איראן ביצעה באחרונה בשטחה ניסויים בשיגור טילים בליסטיים, כחלק מתהליך הפקת הלקחים לאחר כישלון המתקפה הגדולה באפריל לעבר ישראל, שיורטה ברובה המוחלט על-ידי צה"ל וכוחות הקואליציה בהובלת ארה"ב. את ביצוע הניסויים חשפו גורמי מודיעין מערביים.
הרפובליקה האיסלאמית שיגרה בסך הכול באפריל לעבר ישראל 350 כטב"מים מתאבדים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. 50% מכלל הטילים נפלו בדרך לישראל עוד לפני היירוט. הנתונים זעזעו את משטר האייתוללות, והביאו אותם לביצוע בדק בית לזיהוי הכשלים.
כחלק מתהליך הבדיקה, שיגרה איראן טילים בליסטיים לטווח של 700 קילומטרים בשטחה כדי לוודא שהם תקינים. זו בהחלט עדות להכנות של טהרן למתקפה שנועדה לנקום על חיסול איסמעיל הנייה בבירה בחודש יולי.
גורם אמריקני בכיר אמר כי ההערכה היא שהאיראנים חוששים להוציא את המתקפה לפועל בגלל ההיקף האדיר של הכוחות שארה"ב שיגרה לאזור כתמרור אזהרה ברור: שתי נושאות מטוסים, צוללת גרעינית, טייסות F-22 בקטאר ועוד.
האיראנים רוצים להיות בטוחים שהפעם המתקפה תצליח. ההערכה היא שהם מתכננים מתקפה גדולה יותר מזו של 13 באפריל, אבל רוצים "ללכת על בטוח" ולא להיתפס שוב בכישלונם. על הרקע הזה הם ביצעו את הניסויים שכלל לא בטוח אם בראייתם הצליחו.
הגורם הבכיר בממשל האמריקני הוסיף כי בתחילה האיראנים היו בטוחים שהמתקפה שלהם הצליחה וכי ישראל משקרת, אולם ככל שעבר הזמן הם הבינו שהפעולה אכן נכשלה ברובה לאחר שישראל והקואליציה בהובלת ארה"ב יירטו 99% מהפריטים ששוגרו.
סוכנות AP פרסמה באחרונה דוח של חוקרים במרכז ג'יימס מרטין לחקר מניעת הפצת נשק גרעיני, שבחנו את התקיפה על בסיס נבטים. הדוח העיד כי אחד מהטילים המתקדמים ביותר של טהרן, "עימאד", הוא פחות מדויק ממה שחשבו בעבר - בהתבסס על ניתוח הטילים שפגעו בבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב.
במתקפה האיראנית, לפחות ארבעה טילים התפוצצו בנבטים, כפי שנראה אז בתמונות לוויין ובקטעים שפרסם צה"ל. לפי מחברי הדוח, השרידים היחידים שנמצאו - באזור ים המלח - מעידים על כך שאיראן השתמשה בטילי "עימאד" כדי לפגוע בנבטים. הטיל, שמונע באמצעות דלק נוזלי, הוא גרסה של טיל שיהאב-3 האיראני, שמבוסס על טיל צפון קוריאני, עם טווח שלפי הדיווחים מגיע לכ-2,000 קילומטרים. זה מעיד על כך שהטילים שוגרו כנראה מאזור העיר שיראז שבדרום איראן.
בהתבסס על המיקוד האיראני ב-F-35I, מחברי הדוח מניחים שמטרת התקיפה האיראנית הייתה מקבץ של האנגרים למטוסים, מיקום שמהווה נקודת מפתח בבסיס. "מדובר במטרה הרבה יותר חשובה מאשר רק ליצור חורים במסלול", אמר סם לאיר, אחר החוקרים שעבדו על הדוח. אף אחד מהטילים האיראניים לא פגע ישירות באותם האנגרים.
בהנחה שאיראן כיוונה להאנגרים, מחברי הדוח מדדו את המרחק בין אותם האנגרים לאזורי הפגיעה של הטילים. הממצאים: ממוצע של כ-1.2 קילומטרים מ"מעגל הסטייה הסביר" - מדד המשמש מומחים לקביעת דיוק הנשק בהתבסס על הרדיוס של מעגל שמקיף 50% מהמקומות שבהם פגעו הטילים. זו תוצאה גרועה הרבה יותר ממעגל סטייה של 500 מטרים שהוערך תחילה עבור ה"עימאד".
לאחר שסנקציות הנשק של האו"ם על איראן הסתיימו ב-2020, טהרן פרסמה את ה"עימאד" בפני רוכשים בינלאומיים פוטנציאליים כמערכת עם מעגל שגיאה של 50 מטרים - "נתון שתואם את המפרט המוביל של מערכות טילים במקומות אחרים", אמר פביאן היינץ, מומחה טילים וחוקר איראן במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.
התוצאות מהמתקפה של אפריל לא היו קרובות לכך. "זה אומר שה'עימאד' הוא הרבה פחות מדויק מההערכות הקודמות", אמר לאיר. "זה מעיד על כך שהאיראנים נמצאים דור מאחורי המקום שבו הם העריכו קודם שהם נמצאים מבחינת דיוק". בדוח צוין כי הביצועים הגרועים עשויים להיות מיוחסים לאמצעי לוחמה אלקטרונית שנועדו לבלבל את מערכת ההנחיה של הטיל, כמו גם חבלה אפשרית, תכנון לקוי של הטיל והמרחקים המעורבים במתקפה.
"המתקפה באפריל הראתה יכולת כלשהי לפגוע בישראל", אמר החוקר לאיר, "אבל אם הייתי המנהיג העליון, הייתי כנראה קצת מאוכזב. אם הטילים האיראניים לא מסוגלים לפגוע במטרות במדויק - זה משנה את תפקידם. הם כבר לא כל כך יעילים לביצוע פעולות צבאיות קונבנציונליות, אבל הם כן עשויים להיות יותר יעילים ככלי טרור". לדוגמה, הוא הזכיר את ירי הטילים על ערים במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, כשאיראן שיגרה מגוון טילים על עיר גדולה וקיוותה שחלקם יפגעו במטרותיהם.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הודה באופן מרומז בכישלונה של ארצו לפגוע במטרה משמעותית בישראל לאחר המתקפה באפריל. "דיבורים של הצד השני על כמה טילים נורו, כמה מהם פגעו במטרה וכמה לא - אלה הם עניינים משניים", אמר חמינאי. "הדבר העיקרי הוא הופעתה של האומה האיראנית והצבא האיראני בזירה בינלאומית חשובה. זה מה שחשוב".