אחרי יותר מ-20 שנה של ניסיונות כושלים מצד המדינה לשכנע את בג"ץ כי המתווים השונים להסדרת מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות לעניין חובת שירות ביטחון מקדמים בהפוך-על-הפוך דווקא את השוויון בנטל, היא מודה כעת לראשונה כי מדובר היה במצג שווא וכי השוויון אינו באמת בר השגה.
מפלגות הקואליציה אמנם עדיין לא הסכימו ביניהן כיצד בדיוק ייראה חוק הגיוס הבא, אבל על העיקרון המנחה שחשף זאת כבר אין עוררין: הצעירים החרדים ייהנו מפטור גורף באופן שיבטל דה-פקטו את מעמדו של צה"ל כצבא העם, ומטרת הפוליטיקאים כעת היא רק להכשיר משפטית את האפליה כדי למנוע התערבות נוספת של בג"ץ בסוגיה הרגישה.
השיטה: הקניית זכויות והטבות למשרתים שיהפכו את הצבא למעין מקצועי ואת חובת הגיוס אליו לאות מתה, במקביל להורדת גיל הפטור שיקל על שילוב הצעירים החרדים בשוק העבודה.
חברי 'אחים לנשק' בלשכת הגיוס בתל השומר במבצע הסברה ושכנוע חרדים צעירים להתגייס
(צילום: שמוליק דודפור)
עד לפני כמה שבועות עוד דהרה הממשלה אל עבר פתרון פשוט וקל מבחינתה במטרה למנוע את ההתנגשות בין השוויון בנטל לבין לימוד התורה, לייתר את הצורך בלוליינות הפוליטית-משפטית בניסיון לאזן בין הערכים, ולעשות סוף לכיפופי הידיים בין חברי הכנסת לבין שופטי בג"ץ.
לפי המתווה הקודם, שאישורו הובטח למפלגות החרדיות בהסכם הקואליציוני, היה אמור להיות מקודם לא רק חוק גיוס חדש, במקום זה שנפסל על ידי בית המשפט ב-2017, אלא גם חוק יסוד המכיר בלימוד התורה כתרומה למדינה, כדי לבצר את מעמדם המיוחד של הלומדים ולהגן עליו מפני ביקורת שיפוטית. כאמצעי ביטחון נוסף סוכם כי תתוקן גם פסקת התגברות - מה שהתברר בדיעבד כזרז מרכזי להתנעת המהפכה המשפטית כולה.
אלא שאז הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקפאת חבילת החוקים המשפטיים כולה לטובת הידברות, ובכללה גם ההתגברות, ובמפלגות החרדיות הבינו כי יצטרכו לחזור ולהתמודד עם פסילת החוק הקודם בדרכים המקובלות.
דחייה של הטיפול בסוגיה עד שיעלה עשן לבן מבית הנשיא לא באה בחשבון, שכן בג"ץ נושף בעורף הממשלה, ולאחר כמעט חמש שנים של איפוק יש חשש כי סבלנותו תפקע והוא יבטל לאלתר את ההסדר הקיים באופן שיחייב את תלמידי הישיבות כולם להתגייס ויגרום לכאוס ולמלחמת דת.
4 צפייה בגלריה
ראשי סיעות הקואליציה
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן, נועם מושקוביץ' דוברות הכנסת, שאול גולן)
כעת, כאמור, זונחת הקואליציה את הניסיונות המביכים להציג את המצב הקיים ככזה המקדם שוויון בנטל, ובמקום זאת היא מודה באפליה ופועלת "לפצות" את נפגעיה, בתקווה כי הדבר יביא לאיזון שאיכשהו יקבל חותמת כשרות מבית המשפט.
כיפופי הידיים בין השופטים למחוקקים החלו ב-2012, אז ביטל בג"ץ את "חוק טל" שאפשר במשך עשור לכל לומד תורה שלא לשרת בצבא, בלי שהדבר הוגבל במכסות או הוכפף לעמידה ביעדי גיוס. ההחלטה הדרמטית ההיא הכניסה את ישראל לסחרור פוליטי סביב הסוגיה הרגישה - פלונטר שלא נפתר עד היום.
ח"כ יאיר לפיד, ששנה לאחר מכן נבחר לראשונה לכנסת עם דגל השוויון בנטל והצטרף לממשלת נתניהו השלישית על חשבון ש"ס ויהדות התורה, הוביל חוק גיוס שכלל סנקציות פליליות, אך כעבור שנתיים החרדים חזרו לשלטון וריככו אותו.
למרות חילוקי הדעות והיריבות המרה בין הצדדים, העיקרון המנחה היה ברור והוא בא לידי ביטוי בשתי הגרסאות של החוק: אין מנוס מקביעת יעדים שנתיים עולים לגיוס בני ישיבות, בחקיקה או בהחלטות ממשלה, בניסיון לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות - גם אם איטית - בדרך לשוויון.
בג"ץ התקשה לקנות את הסחורה הזו, ואחרי שנתיים נוספות הודיע כי דין ההסדר הנוכחי להתבטל אף הוא. מאז ועד עתה - במשך יותר מ-5 שנים - לא אושר מתווה חלופי, ורק בחסות המשבר הפוליטי המתמשך האריכו השופטים שוב ושוב את זה שנפסל, כדי שתלמידי הישיבות לא יהפכו כולם לעריקים. כעת נגמרו התירוצים, והחרדים, כאמור, משנים כיוון.
המחלוקת העיקרית כעת בתוך הקואליציה היא בנוגע לגיל הפטור - הגיל שבו מי שגיוסו נדחה והוא עדיין לא שירת בצבא יקבל פטור לצמיתות ויוכל על פי חוק לצאת לשוק העבודה בלי שתהיה על מצחו אות קין של משתמט.
בינתיים אלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט שנושאים ונותנים בסוגיה, אבל בגיוס, כמו בגיוס, המילה האחרונה שמורה למפלגות החרדיות. אף שהצעד הזה בא להיטיב עם בוחריהן ולהקל עליהם את היציאה לשוק העבודה - ביהדות התורה ובש"ס מתלבטים מאוד בעניין: מצד אחד - יש כאן אפשרות להתפרנס בכבוד גם בלי לשרת בצבא, ומצד שני - חשש אמיתי של מנהיגי החרדים שמא בהיעדר לוכדי עריקים האורבים להם בחוץ ספסלי הישיבות יתרוקנו מיושביהם. ובזה - עם כל הכבוד לצורכי צה"ל ולעמדת הרמטכ"ל - רק מועצת גדולי התורה תחליט.
