בדרג המדיני חלוקים באופן חריף סביב עיתוי והיקף התגובה הישראלית על המתקפה האיראנית, בעוד בצה"ל ממליצים להגיב, כפי שפורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות". המחלוקת החלה כבר בלילה בין שבת לראשון, כשהשרים בני גנץ וגדי איזנקוט הציעו לתקוף את איראן לאחר שמתקפת הכטב"מים יצאה לדרך - עוד לפני הגעתה לישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים יואב גלנט, רון דרמר ואריה דרעי התנגדו - כמו גם הרמטכ"ל. הסיבה לכך היא שההצעה של גנץ ואיזנקוט נתפשה כמינורית יותר מכל אפשרויות התגובה שנידונו בימים שלפני המתקפה האיראנית. באופן פומבי אמר אתמול גנץ כי "נגבה מאיראן את המחיר באופן ובזמן שנכונים לנו".
גורמים שנכחו בדיונים אמרו כי "לא היה היגיון בתקיפה לפני שיודעים את תוצאות המטח האיראני. שנית – היה חשש שאם הפעולה האיראנית הייתה מצליחה – ישראל הייתה מסתפקת בתגובה קטנה שלא היינו מצליחים להתגאות בה. אם הפעולה האיראנית היתה נכשלת – מה שקרה בסופו של דבר – ישראל הייתה נשארת עם לגיטימציה מינימלית לתגובה מאחר והקהילה הבינ"ל הייתה אומרת: אתם כבר הגבתם".
מנגד, בכירים בישראל אומרים כי עוד לפני התקיפה - הייתה הסכמה שאם האיראנים יירו לשטחנו, אנחנו צריכים להגיב בשטחם. רעיון התגובה עוד באותו לילה לא קרה לבסוף מהמון סיבות - ובסופו של דבר, כולם הסכימו לדחות.
כעת, בדרג המדיני נבחנים כמה תרחישי תגובה אפשריים - תוך כדי שיח עם האמריקנים. "נכון לעכשיו אנחנו נחושים להגיב", אמר בכיר ישראלי. "השאלה איך עושים את זה באופן הכי אפקטיבי ובאופן שבו נמשיך לקבל לגיטימציה ואולי נרוויח משהו בהיבטי נורמליזציה והקואליציה הבינלאומית נגד איראן. את כל המעגל הזה מנסים לרבע". גורם ביטחוני אמר כי "היום בטהרן לא ישנים וזה מה שצריך להיות".
ישראל לא תקפה עד עתה מאחר שהאמריקנים סבורים שלנוכח היירוט הכמעט מושלם – ישראל ניצחה ואפשר לסיים את האירוע. האמריקנים, כפי שאמר אמש גורם בבית הלבן, הבהירו שלא יתמכו ובוודאי שלא יצטרפו לתקיפה. מנגד, נתניהו אמר לביידן: "אני מחויב לעשות הכל כדי להגן על ארצי, עמי ומדינתי". האמירה מרמזת על כך שנתניהו עומד על כך שישראל תגיב.
בכיר אמריקני אמר לוושינגטון פוסט כי השיחה בין המנהיגים התקיימה רק אחרי שהיה ברורה כי רוב המתקפה האיראנית יורטה. "שניהם היו אחרי עשרה ימים של הכנות, והרגשנו די טוב לגבי איפה שהיינו". על אף שהמתקפה האיראנית תאמה לתרחיש החמור ביותר, חוסר ההצלחה שלה הוביל את ביידן לומר לנתניהו כי "נוצרו מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". לכן הוא הציע לישראל "להאט ולשקול את הדברים היטב".
לדברי הבכיר האמריקני, "זו הייתה שיחה מועילה מאוד כדי לדבר על המקום שבו אנחנו נמצאים. אף אחד לא רצה להסלים את המצב. כל תגובה היא חישוב שהישראלים צריכים לעשות - לדעתנו, ישראל יצא בבירור עם ידה על העליונה, והוכיחה את היכולת שלה להגן על עצמה בתיאום עם בנות בריתה".
בסל האפשרויות של ישראל עומדים כרגע שלושה תרחישים: תגובה ביום-יומיים הקרובים וגביית מחיר ישיר מאיראן; החלטה על המקום והזמן - והוצאה לפועל של תגובה כואבת, בחתימה נמוכה, כדי למנוע תגובה איראנית אוטומטית בסגנון המתקפה הראשונה; או להיענות לבקשה האמריקנית ולא להגיב - אך לגבות מחיר דיפלומטי. כך או כך, ההערכה בישראל היא שבסופו של דבר תהיה תגובה - אך היקפה או עיתויה לא ברור.
שלושה גורמים המעורים בפרטים אמרו ל-NBC כי הנשיא ג'ו ביידן הביע דאגה מכך שנתניהו "מנסה לגרור את ארה"ב עמוק לתוך סכסוך רחב יותר". בנוסף צוין כי על אף שהבית הלבן מאמין שהישראלים אינם מחפשים מלחמה רחבה יותר, או מלחמה ישירה עם איראן, "בהתחשב במשאבים שיש להם במלחמה בעזה" - ארה"ב עדיין לא יכולה להיות בטוחה כיצד תפעל ישראל. בצל חששות אלו, גורם ישראלי ששוחח עם ה"ניו יורק טיימס" אמר כי ישראל תתאם את תגובתה למתקפה האיראנית יחד עם בנות בריתה.
ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר בריאיון בפוקס ניוז כי ההחלטה על התגובה נמצאת בידי ישראל - אך הנשיא ביידן נחוש להימנע ממלחמה רחבה. "כל החלטה שהוא קיבל נועדה לא לתת לזה להפוך למלחמה אזורית רחבה. שם הראש שלו נמצא", אמר קירבי.
ביידן עצמו אמר אתמול בלילה כי ארה"ב עזרה לישראל ליירט את רוב השיגורים, בין השאר באמצעות מטוסים ומשחתות שהועברו למזרח התיכון במהלך השבוע. "זה עתה שוחחתי עם ראש הממשלה נתניהו כדי לאשר מחדש את מחויבותה של אמריקה לביטחון ישראל", אמר. "אמרתי לו שישראל הפגינה יכולות יוצאות דופן להתגונן ולהביס אפילו התקפות חסרות תקדים - וזה מסר ברור לאויביה שהם לא יכולים לאיים על ביטחון ישראל".
אבל בשיחות סגורות גורמים אמריקנים מביעים תסכול מעצם החלטתה של ישראל לפגוע בבכיר כוח קודס מהדווי, ואמרו כי מנהיגי ישראל לא חשבו על העיתוי וההשלכות של המתקפה, לרבות כיצד היא עלולה להשפיע על המו"מ לשחרור חטופים. "אני לא חושב שהייתה לישראל אסטרטגיה", אמר בכיר בממשל. "לא תמיד הישראלים מקבלים את ההחלטות האסטרטגיות הטובות ביותר".
בפנטגון גם כן הביעו תסכול מהעיתוי של התקיפה בדמשק, מכיוון שהייתה לה פוטנציאל להוביל ל"הסלמה קטסטרופלית". גורם בפנטגון תיאר את הגישה של ישראל לפעולות צבאיות כ"אחוזת טירוף". לדבריו, "יש את הדחיפות הזו לפעול, וזה מה שקרה בדמשק". הוא ציין כי תסכול דומה מביעים האמריקנים מהדרך שבה פועלת ישראל גם בעזה.
במסגרת המטח שוגרו לעבר ישראל 185 כטב"מים מסוג שאהד 238, 36 טילי שיוט ו-110 טילים בליסטיים מסוג "חייבר שכן". ההגנה האווירית הישראלית רשמה הישג היסטורי אל מול המטח, הגדול ביותר שמולו ניצבה מדינה כלשהי, שכן אף אחד מהכטב"מים ששיגרו האיראנים ושלוחיהם לא חדר את גבולות המדינה, וכך גם אף אחד מטילי השיוט ששוגרו. מתוך כלל הטילים הבליסטיים, מספר קטן חדר לשטח ישראל ומספר קטן עוד יותר התפוצץ. נזק קל נגרם לבסיס נבטים, אבל דובר צה"ל הודיע בהצהרתו הבוקר כי הבסיס מתפקד.
פורסם לראשונה: 21:51, 14.04.24
