האלימות בחברה הערבית לא עוצרת, ומדי יום מתווספים קורבנות חדשים למעגל הדמים, כשבשבוע האחרון נרצחו שמונה קורבנות תוך 48 שעות - ובסך הכול 221 נרצחו מתחילת השנה.
בתוך המציאות הכאוטית הזו, המשטרה ניצבת תחת מתקפה ציבורית חריפה על מחדליה במאבק בפשיעה המאורגנת ובאכיפה הפחותה - ביקורת שהתעצמה לאחר שמפכ"ל המשטרה דני לוי טען כי מצב הפשיעה "מצוין".
המפכ"ל בכנסת: "הפשיעה במצב מצוין לעומת מה שהיה"
(צילום: דוברות כנסת)
בריאיון ל-ynet, תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אח"מ (אגף החקירות והמודיעין) במשטרה וממונה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, חושף את התוכנית החדשה למיגור הפשיעה הכוללת יוזמה להקמת יחידה משטרתית חדשה. השאלה הגדולה היא אם זה הפתרון שיחלץ את החברה הערבית ממעגל הדמים, או עוד הבטחה ריקה במאבק הכושל באלימות.
קשה שלא לתהות – האם זו תגובה אמיתית ואפקטיבית שתוביל לשינוי, או תגובה מאוחרת מדי למשבר שהוזנח במשך שנים על ידי כלל רשויות המדינה ומשטרה שפועלת בחלק מהפעמים עם ידיים כבולות ללא אמצעים טכנולוגים ותקצוב הולם.
"אין חולק שהפשיעה המשתוללת ברחוב הערבי מציגה נתונים סטטיסטיים ברורים על היחס, או היעדר הקורלציה, בין חלקם של הערבים באוכלוסייה לבין מעורבותם בפשיעה - 20% לעומת חלקם באוכלוסייה", אמר תת-ניצב תלם, "פרויקטור" המשטרה בחברה הערבית, שמוביל את התוכנית האסטרטגית ללחימה בגל הרציחות הבלתי פוסק במגזר. "היקפי מקרי הרצח, כ-75% מכלל האירועים, מהווים אתגר אדיר בהיבטי משילות וביטחון אישי, אבל זה הרבה מעבר לכך".
לדבריו, "אנחנו מדברים על פשיעה וסכסוכים מדממים בחברה הערבית, אבל זה לא רק זה. בניתוח המגמות שלנו, אנחנו מבינים שארגוני הפשיעה מגיעים לממדים שמאיימים על החוסן הלאומי. זו קפיצת מדרגה שלא תמיד מדברים עליה. האזרחים בהחלט זכאים לשירותי המשטרה, אבל כאן מדובר באיום אסטרטגי".
3 צפייה בגלריה
תת-ניצב יואב תלם, שממונה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית. "אנחנו במצב חירום"
(צילום: גלעד מורג)
"ברחוב הערבי יש הצפה של אמצעי לחימה בלתי חוקיים. אז נחשוף עוד ועוד ועוד פרשיות הברחה וסיכול", הסביר תלם. "זה כמו להילחם בזבובים בלי לייבש את הביצה - הגבולות פרוצים, ויש זליגה של אמל"ח צה"לי. מדובר בכמויות גדולות של מטעני חבלה וכלי נשק אוטומטיים בשימוש ארגוני פשיעה. הארסנל הזה, שנמצא בחצר האחורית, יכול לשמש בכל רגע נתון - לא רק לסכסוכים פלילים".
הוא הוסיף: "מעבר לכך שזה פוגע בעסקים ובאזרחים נורמטיביים שרוצים לנהל את חייהם, זה פוגע גם בחוסן הלאומי. כשמתחילים להשתמש בנכסי מדינה לטובת ארגוני פשיעה - זו עוד עליית מדרגה מסוכנת. ההון השחור שמניע את הפעילות הזו, עם ההכנסות הלא מדווחות וההלוואות בשוק האפור, מאיים בשלב מסוים גם על הכלכלה הלגיטימית. יש כאן חצר אחורית שבה המשילות לא חזקה, ויש צורך לייצר משילות, לתת לאזרחים את מה שמגיע להם ולצמצם את האיום".
האתגר האסטרטגי: "זה כבר לא סכין, אלא רימוני רסס"
תלם אמר כי הפשיעה בחברה הערבית חוצה גבולות. "זה כבר לא אירוע של סכין, אלא של רימוני רסס. אנחנו צריכים להסביר להנהלת המדינה שמדובר באירוע חירום. אם רוצים לשנות את המצב, צריך לשקול אפילו חקיקת חירום ולהקצות משאבים ותקציבים".
לדבריו, הוא ביצע מיפוי של החלטות ממשלה ופעולות שבוצעו מאז 2016: "הכול היה בגדר תיקונים קטנים – עוד מבצע, עוד תחנה, עוד מפלג. השקענו באכיפה כלכלית, והממשלה הצליחה להעביר חקיקה מסייעת בתחום המצלמות והאמל"ח, אבל זה לא מספיק. התוכנית שהמשרד לביטחון לאומי מוביל יחד עם השר בן גביר והמפכ”ל מתמקדת בסיפור של הפשיעה המשתוללת בראי של איום על החוסן הלאומי. היא בנויה על שלושה פרמטרים - טיפול בפשיעה, משילות ושירותים לקהילה".
התוכנית החדשה: יחידת "חאמי אל קאנון"
תלם ציין כי אחד הצעדים המרכזיים בתוכנית הוא הקמת יחידה ארצית חדשה, דומה ללהב 433, שתתמקד בפשיעה במגזר הערבי - יחידת "חאמי אל קאנון" ("מגן החוק" בערבית). "הייחוד של היחידה הוא שכל משאבי האכיפה - סיכול, פענוח, חוקרים, בלשים, אכיפה כלכלית ומנהלית, הגנת עדים, תביעות ואפילו תנועה - ירוכזו במקום אחד. המפקדה תתמקד ביישובים מדממים ובארגוני פשיעה, ותפעל כדי לייבש את מקורותיהם".
בנוסף, התוכנית כוללת הקמת מרכזי שיטור רב-ממדיים ביישובים ערביים, שבהם יהיו תחנות משטרה נגישות שיעסקו גם בבולטות ברחובות וגם במענה לקריאות אזרחים. "מיפינו 32 יישובים ערביים עם מעל 10,000 תושבים שבהם אין תחנות משטרה, והמטרה היא להקים תחנות ביישובים האלה. אם המדינה רוצה באמת לטפל בבעיית החוסן הלאומי - זו השקעה מתבקשת", אמר.
באשר לנחיצות בשימוש ברוגלות ובכלים טכנולוגיים, תלם אמר: "כלים אלו הוכחו כיעילים במיוחד בעולם המודיעין. הם לא יעברו ליוני דואר אבל זה אלמנט חשוב. הם מקשים על היריב להוציא לפועל משימות והנחיות. במצב כזה, צריך לתכנן אסטרטגית בשלושה וקטורים: הוספת משאבים, קבלת כלים חוקיים חדשים כמו חוק החיפוש הסמוי וחילוט נכסים, ויצירת מודלים אפקטיביים לאכיפה בשיתוף גורמי רגולציה והרשויות המקומיות".
מדוע התפרצות הפשיעה חלה דווקא עכשיו?
"שאלת ה'למה' הכי מעניינת אותנו בתקופה האחרונה", הסביר תלם. "יש שני גורמים שחברו - השוק מוצף באמל"ח, בהמשך למגמת התחמשות מטורפת של כלי נשק שמגיעים ממקומות שלא צריכים להגיע, וזה מתחבר לשורה של סכסוכים מדממים שפרצו בין ארגוני פשיעה, על רקע וואקומים שנוצרו ופרצו בתווך שלהשנתיים האחרונות. נוצר מצב שאירוע גורר אירוע״.
אז האם הקמת היחידה באמת מהווה פריצת דרך, או שמדובר בעוד יוזמה ריקה שנועדה להשקיט את הביקורת על המשטרה, שפועלת עם ידיים כבולות ללא אמצעים טכנולוגיים ותקצוב הולם? תת-ניצב תלם סיכם: "אני לא מאלו שירים ידיים, ובטח לא המפכ״ל בתוכנית שהוא מוביל. יש הרבה מה לעשות, ואם האסימון ייפול שאנחנו במצב חירום ובאירוע אחר, ונקבל את ארגז הכלים שלנו - נהיה במקום אחר".
הכאב האנושי מאחורי המספרים
ברחבי החברה הערבית הכעס על המשטרה גובר. רק בשבוע שכבר אחמד אבו זרקה מערערה נרצח בביתו, בחדר השינה של ילדיו. על פי בני משפחתו, אבו זרקה נכנס לחדר לאחר שהילדים התעוררו מקולות ירי. כשפתח את החלון לבדוק את מקור הירי, נורה למוות לעיני ילדיו הקטנים.
אחיו מתח ביקורת חריפה על המשטרה: "המפכ"ל כנראה ישן כשהוא אמר ש'מצב הפשיעה מצוין'. על מה הוא מדבר, איפה הירידה בפשיעה? כל יום יש בחברה הערבית רציחות - והמשטרה לא עושה כלום. היא מפקירה חברה שלמה. היום אין ביטחון אישי, אפילו לא בתוך הבית".
בתל שבע, אחמד סאלם אבו גליון, נער בן 14, נורה במהלך קטטה. בניגוד לרבים, משפחתו הגישה תלונה למשטרה על איומים קודמים, אך ללא הועיל. חמש שעות לאחר התלונה, היורה זיהה את גליון, שלא היה מעורב באירוע, וירה לעברו ממרחק קצר. אביו, סאלם, האשים את המשטרה: "לצערי הם לא עשו כלום בזמן הזה. הודעתי להם על הכול, העברתי את שמו של המאיים ואת הפרטים - ולא עשו דבר כדי לעצור אותו ולמנוע פגיעה. כמעט רצחו את בני ועוד לא ידוע לי אם מצבו ישתפר".
