שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שלישי) את בקשת עורך הדין אילן בומבך, מי שייצג את הממשלה בעתירות על ביטול חוק עילת הסבירות בעליון, לדחות ב-21 ימים לפחות את מועד הדיון שאמור להתקיים ב-12 בספטמבר, בהרכב של כל 15 שופטי בית המשפט העליון.
בומבך ביקש בנוסף, בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, לדחות את עצם מתן תשובת הממשלה לעתירות. בקשה זו כן התקבלה על ידי בג"ץ, שקבע כי מלבד היועמ"שית - שתצטרך למסור את תגובתה לעתירות עד 3 בספטמבר - היתר יוכלו למסור את עמדתם ב-6 בספטמבר.
מהבקשה שהגיש עו"ד בומבך עולה כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - שמתנגדת לביטול עילת הסבירות ובשל כך אפשרה לממשלה ייצוג פרטי - מתנגדת לדחייה, אולם הסכימה שבית המשפט ישקול "ארכה קצרה" במתן תשובת הממשלה. בייעוץ המשפטי של הכנסת לא הביעו התנגדות, אך לפי המסמך שהגיש בומבך הותירו את הבקשה "לשיקול דעתו של בית המשפט". העותרים הודיעו כי הם מתנגדים לדחייה - ובקשתם התקבלה.
יו"ר ועדת החוקה ומי שנחשב לאחד מראשי המהפכה המשפטית, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס להחלטת בג"ץ ואמר כי דחיית בקשת המדינה לדחיית הדיון מוכיחה כי "בג"ץ חותר ליצירת משבר חוקתי באופן מכוון, כחלק מהמלחמה על שימור כוחו המופרז ובמחיר גרירה של מדינת ישראל לכאוס תפקודי". לדבריו, "אני בכל מאודי רציתי להאמין שבג"צ אינו חותר לשם, אך המציאות מוכיחה שזו מחשבה נאיבית לגמרי. לבג"ץ אין גבולות. ובדמוקרטיה, אסור שתהיה רשות שלסמכויותיה אין גבולות".
בבקשה שהגיש בומבך לבית המשפט נכתב כי "העתירות מערבות עניינים היסטוריים, תורת-משפטיים ודוקטרינריים בהיקף עצום וככל הנראה חסר תקדים בהיסטוריה של בית המשפט הגבוה לצדק ושל הרשויות האחרות".
הוא הוסיף: "תצהיר התשובה הנדרש ממוען ללא פחות מ-8 עתירות. מדובר בהיקף רחב של טיעונים ובכמות עמודים וחומרים נרחבת מאוד. על כך נוסיף כי השלכות תוצאות ההליך הן הרות גורל, ומרחיקות לכת".
עוד לפני הגשת הבקשה הרשמית, הודיע שלשום עו"ד בומבך על כוונתו לעשות זאת ואמר בשיחה עם ynet: "מדובר במענה להרבה מאוד עתירות שהוגשו, ולפי הצו על תנאי צריך להתייחס לטענות בכולן", לדבריו, "צריך לערוך מחקר השוואתי מקיף מה קורה במדינות אחרות. נדרש טיפול יסודי ומקיף ולכן נבקש את הדחייה". יש לציין כי בתשובת בג"ץ הוא החליט לדחות גם שורת עתירות ובקשה להצטרפות כידידי בית המשפט.
בבקשה דרש עו"ד בובמך לשנות גם את הצו על תנאי שבו נדרשת הממשלה להשיב לעתירות ב-3 בספטמבר, ולא רק לדחות את מועד התשובה הזה אלא גם לקבוע שזו תינתן אחרי התשובה הנפרדת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - שמתנגדת לביטול עילת הסבירות - ואמורה להגיש אותה גם היא ב-3 בספטמבר. הבקשה כאמור התקבלה והממשלה תוכל למסור את תגובתה עד שלושה ימים לאחר בהרב-מיארה.
חבר הכנסת גלעד קריב, נציג מפלגת העבודה בוועדת החוקה, אמר לאחר ההחלטה: "יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן אינו מהסס לשקר לציבור ולסלף את העובדות ביחס להחלטת בית המשפט, הכול במסגרת מסע הצלב שהכריז יחד עם השר לוין נגד בית המשפט העליון ושופטיו. גופים רבים בעלי קשת עמדות הגישו בקשות להצטרף לעתירות כידידי בית המשפט ונדחו על ידי הנשיאה חיות. חוסר הגבולות היחיד שהתגלה בחודשים האחרונים שייך לח"כ רוטמן שרמס וביזה את תקנון הכנסת ואת נוהגיה וליתר שותפיו למהפכה המשטרית".
