ההרג השבוע בבני ברק מעציב למדי ובלתי נסלח, אבל לבעלי הכוח יש מחויבות למצוא דרכים לתת לאנשים תקווה במטרה לקטוע את מעגל האלימות האינסופי. וזה לא יכול להיעשות באמצעות הטחת האשמות אלא על ידי מתן אפשרות לאנשים לשנות את הלך הרוח שלהם - מייאוש וחוסר אונים לתקווה וציפייה לעתיד טוב יותר.
בכל מפגש בין גורמים פלסטינים רשמיים לבין ישראלים מודגש נושא אחד עיקרי: אנחנו צריכים אופק פוליטי. אנחנו לא יכולים רק לדבר על סוגיות כלכליות ואישורי עבודה. העם הפלסטיני רוצה לדעת לאן אנחנו הולכים. זה הדבר הראשון שגורמים כמו השר לעניינים אזרחיים ברשות, חוסיין א-שייח, ואחרים אמרו שוב ושוב לי ולעיתונאים אחרים אחרי פגישות עם עמיתיהם הישראלים.
הצורך באופק פוליטי לא צנח מהשמים ולא מדובר בסוגייה תיאורטית. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט מתגאה שהוא מתעקש לא לפגוש את יו"ר הרשות אבו מאזן ושהוא לא מדבר על תהליך מדיני. בסירוב הזה אומרת ממשלת ישראל ל-5.5 מיליון בני אדם ביהודה, שומרון, מזרח ירושלים ועזה שעליהם לוותר על תקווה לחופש, שהכיבוש יימשך לנצח ושהם לעולם יישארו נשלטים על ידי משטר שמפלה בין פלסטינים לבין מי שאינם פלסטינים בין הירדן לים.
יש בערבית פתגם האומר: יש ברכה בתנועה. תנועה פוליטית ודיפלומטית בתהליך שלום בהחלט תהווה ברכה. כמובן, אין הכוונה לתנועה מזויפת של התהליך כפי שהיה לאורך שנים תחת בנימין נתניהו כראש ממשלה.
הפלסטינים רואים את ההתנחלויות מתרחבות, הם רואים מתנחלים שהופכים אלימים יותר ופוליטיקאים ישראלים שנמנעים מכל מאמץ להגיע לשלום, והם מתוסכלים
בזמן שישראלים זועמים על הרציחות של בני עמם, חשוב להבין ששום דבר לא מתרחש בוואקום. הישראלים בבירור לא יודעים מה מתרחש בשטחים הכבושים, שם מדינתם אחראית לכל היבט של החיים הפלסטיניים. לפי נתוני האו"ם, בשלושת החודשים מתחילת 2022 נהרגו 15 פלסטינים, כולל ילדים; 1,733 נפצעו על ידי כוחות ישראליים; 128 מבנים של פלסטינים נהרסו; 95 פלסטינים נעקרו; מתנחלים ביצעו 93 מתקפות על פלסטינים.
דאוד כותאבצילום: Joi Ito, Flickerלמעגל האלימות הזה אסור לתת להמשיך ולצאת משליטה. דרושים מדינאים אמיצים המוכנים לקבל החלטות קשות למען העתיד של שני העמים. מה שאנחנו צריכים הוא מאמץ אמיתי לקדם את התהליך המדיני לעבר המסקנה הטבעית של סיום הכיבוש ומפעל ההתנחלויות הקולוניאלי הלא חוקי שלוקח אדמות פלסטיניות.
הפלסטינים רואים את ההתנחלויות מתרחבות, הם רואים מתנחלים שהופכים אלימים יותר ופוליטיקאים ישראלים שנמנעים מכל מאמץ להגיע לשלום, והם מתוסכלים. היעדר התקווה הוא המוטיבציה החזקה ביותר להקצנה.
- דאוד כותאב הוא עיתונאי פלסטיני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
