הזמן הולך ואוזל והתשובה לבג"ץ מתמהמהת. האם תגרום הממשלה לביזיון בית המשפט ולא תגיע לסיכום מוסכם ואף להצבעות בכנסת עד ליום שני בחצות?
ואולי בג"ץ, לפנים משורת הדין, יסכים לדחות שוב את "המועד האחרון", אף על פי שכבר עשה זאת פעמיים בעבר, כאשר קבע באחרונה בחודש שעבר כי זאת הייתה "הדחייה האחרונה". אין רגע דל בסוגיה הנפיצה הזאת.
