בדיונים שהתקיימו אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים האחרונים נבחן רעיון למנות שופט-חוקר שיבדוק את הטענות שמופיעות בהחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להוציא צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. כך נודע ל-ynet. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת לרעיון, ולכן נבחנת אפשרות להעביר זאת בחקיקה פרטית ולא ממשלתית.
1 צפייה בגלריה
ההצעה: למנות שופט בדימוס שיבדוק את הטענות
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
כחלק מההצעה, ימונה לתפקיד שופט בדימוס, ואם הוא ימצא ראיות לעבירות פליליות במהלך המלחמה הוא יעביר אותם לפרקליט המדינה עמית איסמן. לא ברור אם אותו שופט-חוקר יפעל לבדו או שלצידו יעבדו עוד גורמים. גורמים שמעורים בפרטים מבהירים כי לא מדובר בוועדת חקירה, אלא ב"שופט-חוקר" בלבד.
לטענתם, מינוי כזה עשוי לשכנע את בית הדין בהאג לבטל את צווי המעצר בגין עיקרון המשלימות, שקבוע בחוקת רומא (האמנה לפיה פועל ה-ICC), לפיו לבית הדין הבינלאומי יש סמכות לגבי אירוע מסוים - רק אם המדינה הרלוונטית אינה "מטפלת" בו בעצמה. היועצת המשפטית לממשלה, נזכיר, דחקה בנתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית בדיוק בשל הטיעון הזה ובממשלה טוענים כי התנגדותה נובעת מ"שיקולים פוליטיים".
בלשכת רה"מ הגיבו לפרסום - ולמעשה טענו כי לבהרב-מיארה יש חלק בהוצאת צווי המעצר נגד נתניהו. "לא סוכם דבר כזה. ההצעה עלתה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה לממשלה סירבה לתמוך משפטית בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית בצירוף משקיפים בין-לאומיים. צר לנו שהיא מנעה את הוועדה, שהייתה עשויה למנוע את החלטת בית הדין הפלילי הבין-לאומי".
אתמול, נזכיר, הגישה המדינה שני מסמכים לערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כתגובה להוצאת צווי המעצר. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ראש הממשלה נתניהו הכריע ברגע האחרון להודיע לבית הדין על החלטת ישראל להגיש את הערעור.
במסמך הראשון, שנפרס לאורך 14 עמודים, ישראל דחתה את הטיעון של הרכב הקדם-משפט שהוציא את צווי המעצר בעניין הסמכות שלו לדון בנושא. במסמך השני, שנפרס לאורך 13 עמודים, ישראל דחתה את הטיעונים של בית הדין בעניין סירוב האפשרות להחזיר את החקירה לישראל.
תגובת נתניהו לצווי המעצר
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
ישראל ביקשה מערכאת הערעור להשהות את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ומקווה שבאמצעות המסמכים השונים יתאפשר לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרדת מהעץ, לפני שהוא יחטוף "סנקציות מהגיהינום" כפי שהבטיחו בסביבתו של נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ.
ישראל טענה במסמכי הערעור כי לא קיבלה הודעה הולמת בהתאם לסעיף 18(1) של "אמנת רומא" בנוגע לחקירות בית הדין באירועים שהתרחשו בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ישראל טענה כי ההודעה מ-2021, שנגעה לאירועים קודמים, אינה רלוונטית לנסיבות חסרות התקדים שאירעו לאחר הטבח בדרום לפני כמעט 14 חודשים.
עיקרי הטענות במסמכים: ההחלטה של בית הדין התעלמה מזכותה של ישראל להוכיח כי החקירות המקומיות שלה מטפלות בפשעים הנטענים, בהתאם לעקרון המשלימות שב"אמנת רומא". ישראל טענה שההחלטה פוגעת בריבונותה ובמחויבות של בית הדין הפלילי הבינלאומי כלפי מדינות שאינן צד ל"אמנת רומא", כמו ישראל.
ישראל טענה כי היעדר הודעה ראויה עלול לפגוע ביכולת שלה לחקור ולהעמיד לדין פשעים נטענים ברמה המקומית. עוד נטען כי פעולות בית הדין בהאג עלולות להזיק ליחסים דיפלומטיים ולפגוע באמינותו על-ידי הוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים נבחרים בזמן עימות מתמשך.
