סופרים לאחור לקראת ההחלטה בהאג: בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ימסור היום (שישי) בשעה 14:00 את החלטתו בנוגע לבקשת דרום אפריקה לתשעה סעדים זמניים, ובהם צו להפסקת הלחימה בעזה. באותה שעה נשיאת בית הדין תקריא את הסעדים הזמניים שעליהם החליט בית הדין. בישראל מעריכים שהחלטת בית הדין הבינלאומי לא תהיה חד-משמעית בעד או נגד הפסקה המלחמה, ובכל מקרה ייקח כמה ימים לנתח אותה. ynet יעביר את ההכרעה בשידור ישיר.
לסעדים זמניים יש מעמד יותר נמוך מפסיקה, ובכל מקרה היום בית הדין לא יקבע אם ישראל מבצעת בעזה ג'נוסייד או לא. מה שצפוי היום הוא הודעה של בית הדין על שמירת זכויות הצדדים לקראת הדיון במהות, שם הקייס של דרום אפריקה חלש ביותר. בית הדין למעשה אמור היום לקבל החלטה אם יש זכויות שצריך להגן עליהם והאם יש סעדים כאלה או אחרים שצריך להוציא. הנשיאה אמורה להגיד בכל סעד כמה שופטים תמכו וכמה לא.
בשלב הזה לא תהיה הקראה של דעות מיעוט או דעות נפרדות. במקרים רבים שבהם בית הדין מודיע על סעדים זמניים הצדדים מקבלים את הצווים, ואז בדרך כלל יש ויכוחים כיצד לפרשם. בית הדין לא נכנס בשלב המקדמי להאשמות עצמן.
בפועל, אחרי ההחלטה היום - ובהנחה שהתביעה הדרום אפריקנית לא תידחה על הסף - יחל תהליך ארוך מאוד. הנשיאה אמורה לקבוע לוחות זמנים. בדרך כלל לצד אחד יש שישה חודשים להגיש נייר עמדה בכתב, ואז לצד השני יש חצי שנה להגיב. אחר כך ניתן עוד זמן לתגובה על התגובה. מדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך שנים.
ההחלטה היום כאמור איננה קשורה לשאלה אם ישראל מבצעת רצח עם. בית הדין שואל את עצמו שאלה מעורפלת: אם בשלב מתקדם יותר בדיון המהותי הטענות של דרום אפריקה יתבררו כאמיתיות ונכונות, האם הן נופלות בגדר אמנת הג'נוסייד. הרף מאוד נמוך, ולכן משפטנים ואקדמאים מעריכים שזו הסיבה שנראה סעדים זמניים.
בבית הדין 17 שופטים, ובהם 15 שנבחרו על ידי עצרת האו"ם - לצד אהרן ברק מישראל ושופט דרום-אפריקני. המבחן כאן הוא כמעט טכני ולכן יש להעריך שנראה סעדים. בית הדין שואל גם שאלה נוספת: האם יש דחיפות או צורך להגן על זכויות באופן מיידי בגלל המצב.
לעומת הרף הנמוך בשלב הזה שלא קובע אם היו פשעים, בשלב המתקדם במהות השאלה שבית הדין שאל בפעמים הקודמות היא האם הפשע של ג'נוסייד הוא המסקנה היחידה האפשרית מהראיות. במילים אחרות – האם הראיות חד משמעיות? כאן הרף גבוה, וההסיכוי של דרום אפריקה להוכיח אותו לפחות מבחינה משפטית כמעט בלתי אפשרי.
ישראל טוענת שדרום אפריקה מודעת לכך ומנצלת את הרף הנמוך בשלב הזה תוך ידיעה שתפסיד בתיק המהותי כדי להוציא סעדים זמניים ולקבל תשומת לב. ישראל טוענת שזה ניצול לרעה של המנגנון הזה.
לאחר הוצאת הסעדים הזמניים יחל כאמור ויכוח על פרשנות. כאן לחילוקי הדעות בין השופטים יש השפעה. למשל, אם בית הדין יוציא צו שמחייב את ישראל לאפשר סיוע הומניטרי בכמויות יותר גדולות – הפרשנות הישראלית יכולה להיות שיש חובה לבדוק שאין שם אמל"ח ושהסיוע לא מגיע לחמאס.
"לא לקפוץ מיד למסקנות"
"לא צריך להתרגש יותר מדי מההחלטה היום, קודם כל נצטרך לנתח משפטית מה הוא בדיוק אומר", אומרים בישראל לפני ההחלטה. "לא צריך מיד לקפוץ למסקנות וחייבים להבין שאנו רק בשלב מקדמי עם רף מאוד נמוך. ישראל תמשיך לעמוד על כך שדרום אפריקה ניצלה באופן שערורייתי את אמנת הג'נוסייד".
גם אם השופטים יביעו דאגה מהמתרחש בעזה, זה לא רלוונטי להיבט המשפטי של המשך הדיון. יש לכך משמעות מדינית ותקשורתית, אבל מבחינה משפטית זה לא קשור לדיון על המהות.
ומה יכול לקרות מבחינה תיאורטית אם ישראל לא תמלא אחר צו או צווים? ישראל מחויבת למשפט הבינלאומי, והמחויבות שלה לא תלויה בבית הדין הבינלאומי לצדק. מדובר בבית דין שאין לו את הסמכות לאכוף את החלטותיו, ולכן הצפי הוא לעבור לאירוע של ויכוחים על יישום.
המישורים יהיו מדיניים, ותישאל השאלה גם אילו שופטים מאיזה מדינות אומרים מה. היו בעבר מקרים שבהם שופטים ממדינות מסוימות לא הסכימו עם מה שנאמר. ישראל נכללת במערכת משפט בינלאומית, והשילוב בין משפט לפוליטיקה קשה לניתוק בפועל בעולם האמיתי.
לא היה מקרה שטענה על אי-ציות הגיעה למועצת הביטחון, אבל בהחלט ייתכן שיהיו מדינות שיביאו את הסוגיה לדיון במועצת הביטחון ויטענו למשל שישראל לא מצייתת. כאן נכנסים שיקולים מדיניים, כמו למשל וטו אמריקני. יש אפשרות למתן סעדים זמניים, כמו למשל אמירה שישראל צריכה לבד את הדין ההומניטרי הבינלאומי.
כמה זמן ייקח לישראל לנתח את הסעדים הזמניים? לא מדובר בפיקוח נפש, ולכן זה לא יקרה לפני צאת השבת. משפטנים יישבו על ההחלטה וינתחו אותה כדי להבין למה השופטים התכוונו. בסופו של דבר הדרג המדיני יהיה זה שיחליט איך להגיב לקביעת השופטים.
האם יש סיכוי שבית הדין יזרוק היום את דרום אפריקה וידחה על הסף את התביעה? רוב המומחים מעריכים שכנראה זה לא יקרה. אולי יהיו כמה שופטים שיטענו כך.
האם בית הדין יכול לפנות למועצת הביטחון? ביית הדין לא יכול להתניע דיון במועצת הביטחון, אבל מדינות שונות יכולות לבוא עם טענה על אי-ציות. יש לא מעט מדינות מערביות שתומכות בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
