האפשרות הממשית שרוסיה תפלוש לאוקראינה, כבר בימים הקרובים אולי, מעוררת חשש כבד במערב לא רק בשל העובדה שהמלחמה שתפרוץ בתרחיש שכזה תביא לפי הערכות למותם של עשרות אלפי בני אדם, אלא גם בשל החשש מהביטחון שצעד שכזה עשוי לטעת בה או במדינות אחרות שנחשבות ליריבותיו של המערב – במיוחד אם התגובה שלו לפלישה לא תהיה חריפה מספיק. החשש הזה במקרה של טייוואן, שעליה טוענת סין הקומוניסטית לבעלות, גדול במיוחד.
בטייוואן עוקבים כעת מקרוב אחר ההתרחשויות במזרח אירופה, והנשיאה צאי אינג-וון אף הקימה בחודש שעבר כוח משימה מיוחד שמטרתו ללמוד את המשבר שם ואת ההשלכות שיכולות להיות לו על המתיחות מול סין. הצוות נדרש להעביר לה דיווחים שוטפים. החשש של הממשלה בטאיפיי נובע לא רק מהעובדה שהמשבר במזרח אירופה תופס את מרבית תשומת לבה של וושינגטון – אלא גם מעמיד במבחן את ההבטחה המרומזת שלה להגן על האי בכוח הזרוע, אם סין תחליט לממש את הבטחתה להשתלט עליו ביום מן הימים.
טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. ממשלת טייוואן מדגישה כי רק לתושבי האי יש הזכות לקבוע את עתידם, והיא דוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח רשמית את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, ואף שהנשיא שי ג'ינפינג קרא בשנה שעברה לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום", הוא הבהיר כי השתלטותה של סין על טייוואן היא "בלתי-נמנעת".
בין טייוואן לאוקראינה ניתן למצוא לא מעט קווי דמיון: בדומה לאופן שבו רואה סין את טייוואן כחלק אינטגרלי משטחה הריבוני, גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רואה באוקראינה ככזו ששייכת לרוסיה מבחינה היסטורית ותרבותית. כמו פוטין, שחושש מהתקרבותה של קייב למערב, גם בסין יש זעם רב על התמיכה האמריקנית בטייוואן – בדמות של עסקאות נשק בשווי מאות מיליוני דולרים. בניתוח על מצבה של טיוואן שפורסם ב"ניו יורק טיימס" הזכירו גם את הדמיון הרב שבין דרישתה כעת של רוסיה להסיג את כוחות ברית נאט"ו ממזרח אירופה לתלונותיה של סין על מאמציה של וושינגטון לחזק את הבריתות שכרתה עם אומות בדרום-מזרח אסיה, כמשקל נגד לעוצמה הגוברת של סין.
גם בטייוואן רואים את הדמיון הזה. כשהקימה את כוח המשימה המיוחד שעוקב אחר המצב באוקראינה, מסרה הנשיאה צאי אינג-וון כי תושבי טייוואן "מזדהים עם המצב של אוקראינה". אתמול הודיעה ממשלתה כי היא עוקבת מקרוב גם אחר הפעילות הצבאית הסינית במצר טייוואן שמפריד בין האי לסין היבשתית. "כל היחידות הצבאיות ממשיכות להקדיש תשומת לב רבה למצב באוקראינה ועל התנועות במצר טייוואן, ממשיכות לחזק את יכולות המודיעין והריגול, ומרחיבות בהדרגתיות את רמת המוכנות הקרבית בתגובה למגוון איומים וסימנים", נמסר מלשכתה של צאי.
בטאיפיי מבהירים כי לפי שעה אין כל סימן לפעילות חריגה במיוחד של הכוחות הסיניים, או לפחות להגברת הפעילות של סין במקביל למשבר המתרחש בגבולות אוקראינה. הפעילות הסינית בקרבת האי, נזכיר, גברה משמעותית בשנתיים האחרונות: רק בחודש שעבר דיווחה טאיפיי על 39 מטוסי קרב סיניים שהתקרבו למרחב האווירי האוטונומי שלה, המספר הגבוה ביותר של מטוסים בגיחה אחת מאז המתיחות הרבה שנרשמה באזור באוקטובר אשתקד, אז הגיע מספר המטוסים הסיניים בגיחה אחת ל-56. בימים האחרונים נמשכו הגיחות הללו, אך במספרים נמוכים יותר: אתמול דיווחה טייוואן על חמישה מטוסים בלבד שהתקרבו למרחב האווירי שלה, באופן שאותו היא מגדירה כ"הטרדה".
בהודעה שפרסמה אתמול לשכתה של נשיאת טייוואן, נטען גם כי המצב באי "שונה לחלוטין" מזה שבגבולות אוקראינה, והיא קראה לתושבי האי שלא ללכת שולל אחר מה שכונה "מידע כוזב". בהודעה נטען כי מידע שכזה הופץ בימים האחרונים תוך ניצול המשבר האוקראיני ובניסיון להשפיע על "המורל" באי. בהקשר זה ראוי לציין הבדל משמעותי דווקא בין טייוואן לאוקראינה: במסגרת מדיניות ארוכת שנים המכונה "עמימות אסטרטגית", ארה"ב מעולם לא אמרה מה תעשה במקרה שבו סין אכן תפלוש לטייוואן. במקרה של אוקראינה, מנגד, היא הבהירה מפורשות, שוב ושוב, כי לא תשלח את כוחותיה למדינה אם רוסיה תפלוש אליה.
מומחים ופרשנים צבאיים, יצוין, מעריכים כי בכל מקרה לא צפויה השנה פלישה סינית לטייוואן, לא רק בשל אולימפיאדת החורף שכעת נמצאת בעיצומה, אלא גם בשל עיסוקו של הנשיא שי ג'ינפינג בנושאים פנימיים: בסתיו האספה הכללית של המפלגה הקומוניסטית צפויה לבחור בו לכהונה נוספת כמנהיג סין. ובכל זאת, אותם פרשנים מביעים חשש כבד מההשלכות שעלולות להיות למשבר במזרח אירופה על מעמדה של טייוואן. "אם מעצמות המערב ייכשלו בתגובה שלהן לרוסיה, הם יעודדו את החשיבה הסינית בנוגע לפעולה נגד טייוואן", אמר ל"טיימס" לאי אי-צ'ונג, שעומד בראש מכון מחקר טייוואני בשם "קרן האפשרויות".
הקשר שבין המשבר האוקראיני לטייוואן רק גבר עם ביקורו של פוטין בבייג'ינג לפני כשבועיים, לרגל פתיחת האולימפיאדה בבייג'ינג. בתום מפגש שקיים אז עם עמיתו הסיני הוא זכה לגיבוי מוחלט מצדה של סין לדרישותיו בנוגע להפסקת התרחבותה של נאט"ו. פוטין, מצדו, שב על העמדה הרוסית ולפיה טייוואן היא "חלק בלתי נפרד מסין". אותה הודעה מתחה גם ביקורת על פריסתם של טילים בליסטיים לטווח בינוני באסיה ובאירופה. מוסקבה ובייג'ינג גינו גם את "ברית אוקוס", ברית ההגנה בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, שעליה חתמו שלוש המדינות בספטמבר האחרון ובמסגרתה יסופקו לאוסטרליה צוללות גרעיניות מתקדמות.
גם בסין עצמה עוקבים מקרוב אחר המתרחש במזרח אירופה: בתקשורת הסינית, כך לפי ה"טיימס", מדגישים ביתר שאת המחלוקות שהתגלעו בקרב חברות נאט"ו בנוגע לתגובה הנדרשת להתנהלותה של רוסיה, וארה"ב מוצגת בדיווחים הסיניים כחלשה וחסרת החלטיות – באופן שאמור לפי העיתון לשלוח מסר לשכנותיה של סין בדרום-מזרח אסיה – טייוואן, הפיליפינים, יפן, ודרום קוריאה – שאין לסמוך על וושינגטון.
אלא שבוושינגטון מתעקשים להעביר את המסר ההפוך למדינות הללו: בעיצומו של המשבר באוקראינה מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ערך דוווקא סבב ביקורים בדרום-מזרח אסיה. הוא הגיע ביום שישי לאוסטרליה ונפגש שם עם שרי החוץ שלה, של הודו ושל יפן, ומשם המשיך לפיג'י – בביקור ראשון של מזכיר מדינה אמריקני באי מאז 1985. בפיג'י הוא הודיע כי ארה"ב תקים מחדש את השגרירות שלה באיי שלמה הסמוכים, כמשקל נגד להשפעה הגוברת של סין בפוליטיקה הפנימית של מדינת האיים הזו באוקיינוס השקט. הלילה הוא נפגש בהונולולו, בירת הוואי, עם שרי החוץ של דרום קוריאה ויפן. במסיבת עיתונאים שקיים בתום המפגש הוא הביע מחדש את תמיכתה של וושינגטון בטייוואן, והצהיר כי בשיחות עם עמיתיו בסיאול ובטוקיו הודגשה החשיבות של "שלום ויציבות" במצר טייוואן.