ברחבת מוזיאון תל אביב נערכה הערב (שבת) עצרת תמיכה במשפחות 241 החטופים שנמצאים בשבי חמאס ברצועת עזה. תחת הקריאה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט "החיים שלהם בידיים שלכם", הגיעו ל"כיכר החטופים" אלפי בני אדם.
עצרת למען החטופים והנעדרים בתל אביב
(צילום: עידו ארז)
זהבה אשל, סבתה של התצפיתנית רוני אשל, אמרה בעצרת: "רוני, בת 19, חיילת מסורה שרצתה לעשות את התפקיד עם הסודיות ועם האחריות. כל הבנות, כל החיילות שם, היו מסורות. תקף אותן האסון הזה על-ידי בני בליעל איומים. בראש השנה דיברתי עם הנכדה שלי. אמרתי לה 'רוניל'ה, אנחנו נוכל להיפגש?', והיא אמרה לי 'סבתא, אחרי סוכות אני באה אלייך ונעשה יום כיף. חיכיתי לה והיא לא באה".
אשל אמרה עוד: "אנחנו מחכים לה, אנחנו רוצים ללטף אותה, לחבק אותה, להריח אותה. אני לא יכולה לשכוח את הריח שלה. היא התריעה ואמרה שמונה חודשים קודם שיש פעילות ליד הגדר, פעילות חשודה. ולא רק היא התריעה, כל החברות שלה התריעו. אני מקווה ורוצה שכל החטופים וכל החיילים וכל הילדים יחזרו עכשיו".
שירת התקווה בעצרת למען החטופים והנעדרים בתל אביב
(צילום: הדר גיל-עד)
רמוס אלוני, שבנותיו שרון ודניאל חטופות יחד עם נכדותיו אמה ויולי (3) ואמיליה (5) וחתנו דוד, אמר: "ב-7 בחודש שמענו בשידור ישיר איך ה בתוך הממ"ד, ואנחנו מקבלים הודעות בוואטסאפ שנכנסים מחבלים שעכשיו בבית שלהם. לאחר מכן הייתה הודעה קולית שכנראה אזכור אותה כל החיים של שרון. בקול מלא אימה ובלחש היא אמרה: 'התחילו לשרוף לנו את הבית'. כנראה שאנחנו מזה לא יוצאים, אני אוהבת אתכם'. מאז ועד עכשיו, חודש אחרי למעשה, אנחנו לא יודעים שום דבר.
"אנחנו שומעים כל מיני שמועות וכל מיני פרשנויות וכל מיני הודעות, לא מגורמים ממשלתיים אלא מכל מיני 'גורמים' למיניהם. זה פשוט מטריף לנו את הדעת. עכשיו שומעים שמתחילים לדבר על הנושא הזה של עזרה הומניטרית והפסקת אש. אנחנו מבקשים להגיד שעזרה הומניטרית זה רק לשני הכיוונים. החטופים צריכים לקבל טיפול רפואי כמו שמבקשים מאיתנו לתת לאחרים. אני שומע את ראש הממשלה שנותן הצהרות ומסיים אותן ב'אנחנו ננצח, ביחד ננצח'. ביחד זה אומר עם כל החטופים והנעדרים. מצפים שראש הממשלה יגיד לנו בעברית ולאחרים באנגלית רהוטה שאין הפסקת אש אם אין שחרור של כל החטופים והנעדרים".
"החל מאותו יום אני בגיהינום"
הדס קלדרון, שחמישה מבני משפחתה ובכללם ילדיה סהר (16) וארז (12) נחטפו לעזה, אמרה בעצרת: "החל מ-7 באוקטובר אני מתחננת כאם ופונה אליכם האימהות והאבות - ביום הזה הבית שלי בקיבוץ ניר עוז עבר הכחדה, טבח, השמדה, שואה. אין לנו בית לחזור אליו, אנחנו פליטים בארצנו. החל מאותו יום אני בגיהינום, בבועה של אימה, והסיוט הזה פשוט לא נגמר. כבר חודש ימים לא ברור מתי זה יסתיים, כל יום אני קמה לעוד יום של מלחמה, מלחמה על החיים של הילדים שלי".
קלדרון אמרה עוד: "לפני זמן מה עדכנו אותנו שאמי בת ה-81 ונויה בת ה-13 כבר לא בין החיים. הן נחטפו ונרצחו. אני שומעת את הבן שלי כל יום באוזן צועק לי 'אמא, תצילי אותי'. זה מה שאני שומעת והלב שלי נשבר ומרוסק, ולצערי אין לי אפילו זמן להתאבל ולעבד את אותו היום - לא על אמי ולא על בת אחותי. לקחתי החלטה ברורה: אני אעשה הכול ואני אקרע את השמיים ואשאג ליקום עד אשר הם חוזרים בריאים ושלמים. עייפנו מסיסמאות, אני דורשת מהממשלה לחשוב מחוץ לקופסה. הפסקת אש רק בתנאי לשחרור החטופים. אל תפקירו את ילדינו".
הדוברת הבאה בעצרת הייתה אלה בן עמי מקיבוץ בארי, שהוריה רז ואוהד נמנים עם החטופים. "ארבעה שבועות עברו מהיום הזה, ארבעה שבועות שאנחנו עומדים פה ומתחננים לשחרורם. נגמרה הסבלנות, אנחנו אזרחי מדינת ישראל ששומרים עליה כבר הרבה שנים. האחריות הבלעדית להחזרת החטופים היא על ממשלת ישראל ועל ראש הממשלה".
בן עמי הוסיפה: "אמא שלי ואני מניחה שעוד הרבה היא אישה חולה וזקוקה לתרופות. אנחנו מתקשים להבין כיצד נכנסות משאיות עם סיוע הומניטרי למפלצות שאנסו ושחטו, ועדיין לא סיימו את האירוע בכך שהם מחזיקים כבני ערובה ילדים, חולים ומבוגרים. הצלב האדום לא נפגש עד היום עם החטופים, ולא העניק להם סיוע, ואחר כך בא בדרישות לספק סיוע לאסירי חמאס פה בישראל".
מירב לשם גונן, שבתה רומי נחטפה לעזה מזירת הטבח במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים, אמרה בעצרת: "אחד הדברים החזקים ביותר שיכולים להיות כאן זה העוצמה הזאת של כולנו כאן ביחד, כולנו ביחד נחזיר את כולם. אנחנו אזרחי ישראל, מי שאחרית עלינו היא מדינת ישראל, ומדינת ישראל תעשה הכול כדי לשים בראש סדר העדיפויות את החזרת החטופים.
"למנהיגים של חמאס אנחנו אומרים - זה לא משנה איפה אתם. אם לקחתם את המשפחות שלנו, את האהובים שלנו, והם בסכנה, אתם תהיו בסכנה בכל מקום בו תהיו בכל העולם. למנהיגי העולם שמבינים שזה יכול להיות אצלם בבית, אנחנו אומרים תודה רבה שאתם מתאגדים יחד איתנו כדי לוודא שכולנו ביחד. אני רואה פה את התמונה של רומי, ואומרת שהיא לא הייתה חושבת שאני אעמוד פה ארבעה שבועות אחרי ואדבר לכל כך הרבה אנשים שמכירים אותה כבר".
גם בבאר שבע התכנסו מפגינים למען החזרת החטופים. קטיה, אמו של חטוף בעזה, דיברה בעצרת: "אני מדברת הרבה עם אנשי ביטחון והם אומרים לי לחזור לשגרה. השגרה שלי היא כשהבן שלי בבית. כשהוא ישן במיטה שלו. אני לא אוכל לחזור לשגרה אם הבן שלי לא חוזר.
"אני רואה את אחדות עם ישראל והחיבוק, מרגישה את האהבה והחיזוק שלכם. הרבה שואלים במה אפשר לעזור? ויש לי משהו. אני רוצה שתעבירו את המסר לממשלה ולאנשי הביטחון - שאין ניצחון ללא החזרת החטופים, מיד ועכשיו. כל יום מסכן את החיים שלהם שם בעזה. על כל אחד מהם יש אחריות אישית להחזרת החטופים הביתה.
קטיה סיפרה שקיבלה מהצבא חפצים מבנה. "ביד שלי יש את השעון שלו והוא עובד. ובשבילי זה סימן שהוא בחיים".
