באוקטובר 2004 שלחו אינטלקטואלים מוסלמים, רובם ממדינות ערב, עצומה למזכ"ל האו"ם קופי אנאן. בהסתמך על שורת החלטות של מועצת הביטחון, כתבו, "אנחנו רוצים להפנות את תשומת הלב למקור קיצוני ומסוכן של טרור. המקור הזה מתיימר לפרסם פתוות (פסקי הלכה באיסלאם, בד"י). הפתוות הללו מתפרסמות על ידי מוסלמים פסיכוטיים, והן מעודדות ביצוע של פעולות טרור בשם האיסלאם". הדמות המרכזית ביותר שעליה דיברו החותמים הייתה של המטיף יוסף אל-קרדאווי, שבעשורים האחרונים נחשב לפוסק ההלכה החשוב ביותר באיסלאם הסוני. הם לא התרשמו ממעמדו המיוחד וכינו אותו "שייח' המוות".
קרדאווי, שמת השבוע, נולד במצרים, אך עקב פעילותו הרדיקלית גורש לקטאר, שהעניקה לו לא רק מקלט אלא גם מעמד מיוחד, ובכלל זה תוכנית שבועית בערוץ אל-ג'זירה, שדרכה הטיף את משנתו. הוא חזר למצרים לתקופה קצרה, לאחר שהאחים המוסלמים הפכו לגורם מוביל, אך שב מהר מאוד לקטאר, מיד לאחר שמוחמד מורסי הודח מהשלטון.
העצומה הייתה צעד נועז במיוחד. תוך זמן קצר חתמו עליה יותר מ-2,000 אינטלקטואלים מוסלמים. זה היה אחד מציוני הדרך החשובים ביותר במאבק של ליברלים מוסלמים נגד איסלאמיסטים רדיקלים תומכי טרור מסוגו של קרדאווי, שאכן היה הבולט והחשוב ביניהם. קופת השרצים שלו מלאה. הוא הצדיק רצח של תינוקות ישראלים, גם של נשים שנושאות עוברים ברחמן, וכן את התקפות המתאבדים נגד כוחות אמריקניים בעיראק. שיא השיאים של שייח המוות היה כאשר הצדיק את היטלר, ש"שם את היהודים במקומם" והעניק להם "ענישה אלוהית". הוא גם הביע רצון שבפעם הבאה ישלימו המוסלמים את מלאכתו של היטלר.
הרדיקליות האנטישמית של קרדאווי והתמיכה בטרור לא השפיעו על אינטלקטואלים ופעילים פרוגרסיבים. כך, למשל, פרופ' ג'ון אספוזיטו כינה אותו "רפורמיסט ומתון". וראש עיריית לונדון, קן לווינגסטון, הזמין אותו ב-2004 כאורח כבוד לבירת אנגליה וכינה אותו "דמות של סובלנות". בתמורה, דווקא שם, בבניין העירייה, הוא חזר והצדיק את הטרור נגד נשים וילדים. וגם אז, אלה היו מוסלמים בריטים שדרשו למנוע את כניסתו של המטיף הארסי בטענה שההכשר שמעניק לו לווינגסטון רק יעלה את מפלס הרדיקליות. זה לא עזר. קרדאווי זכה לשטיח אדום.
קרדאווי הוא האסון של המוסלמים. הוא השפיע. הוא זכה להערצה של מאות מיליונים באמצעות התוכנית השבועית היוקרתית בערוץ אל-ג'זירה. כך הוא גם הפך לפוסק ההלכה החשוב ביותר. לא רק האינטלקטואלים שחתמו על העצומה נגד קרדאווי ודומיו, אלא גם אישים רבים בעולם הערבי פנו לערוץ הקטארי כדי לדרוש את הפסקת שידורי התעמולה, שמעודדים קיצוניות וטרור. מיותר לציין שקטאר התעקשה. הרי היא הפכה לתומכת העיקרית באחים המוסלמים באשר הם. כך שהיא עזרה לקרדאווי שמצידו עזר לה ולאידיאולוגיה שביקשה להפיץ.
הטרגדיה הנוספת היא שדווקא קרדאווי הפך לאחד מהבולטים בקואליציה האדומה-חומה-ירוקה, שכוללת את השמאל הרדיקלי, הימין האנטישמי והאיסלאמיסטים. הקואליציה הזאת לא משתפת פעולה בהרבה מאוד נושאים, אבל נדמה שהנושא המרכזי שמלכד אותה הוא שנאת ישראל ויהודים. אנטי-ציונות ואנטישמיות. ובדרך כלל, גם שנאת המערב. פילוסופים כמו סלבוי ז'יז'ק ואלן באדיו, במודע ושלא במודע, הם חלק מהקואליציה, ומעניקים רוח גבית גם לאיסלאמיזם בנוסח קרדאווי וגם לשנאת ישראל.
הרי האחים המוסלמים באירופה הם בשר מבשרו של קמפיין ה-BDS, וקרדאווי, המנהיג הרוחני של האחים, עומד בראש "קרן איחוד הטוב", שבמשך שנים שימשה את חמאס. נציגו הבולט ביותר של קרדאווי באירופה היה במשך שנים רבות התיאולוג טאריק רמדאן, שבעבר היה חביב השמאל, אבל המיאוס ממנו ומשכמותו היה מהסיבות שהובילו לעליית הימין הקיצוני ברבות ממדינות אירופה.
השאלה החשובה יותר לענייננו היא אם קואליציית השנאה, שקרדאווי היה אחד מקודקודיה, תיחלש בעקבות מותו. למעשה, כבר שנים שמתחולל תהליך של שינוי בעולם המוסלמי. קטאר אמנם ממשיכה לתמוך באחים, אבל מדינות אחרות, וסעודיה בראשן, משנות כיוון.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיבעבר הייתה סעודיה גורם המימון המרכזי להפצת האיסלאם הרדיקלי. לא עוד. ממר"י, המכון לחקר תקשורת במזרח התיכון, מציג עוד ועוד מאמרים ופסקי הלכה של אנשי דת, עיתונאים ואינטלקטואלים סעודיים, שבהם יש הכשר ליחסים עתידיים עם ישראל, אזכורים של השואה ודיווחים על רפורמות במערכת החינוך. היחסים בין סעודיה לקטאר אמנם חודשו לאחר נתק של שנים, אבל מפלס העוינות של סעודיה כלפי האחים המוסלמים נמצא בעלייה.
השפעתו של קרדאווי היא ארוכת שנים וחובקת עולם. לא רק ראשי חמאס מבכים את מותו אלא גם חלק ממנהיגי התנועה האיסלאמית בישראל. תהליך ההתפכחות שעובר על סעודיה עדיין לא הגיע לפלסטינים. קרדאווי מת. צריך לקוות שגם רוחו הרעה תתפוגג בעקבותיו.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
