בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכה היום (רביעי) עדותו של עו"ד דוד שומרון, במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שומרון, בן דודו ומקורבו של נתניהו, נחקר תחילה נגדית לגבי תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).
לפי האישום, לקראת עריכת חוות הדעת המשפטית שעוסקת בניגוד עניינים, נתניהו הסתיר מעו"ד שמרון את טיב מערכת היחסים בינו לבין בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ'. עוד נטען כי על מצע עובדתי חסר זה, הציע שמרון את עמדתו, לפיה נתניהו רשאי כשר התקשורת להמשיך לעסוק בענייניו של אלוביץ'.
עדותו של דוד שמרון במשפט נתניהו
(צילום: אלכס גמבורג)
נזכיר כי במהלך החקירה הראשית אתמול הראתה הפרקליטות שקיימת סתירה בין שני מסמכים שעליהם חתם שמרון, בהתייחס ליחסים בין ראש הממשלה נתניהו לבעלי בזק לשעבר אלוביץ', שמואשם בתיק 4000 בשוחד. באחד המסמכים מתואר כי אין יחסי חברות מיוחדת בין השניים, ובמסמך אחר צוין כי בין השניים יש חברות של 20 שנה.
היום, במענה לשאלות של עורך הדין בעז בן צור, סנגורו של נתניהו, אמר שמרון כי אם היה חשש לקשר קרוב בין נתניהו ואלוביץ', היה מתייחס לכך. בן צור שאל: "לא הכרת שום חובה שמדווחים על קשר בין פוליטיקאים לאמצעי תקשורת בעניין ניגוד עניינים?", והוא השיב: "נכון. לעניות דעתי אין חובה לדווח. הוא רחוק מהרף".
בן צור טען כי המסמך שבו נכתב שנתניהו ואלוביץ' חברים מתבסס על חוות הדעת של היועמ"ש אז אביחי מנדלבליט, ושמרון הוסיף: "המסקנה שלי זה שמישהו במשרדי טיפל במסמך, כנראה הסתכל על מסמכים אחרים והעתיק מתוך מסמכים שהוא ראה. הוא לקח משפטים מחוות הדעת".
השופט משה בר-עם שאל: "חרף הדבר, אם כל החומר הזה היה לפניך, אין ניגוד עניינים לדעתך היום (ביחסיהם)?". שמרון השיב: "אני עדיין חושב, זו לא חברות אמיצה. המסקנה שלי תישאר זהה".
בן צור שאל את שמרון אם "לפי כל המסמכים, כשאתה בוחן את הכול המסקנה היא שנתניהו לא הסתיר ממך שום דבר?", והוא ענה לו "נכון". בן צור, שזה דיונו האחרון בתיק לאחר שהתפטר, הודה לשופטים, וסיכם: "אני מודה על הקשב ותודה רבה. לתביעה אני רוצה לומר שסך הכול עבודתכם טובה ומקצועית".
לאחר מכן חקר את שמרון עו"ד עמית חדד, ששאל שאלות גם על פרשת הצוללות. נזכיר, שמרון היה חשוד גם בתיק 3000 (צוללות), אולם התיק נגדו נסגר. הוא הסביר כיצד הנושא השפיע על יחסיו עם ראש הממשלה: "האינטנסיביות של הקשר ירדה ממהירות 120 לבלימה, אבל אני לא מרגיש שזה ברמה הבין אישית שאני פוגש אותו מעת לעת, אין הקרנה של קור. לא מרגיש נתק. אבל אין שום קשר מקצועי. הקשר נקטע בעקבות הפרסום של דרוקר על הצוללות זה היה נכון לעשות בנסיבות העניין".
לדבריו, "העננה שרובצת מעל הראש היא עננת 3000. התיק של כלי השיט נסגר. בסופו של דבר היו עוד שני עניינים, שבעיניי תכליתם היחידה להלך עלי אימים במשך תקופה נוספת - נסגרו. נגרם לי נזק גדול. ירקו עלי בתחנת דלק, קראו לי בוגד. התנפלו עלי במסעדה בתל אביב וזה פורסם בסרטון בפייסבוק. עברתי חוויות לא נעימות".
הוא נשאל אם המטרה הייתה ראש הממשלה, והשיב: "זה היה ברור מתחילת הדרך, וזה נאמר על ידי קצין בכיר מאוד". חדד שאל: "תת-ניצב מוטי לוי מבקש להפוך אותך לעד מדינה (ב-3000) שאתה עו"ד של ראש הממשלה?", ושמרון השיב: "כן". בסופו של דבר השופטים לא אישרו שאלות הקשורות למגעים לעדות עד מדינה בתיק 3000, כיוון שהדבר תחת חיסיון.
שמרון נשאל גם על תיק 1000 וסיפר על איש העסקים ארנון מילצ'ן: "לנתניהו חברה מצומצמת של חברים, מילצ'ן אחד מהם". הוא הסביר שעל מנת שיחסיהם יהיו בחשש לניגוד עניינים "צריכה להיות זיקה. לא כתבתי את מילצ'ן ב-2009 וב-2015 בשאלון ניגוד עניינים של נתניהו, כי לא חשבתי שצריך. זה לא מספיק שהוא חבר, צריך קשר, זיקה".
חדד: "אם ראש הממשלה אומר למילצ'ן לרכוש את רשת, זה לא שלב שצריך לדווח מבחינתך? רק אם תירקם עסקה, ולפני כן לא?". שמרון הסכים. בתיק 2000 התייחס שמרון לסוגיית מעורבות נתניהו בניסיונות למכור את 'ידיעות אחרונות', ואמר כי המניע שלו: "שבירת המונוליטיות של התקשורת במדינה".
שמרון פירט על יחסי נתניהו עם נוני מוזס, מול ידיעות אחרונות, והוסיף: "נתניהו ראה את מוזס כשחקן פוליטי, כנמסיס שלו, כאחד מיריביו הפוליטיים הבולטים. מוזס רצה לראות את נתניהו מחוץ לזירה". על 'ישראל היום', אמר: "הוא מגן ללא חרב. הוא נוצר כי הייתה תפיסה שיש פה משהו מוניליטי וצריך לייצר פה משהו אחר".
על יחסי העיתון לנתניהו, בדגש על התביעה האזרחית של ליליאן פרץ, שפורסמה בידיעות אחרונות על גבי שני עמודים, הוסיף: "אני ונתניהו תפסנו את זה כפעולה קיצונית מאוד. פנינו לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, שקבע שהיה צריך לבקש מהגברת נתניהו תגובה". לדבריו, כניסת לפיד לפוליטיקה נתפסה מבחינתם - "שידיעות אחרונות הכניס רגל לפוליטיקה הישראלית", ונפתלי בנט זכה בעיתון ל"סיקור אוהד".
שמרון הוסיף: "נתניהו מבחינתו התפיסה היא שמי שיזם את החוק של ישראל היום הוא נוני מוזס. היה רצון להרוג את המתחרה הכלכלי והפוליטי, לחסלו. ועל רקע זה נולד החוק". העניין הקלטות שיחות נתניהו-מוזס הסביר שמרון כי רה"מ אמר לו טרם השיחות שהוא חושש שמוזס "מתכוון לסחוט אותו" בשיחה. לדבריו, "נתניהו לא פירט על מה".
שמרון טען כי שיער שמדובר בעניין אישי של קרוב משפחתו של נתניהו. "פרסום צפוי מאוד מזיק, שאמור לגרום לפגיעה בנפש", לדבריו. שמרון אישר כי מעולם לא בדק את ההשערה הזו, וגם לא שאל את נתניהו בנושא: "הוא לא רצה לדבר איתי, אז הוא לא חייב".
חדד שאל: "החוקרים תהו למה לא פנית למשטרה?". שמרון השיב: "אמרתי בוא נראה מה קורה בשיחה", ו"ביקשתי מראש הממשלה לדובב אותו (להקלטה-ג.מ) לא רציתי לערב גורמים אחרים". לדבריו, "רציתי שאם יהיה איום השיחה תובן. בוודאי לא רציתי שנתניהו יעבור עבירה". הוא אמר ש"ההנחה היא שאם היה גוון פלילי, וינרוט היה מעורב מיד". בתום השיחה הסביר "הבנתי מנתניהו שסחיטה לא קרתה ואין מה להתעסק עם זה".
עוד אמר שמרון כי "לאחר השיחות בהקשרים של מוזס לא שמעתי את המילה שוחד או שהוצע שוחד לנתניהו, מראש הממשלה והרי ארו".
