האסון הכבד שפקד שלשום (יום שבת) את מג'דל שמס, אז נרצחו 12 ילדים ונערים ונפצעו יותר מ-40 מפגיעת רקטה במגרש כדורגל, הותיר את תושבי הכפר הדרוזי שבצפון הגולן מזועזעים. למרות הכאב העמוק, משפחות הנרצחים בחרו להתרחק מכל סממן פוליטי. "העמדה שלנו היום היא של עצב, אבל ויראת כבוד. אנו מגנים את הפגיעה באזרחים בכל מקום, בכל עת ומכל צד", אמרו בני המשפחות.
במסר הומניטרי, הקורבנות נעטפו בבד לבן, צבע המסמל שלום. יתרה מכך, המשפחות סירבו לאפשר ניצול פוליטי של האסון וביקשו מהשייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה, למנוע הגעת פוליטיקאים למסע ההלוויה.
הלוויית הילדים שנרצחו במתקפת חיזבאללה במג'דל שמס
(צילום: אביהו שפירא)
שיירת ההלוויה במג'דל שמס
(צילום: יואב קרן)
5 צפייה בגלריה
למעלה מימין: אמיר רביע אבו סאלח, ג'יפארא אבראהים, חאזם אכרם אבו סאלח, איזיל נשאת איוב, מילאר מעדאד אלשעאר ונאזם פאחר סעב. למטה מימין: ויניס אדהם ספדי, נאג'י טאהר חלבי, ג'ון וודיע אבראהים, אלמא אימן פכר אלדין, יזן נאיף אבו סאלח ופג'ר ליית אבו סאלח
האסון הקשה גבה את חייהם של פג'ר ליית אבו סאלח (16), אמיר רביע אבו סאלח (16), חאזם אכרם אבו סאלח (15), ג'ון וודיע אבראהים (13), איזיל נשאת איוב (12), ויניס אדהם ספדי (11), יזן נאיף אבו סאלח (12), אלמא אימן פכר אלדין (11), נאג'י טאהר חלבי (11), מילאר מעדאד אלשעאר (10), נאזם פאחר סעב (14). וג'יפארא אבראהים (10) - שנעדר מאז אמש, וזוהה רשמית רק הערב, יותר מ-30 שעות אחרי האסון.
במג'דל שמס עדכנו על מותו של הילד, וכתבו: "בעיניים דומעות, אנו מקבלים את גזירת האל על הבשורה המרה שג'יפארא אבראהים נהרג". במסגרת המאמצים לזיהוי ג'יפארא אבראהים, הבוקר היו אמורים להגיע למגרש הכדורגל שבעה ארכיאולוגים ואנתרופולוג של רשות העתיקות, במטרה להשתתף בתהליך הזיהוי המורכב. מדובר בצוותים שפעלו לזיהוי אזרחים שנעדרו ביישובי עוטף עזה לאחר מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר.
אחד מעובדי המועצה המקומית שנכח בזירת הפגיעה סיפר אתמול ל-ynet, לפני שהוכרז על מותו של הילד, כי "הטיל פגע בו כנראה ישירות. מדריך הכדורגל אמר שהוא היה בוודאות ביחד עם כל קבוצת הילדים שנפגעו".
כל הנרצחים בתקרית הקשה היו ילדים ונערים ששיחקו במגרש הכדורגל בכפר. אלה סיפוריהם של חלק מהנרצחים:
אמיר רביע אבו סאלח, ג'ון וודיע אבראהים וחאזם אכרם אבו סאלח שיחקו כדורגל במועדון ספורט בני "ממבע" הגולן והגליל - ונחשבו ל"שחקנים מבטיחים בקבוצה". אחיו של אמיר רביע אבו סאלח, ג'וליאן בן ה-14, נפצע מפגיעת הרקטה באורח אנוש.
שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, התייחס לכך, ואמר כי "מיד עם היוודע האסון שוחחתי עם ווג'די אלקיש מראשי המועדון, כדי לחזק ולהבהיר שנהיה לצידם בכל מה שיידרש. זאת מהלומה אדירה והלב כואב. רגע לפני עליית שחקני הנבחרת האולימפית אתמול למשחק מול פרגוואיי עדכנו אותם בטרגדיה הנוראית, ואין לי ספק שזה ליווה כל אחד מהם. הנרצחים התמימים מצאו את מותם בשעה שעשו את מה שאהבו יותר מכל ובמקום בו בילו שעות רבות - מגרש הכדורגל".
אלמא אימן פכר אלדין ואיזיל נשאת איוב היו שחקניות כדורסל - והן הגיעו למגרש הכדורגל כדי לעודד את חבריהן ששיחקו שם באותה עת ולשחק איתם. אלמא תוארה בכפר כמנהיגה מלידה, שהובילה בבית הספר והייתה מקור של שמחה עם חיוך תמיד על פניה. איזיל הייתה ילדה שקטה, נחמדה ומנומסת, שנחשבה לאחת ממובילות קבוצת הכדורסל שבה שיחקה.
חסן פכר אלדין, דוד של אלמא, סיפרה כי אמה זיהתה אותה בזירת הפגיעה באמצעות הנעליים שלבשה. "היום קברנו ילדה יקרה לנו מאוד, זה עצוב נורא. אלמא הייתה ילדה חכמה , ספורטיבית וחרוצה. היא עולה לכיתה ו', והיא ילדה מקסימה. אני גאה בה מאוד על ההישגים שלה והאישיות המדהימה. היא הלכה בטרם עת בטרגדיה איומה", אמר.
"ביקשנו מהשיח' מוואפק, המנהיג הרוחני של העדה, שפוליטיקאים לא יגיעו אלינו לשבת בבית העם, וזה אכן קרה. ההלוויה היא למכרים ולמשפחות - ולא יהיה כאן מצעד נואמים פוליטי זול. אנחנו כועסים על המדינה על המלחמה הזו שהפקירה אותנו בגולן, ואנחנו מקווים מאוד שהמלחמה הזו תיגמר כי היא גובה קורבנות - ואין הבדל בין ילדים למבוגרים".
פג'ר ליית אבו סאלח ויזן נאיף אבו סאלח הם בני דודים, ובגולן סיפרו כי השניים תמיד הסתובבו ביחד - ושיחקו בכל שבוע במגרש הכדורגל שבו נרצחו. יזן הוא הבן הצעיר במשפחתו, ובכפר תיארו אותו כילד חכם שצפו לו להגיע לגדולות. לדברי התושבים, הוא נהג לנגן על דרבוקות, עשה תמיד שמח ואווירה טובה וחלם להיות נגן מפורסם.
בן משפחה נוסף של השניים, חאזם אכרם אבו סאלח, נרצח גם כן מפגיעת הרקטה. הנער ערוה, חברם של בני המשפחה, סיפר כי "הם היו חברים הכי טובים. תמיד היו יחד, אכלו, הסתובבו וצחקו - ובסוף נרצחו באותו מקום. ראיתי אותם כמה דקות לפני הפיצוץ, כשהם התכוונו לעזוב את המגרש. הם אמרו 'אוהבים את כולם, כמה נעים להיות איתכם', ולפני שהלכו, נפלה הרקטה והם מתו".
מילאר מעדאד אלשעאר רכב על טרקטורון ברגע הפגיעה, הוא עבר פעולות החייאה בזירה, אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותו. ויניס אדהם ספדי זוהתה בזירת הפגיעה על ידי אביה שחובש במד"א. הוא הגיע למקום ראשון, וזיהה שם את גופת בתו.
בלקיס אבו סאלח, מנהלת בית הספר היסודי במג'דל שמס, סיפרה כי בתה בת ה-9 עזבה את מגרש הכדורגל 10 דקות לפני פגיעת הרקטה. "אני לא יודעת איך ממשיכים אחרי האירוע הטראגי הזה. אני הראשונה שהגיעה למקום אחרי הישמע הפיצוץ - וראיתי מראות קשים, זוועה ממש, שום אדם לא יכול לעכל את זה. זה מראות שאי-אפשר לתאר", אמרה.
היא סיפרה כי ניסתה להחביא את הגופות של ילדים שהוריהם הגיעו לזירה, כדי שלא יצטרכו לראות אותם במצב הזה, והוסיפה: "אימהות שפגשו אותי שאלו 'ראית את הילדים שלי?', ולא ידעתי מה לענות". בלקיס, שאמורה לפתוח בעוד כחודש את שנת הלימודים, אמרה: "אני חושבת שהכול ישתנה עכשיו. אני לא יודעת איך אפשר לפתוח כיתות כאשר חלק מהילדים כבר אינם וחלק פצועים".
העדויות מהטבח
ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קנייא, הוסיף: "אין מילים אחרי אירוע כל כך קשה. אנחנו נמצאים בחזית בעל כורחנו. התרעתי לא פעם בפני הגורמים המוסמכים - שיש למגן ולהיות ערוכים לאירוע רב נפגעים, ואפילו ביקשתי שנערוך נקודת מיון ראשונית בעין קנייא למקרה שיהיה אירוע מסוג זה, אך הנה לצערי זה קרה".
לדבריו, "התושבים כרגע חוששים ומפחדים מעוד הסלמה או אירוע כזה קשה, חתונות שהיו אמורות להיות השבוע התבטלו. באפריל האחרון בן הכפר שלנו נהרג בקריית שמונה, ומאז עובדים רבים שעבדו מחוץ לקו הצפוני התפטרו לאור הסכנה שנמצאת באזורים האלה. אבל התחושות קשות. הופקרנו לגמרי כלכלית וביטחונית. אנחנו לא רוצים לעזוב את הבתים שלנו ונשמור עליהם, אבל לפחות שיהיה לנו גיבוי מטעם המדינה".
פורסם לראשונה: 22:13, 28.07.24
