לאחר הודעתם הדרמטית אמש (שני) של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד כי החליטו ביוזמתם לקדם את פיזור הכנסת ואת מימוש הרוטציה ביניהם, נותרו כעת לא מעט שאלות פתוחות בדרך למערכת הבחירות – החמישית של ישראל בתוך פחות משלוש שנים וחצי.
הצהרת בנט ולפיד על הקדמת הבחירות
(צילום: אלכס גמבורג )
מתי תפוזר הכנסת?
לפיד ובנט הודיעו כי בשבוע הבא יביאו את החוק לפיזור הכנסת ה-24, ואז יחלו הגלגלים בדרך לבחירות לנוע באופן רציני יותר. מהרגע שבו תעלה הצעת החוק בקריאה טרומית, יהיו בדרך לאישור הסופי גם קריאה ראשונה ולאחר מכן קריאה שנייה ושלישית. בדרך כלל, אם יש נכונות בקואליציה, ניתן לסיים את מלאכת הפיזור ולהעביר את החוק בתוך יום אחד – כולל סיכום על תאריך הבחירות והעברת החוק בוועדת הכנסת. לפיד, מי שיהפוך עם השלמת המהלך לראש הממשלה בפועל, מעוניין לסיים הכול בפעם אחת – וייתכן שזה מה שיקרה בסופו של דבר.
מתי יתקיימו הבחירות?
אם לא תתרחש דרמה של הרגע האחרון – התייצבות הקואליציה או ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית – הסיעות השונות יקיימו התייעצות ויבחרו את התאריך. מערכת הבחירות צריכה להתקיים לא פחות מ-90 יום לאחר פיזור הכנסת ובהתחשב בחגי תשרי, ההערכה היא שמערכת הבחירות תתקיים בסוף חודש אוקטובר או תחילת נובמבר. שני תאריכים אפשריים עומדים כעת על סדר היום: 25 באוקטובר ו-1 בנובמבר.
6 צפייה בגלריה
לפיד רוצה להעביר את החוק לפיזור הכנסת בבת אחת. רה"מ בנט ומחליפו המיועד במליאת הכנסת, ארכיון
( צילום: עמית שאבי)
ההתייעצות תיעשה בין היתר מול ועדת הבחירות המרכזית, שנערכת ליום הבחירות ודורשת בדרך כלל מספיק זמן להתארגנות. בוועדת הבחירות המרכזית, יצוין, הביעו דאגה מכך שלא יוכלו לעמוד בלוחות הזמנים – כיוון שלראשונה זה שנים הבחירות ייערכו בסמוך לחגי תשרי, וכך במשך כמעט חודש שלם לא תתאפשר עבודתה של ועדת הבחירות.
"יש לו"ז מסודר לתקופה הזו של לפני בחירות – אישור רשימות, פסילות, ערעורים לבית המשפט, קביעת תקציב, זה דורש זמן היערכות, אני לא זוכר מתי היו בחירות בחגים, לא חושב שאפשר לעמוד בזה לפני נובמבר", אמר גורם המעורה בפרטים.
מה יהיה עם החוקים שעדיין ממתינים בקנה?
בזמן שנותר עד לפיזור הכנסת ניתן עדיין להעביר דברי חקיקה דחופים, ובכל מקרה הממשלה ממשיכה להתנהל – כל משרד לפי המדיניות שבה פעל עד היום ולפי התקציב שהעבירה כבר הממשלה.
6 צפייה בגלריה
יוזמות חקיקה יוקפאו, וגם מינוי בכירים יהפוך לתהליך סבוך יותר. גנץ והרמטכ"ל היוצא כוכבי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בתקופת המעבר של הכנסת אין חקיקה פרטית של חברי הכנסת ולפיכך לא צפויות יוזמות שנויות במחלוקת. מנגד, הממשלה תתקשה לקדם מהלכים משלה או למנות בעלי תפקיד בכירים – כך ששר הביטחון בני גנץ יתקשה לפי ההערכות להשלים את תהליך בחירת הרמטכ"ל הבא.
איך תיראה המערכת הפוליטית?
הקרבות המתוקשרים והיצריים שבהם חזינו עד עתה במליאת הכנסת עוברים כעת לשטח. חברי הכנסת בחלק מהמפלגות – בליכוד במיוחד – ייערכו לפריימריז על מנת להיבחר לכנסת הבאה, ואילו אחרים יחרשו את השטח בניסיון לגייס כמה שיותר תומכים למפלגה שאותה הם מייצגים. במילים אחרות: נאומי המליאה וההודעות לעיתונות בנושאים פרלמנטריים יוחלפו בקמפיינים נשכניים ודפי מסרים הקשורים במצע בחירות והבטחות לקדנציה הבאה.
מתי יתמנה לפיד לראש ממשלה, והאם יעבור לבלפור?
מיד לאחר פיזור הכנסת יתבצע טקס החילופים באופן מסודר בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם ולחקיקה שנקבעה בעקבותיו. בימים האחרונים כבר החל לפיד בהיערכות להיכנס לתפקיד, וראש הממשלה בנט אף הודיע כי יעביר לו חפיפה מסודרת ויסודית. בנט הרעיף שבחים על לפיד בהצהרה מיוחדת שנשאו השניים, אם כי הוא הדגיש כי בין השניים מחלוקות, והבטיח "לעמוד לצידו ולעזור לו בכל מה שצריך".
בשלב זה, לא ברור אם לפיד יעבור להתגורר במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים – שעדיין עומד שומם בשל שיפוצים. בימים הקרובים לפיד צפוי לערוך ישיבת היערכות ושם יתקבלו ההחלטות בנושא.
מה המשמעות הכלכלית?
עלות הבחירות החמישיות למשק נאמדת בלפחות שלושה מיליארד שקלים. מעבר לכך, פיזור הכנסת המתקרב והמצב הפוליטי החדש צפוי להשפיע מאוד על הכלכלה הישראלית. הרפורמות שטרם אושרו, אם לא יועברו בחקיקת בזק בכנסת עוד השבוע, ייגנזו עד אחרי הבחירות וייתכן שגם יבוטלו סופית. העלאת שכר המינימום והפיצוי לעצמאים עלולים לחכות גם הם אם המשבר הפוליטי יוביל לבחירות.
בתחום הדיור היחיד שיוכל לפעול כעת הוא בנק ישראל שיוכל גם בתקופת מערכת בחירות בהיותו עצמאי להעלות ריבית או למשל להחליט על שיעורים אחרים המותרים בריבית בהלוואות כמו שיעור ריבית הפריים. לממשלה אסור יהיה להעלות או להפחית מיסים גם בתחום הדיור בעת ממשלת מעבר.
איך הגענו לכאן?
התפזרות הכנסת היא תוצאה של משבר שהחל לפני כמעט שלושה חודשים, עם פרישתה מהקואליציה של ח"כ עידית סילמן מימינה, ואובדן הרוב של הממשלה בכנסת. לאחר מכן החלו בזה אחר זה חברי כנסת נוספים למרוד במשמעת הקואליציונית ולהסב הפסדים לממשלה בהצבעות הכנסת.
איילת שקד בהתייחסות ראשונה לבחירות
לפני שלושה שבועות החריף המשבר על רקע הצורך באישור הכנסת כדי להאריך את תקנות יו"ש – שמחילות את הדין הפלילי הישראלי בהתנחלויות ותוקפן יפוג בסוף החודש. כשעלה החוק להצבעה לא הצליחה הקואליציה לגבש רוב סביבו והוא נפל. על רקע זה הודיע גם ח"כ ניר אורבך מימינה כי אינו רואה את עצמו יותר כחבר בקואליציה ויפסיק להצביע איתה בכנסת.
בהצהרה המיוחדת שנשא אמש בנט הוא הדגיש כי החלטתו לפזר את הכנסת נבעה מאותו חשש שתוקף תקנות יו"ש יפוג – דבר שלא יקרה אם הכנסת תתפזר. הוא הודה שמדובר ב"רגע לא קל", אך טען כי הייתה זו "ההחלטה הנכונה ביותר עבור ישראל". לדבריו, "בשבועות האחרונים עשינו את כל מה שניתן כדי לשמר את הממשלה הזו, הפכנו כל אבן למען הממשלה הזו, לא לכבודנו, אלא לכבודה של מדינת ישראל" – אך אותם מאמצים "לא נשאו פרי".
מה היו התגובות במערכת הפוליטית?
כצפוי, שלל תגובות נשמעו במערכת הפוליטית בעקבות ההחלטה להקדים את הבחירות. במפלגות הקואליציה היוצאת הבטיחו למנוע מיו"ר הליכוד בנימין נתניהו לחזור לשלטון, בעוד באופוזיציה – בימין וגם ברשימה המשותפת – חגגו את ההחלטה. בין היתר, השר גדעון סער הבטיח למנוע את "שעבוד המדינה לאינטרסים האישיים" של נתניהו, בעוד יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הבטיח "אחדות יהודית, ציונית ולאומית אמיתית שתנהיג את ישראל".
נתניהו: "לא אשב עם מנסור עבאס"
(צילום: רויטרס)
נתניהו עצמו הבטיח להקים "ממשלה לאומית רחבה" שתדאג לדבריו לכל אזרחי ישראל, בלי יוצא מן הכלל. הוא מיהר לספק הבטחות בחירות כמו הורדת מיסים, והבטיח שוב כי לא יישב עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס. בשיחה עם עיתונאים בכנסת לא שלל אפשרות של מתן שריון לח"כים סוררים מהקואליציה, כמו עידית סילמן. "יש לי הערכה עצומה לאנשים שבאומץ לב שהיו נאמנים לאידאולוגיה שלהם ואקח את זה בחשבון", אמר.
סיון חילאי השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 00:00, 21.06.22
