עמית סוסנה, ששוחררה בעסקת החטופים אחרי 55 ימים בשבי חמאס, נאמה אתמול (ראשון) בעצרת בוושינגטון, וציינה בפתח דבריה עד כמה קשה עבורה לעמוד במקום הזה בשעה ש-120 חטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה. "אני עושה את זה כי אני מבינה איך כל פעילות יכולה לסייע בהשבתם של החברים שלי הביתה", אמרה.
עמית סוסנה בעצרת לשחרור החטופים בוושינגטון
2 צפייה בגלריה
"הם צריכים להשתחרר עכשיו". עמית סוסנה
(צילום: REUTERS/Alexandre Meneghini / EPA/ABIR SULTAN, רויטרס)
סוסנה, שהעידה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" לאחר שחרורה כי הותקפה מינית בשבי חמאס, ניסתה להסביר עד כמה עסקה נוספת היא הכרחית. לדבריה, היא צריכה לצאת לפועל מהר ככל האפשר: "כולם צריכים להשתחרר במהירות ובבטחה, הם צריכים להשתחרר עכשיו. אני יודעת. אני הייתי שם. כל שנייה נחשבת".
"כשאתה בשבי חמאס, אתה כל הזמן על הקצה. האקדח מכוון לראשך, ליטרלי. דברים עלולים להידרדר באופן דרסטי תוך שניות. כל יום שהייתי שם נאלצתי להתמודד עם איומים שונים. היו שם חוויות נוראיות שלא הייתי יכולה לצפות להן, גם לא בסיוטים הכי גדולים שלי", הוסיפה.
עוד היא תיארה את הטרור הפסיכולוגי שמופעל על החטופים בזמן שהם מוחזקים בשבי, וביקשה לשלוח מסר מחזק ל-120 החטופים ברצועה: "מחבלי חמאס יודעים איך לשחק בך. אני נאלצתי להתמודד עם זה במשך 55 ימים שבהם הייתי בשבי, אבל זה נהיה קשה יותר ויותר מיום ליום. אני לא יכולה לדמיין איך זה מרגיש להתמודד עם זה 200 ימים נוספים. מפה אני קוראת לחבריי החטופים - בבקשה, תישארו חזקים, החשכה תיגמר. היא חייבת להיגמר, נביא אתכם בחזרה לאור".
היום תיפגש סוסנה עם סגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס, שתארח אותה בבית הלבן. המפגש יתמקד באלימות המינית של מחבלי חמאס, ובו תשתתף גם שריל סנדברג, יוצרת הסרט "זעקות ואז שתיקה", שיוקרן בוושינגטון. להקרנה צפויים להגיע כ-80 מוזמנים מארה"ב, בהם חברי קונגרס, פעילים וארגונים לא-ממשלתיים.
בריאיון שהתפרסם בסוף חודש מרץ ב"ניו יורק טיימס", סוסנה העידה כאמור כי הותקפה מינית בשבי. "המחבל הגיע אליי, דחף את הנשק שלו לכיוון המצח שלי - והכה אותי. הוא גרר אותי לחדר הילדים, חדר מלא בפוסטרים של ילדים - ואז כיוון עליי את הרובה, והכריח אותי לבצע בו מעשה מיני", סיפרה אז בין השאר לעיתון האמריקני. עמית היא החטופה הראשונה ששוחררה מהשבי ודיברה בפומבי על האלימות המינית שחוותה.
עמית נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בכפר עזה, אחרי שהתחבאה בארון בחדר השינה שלה, ששימש כממ"ד. לפני כן היא עוד הספיקה לכתוב למשפחתה שהמחבלים "בחוץ", ושהיא שומעת יריות. דירתה הקטנה של סוסנה נשרפה כליל, והממ"ד הפך לכוך מפויח. בעת חטיפתה, סוסנה תועדה נאבקת באומץ בשבעה חוטפים ואף הפילה על הקרקע את אחד מהם שניסה להרימה על כתפו. "לא רציתי לתת להם לקחת אותי לעזה כמו חפץ, בלי מאבק", סיפרה סוסנה ל"טיימס". היא סיפרה שהאמינה אז "שמישהו יבוא ויחלץ אותי", אבל זה לא קרה והיא נלקחה לעזה.
עדותה של עמית סוסנה מתוך הסרט התיעודי "זעקות ואז שתיקה"
(צילום: קסטינה תקשורת מתוך screams before silence)
עמית העידה שבמהלך השבי הועברה ממקום אחד למקום אחר תחת שמירה כבדה של חמושי חמאס, וכי הוחזקה בין היתר במנהרה 40 מטר מתחת לפני הקרקע, שהיה קשה לנשום בתוכה. בריאיון כעת ל"טיימס" סיפרה שהוחזקה בשישה מקומות במהלך השבי - כולל בבתים פרטיים, משרד ומנהרה תת-קרקעית. המחבלים, לפי עדותה, גם הכו ועינו אותה.
ראש המוסד דדי ברנע עודכן ביום שלישי שעבר על-ידי ראש ממשלת קטאר מוחמד אל-ת'אני בתשובת חמאס להצעה לעסקת חטופים והפסקת אש. בישראל הבהירו כבר אז כי ארגון הטרור דחה למעשה את המתווה הישראלי, כפי שהוצג על-ידי נשיא ארה"ב ביידן בסוף החודש שעבר. גורמים שמעורים בפרטים הסבירו אז כי חמאס שינה בתגובה שלו "את כל ההצעה". לדבריהם, "המשמעות היא ברורה - דחייה של הצעת ביידן".
אתמול אמר גורם בכיר בצוות המשא ומתן לעסקת חטופים כי "מבחינת ישראל, תשובת חמאס למתווה שהציג ביידן היא שלילית באופן מוחלט". לדבריו, "חמאס שינה את המתווה בעשרות סעיפים בצורה מהותית. על המתווכות לפעול לקידום מו"מ בין הצדדים, כשנקודת הייחוס על השולחן היא אך ורק המתווה שהתקבל על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם וביידן. לא יוכל להתקיים משא ומתן על מתווה אחר זולת המתווה הזה, שישראל נתנה לו אור ירוק. אם רוצים לקיים עסקה ולהתקדם - יש בפנים שני אלמנטים חשובים, הפסקת אש והפסקת המלחמה, והם יהיו רק דרך המסלול הזה".
הגורם הסביר את כוונתו בנוגע להפסקת המלחמה: "חמאס הפר בעבר הסכמים שאישר, לכן לא תהיה התחייבות לכך מראש. כדי לוודא שמובילים עסקת חטופים שבמסגרתה כולם יחזרו הביתה, כולל בשלב השני שבו ישוחררו הגברים והגופות, יש להשאיר מנופי לחץ ליישום ההסכם עבור שני הצדדים. ישראל לא מוכנה להפסקת אש מראש, אבל היא מוכנה להתקדם להפסקת אש מוחלטת, קרי להפסקת המלחמה. אי אפשר לתת התחייבות לזה רטרואקטיבית".
