רן ארז בריאיון הבוקר באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז הודיע הבוקר (שני) בריאיון שערך באולפן ynet על כוונתו להכריז על סכסוך עבודה, בעקבות דרישתו לחדש את הסכם העבודה מול הארגון שנגמר לפני כחודשיים. במקביל, מתח ארז ביקורת חריפה ביותר על כוונת משרד החינוך לקדם רפורמה דרמטית בבגרויות, שבמסגרתה יבוטלו הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים, באופן שמעורר חשש בקרב מחנכים רבים מפגיעה באותם מקצועות.
ארז טען כי אין לו ברירה אלא לעלות מדרגה במאבק מול הרפורמה, אחרי שנכשל בניסיונו לשכנע את שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון לסגת ממנה. "היא החליטה לעשות משהו ששום דבר לא יזיז אותה מהדרך, בדיוק כמו שהיה עם החיסונים", אמר. "הניסוי הזה שהיא רוצה לעשות על כל מערכת החינוך הוא ניסוי מאוד מסוכן, יפגע בזהות הלאומית שלנו, ויש לעצור את זה. ביטול מקצועות הבגרות במקצועות ההומניסטיים – תנ"ך, היסטוריה, ספרות ואזרחות – זה יהיה אסון למדינת ישראל", אמר.
2 צפייה בגלריה
רן ארז ושרת החינוך שאשא-ביטון. טוען שהיא מנותקת מהשטח
(צילום: הדר יואביאן, שאול גולן )
לדבריו, "כרגע החלטנו שאנחנו לא משתפים פעולה, אנחנו לא נלך להשתלמויות, לא נלך לשום צעד שבעצם מקדם את הניסוי הזה של השרה, ניסוי על כל מדינת ישראל, במקום לעשות את זה על קטע קטן. ואם זה לא יעזור אנחנו נחריף את המאבק שלנו, כי יש לנו אחריות לא רק של פועלי נמל, אלא גם של מחנכים ומורים".
אתמול פרסמו בארגון המורים סרטון שבו נקראו חבריו לא לשתף פעולה עם התוכנית, אך לדברי ארז לא מדובר בקריאה ל"מרד". "זה דבר שאנחנו רוצים למנוע כדי שמערכת החינוך לא תיפגע. למעשה, כל המקצועות האלה יוצרים את הערכים שלנו כעם. אנחנו באים מכל כך הרבה גלויות עם תרבות שונה, עם השכלה שונה, אפילו עם מאכלים שונים. אנחנו לא העם הצרפתי ש-1,000 שנה יש לו מדינה ואין לו בעיות זהות, אותו דבר האיטלקים או הטורקים".
בריאיון נשאל ארז על טענתה של השרה שאשא-ביטון שלפיה המקוצעות ההומניים לא ייפגעו, וכי החלופה במסגרת התוכנית – עבודות אישיות – והשיב כי מדובר רק ב"פירוטכניקה" וב"מילים יפות". הוא הוסיף: "זה שום דבר. ברגע שאין בחינת בגרות, אין לתלמיד מטרה לשאוף אליה, הוא לא ילמד. הוא למעשה הופך להיות בור ועם הארץ".
שרת החינוך: "השיטה מיושנת, הרפורמה תתרחב בהמשך לכל המקצועות"
(צילום: אבי חי)
הוא הודיע כאמור כי היום בכוונתו להכריז על סכסוך עבודה, וכשנשאל על כך הדגיש שאין לכך קשר ישיר לביקורת שלו על הרפורמה: "הסכם העבודה שלנו נגמר ב-28 לפברואר. אנחנו כבר קרוב לחודשיים כבר ללא הסכם עבודה, אין לנו חובה של שקט תעשייתי. פנינו למשרד האוצר על מנת לחדש את הסכם העבודה, הם לא מדברים איתנו, ועל רקע זה – הכרזנו סכסוך עבודה. אבל הכרזת סכסוך העבודה זה לא בגלל הניסוי של השרה, במקרה יש פה איזשהו מצב שזה יצא פחות או יותר באותו זמן. אבל אין קשר ביניהם.
-אין קשר ביניהם, אבל יכול להיות שנראה שביתה עם או בלי קשר בזמן הקרוב?
"יכול להיות, אם המאבק יחריף – כן".
-שרת החינוך מנותקת מהשטח?
"כן. לפני הרבה שנים היא סיפרה לנו שהיא הייתה מורה בכיתה ז', והיא החליטה לעשות את התוכנית הזאת, את האינטר-דיסצפלינרי הזאת בכיתה. עברו מאז 20-15 שנה, דברים השתנו, עכשיו היא באה ואומרת 'דברים שעשיתי בכיתה ז' – עושה לכל מערכת החינוך'".
2 צפייה בגלריה
בחינת בגרות במתמטיקה, ארכיון. "בלי בחינה התלמיד לא ילמד, הוא יהפוך לבור ועם הארץ"
(צילום: אלעד גרשגורן)
-אז מה, היא יומרנית? היא בכלל לא מכירה את מערכת החינוך?
"אני חושב שהיא לא כל כך מכירה אותה מלמטה. היא מדברת מגבוה, היא מדברת מלמעלה, היא רוצה להשאיר טביעת אצבע על מערכת החינוך".
-שאשא ביטון אומרת למעשה שהמורים נוקטים ב"שיטות ארכאיות", ושהיא רוצה לפתוח. אגב, היא זוכה לשיתוף פעולה חלקי לפחות מצד התלמידים.
"נכון, היא רוצה להקל עליהם, ואי אפשר לקדם את מערכת החינוך עם זה שאתה מקל על מישהו. אדרבא – תן לו מטרה. תקבע לו אבני דרך איך להגיע למטרה הזאת. ברגע שאתה בא ואתה אומר 'יעשו עבודות', נניח – תלמיד יעשה עבודה, לא יקנה אותה, ההורים שלו לא יעשו לו את העבודה, כן? יעשה את העבודה. (אבל) הוא יבין את הנושא הזה בלבד, במקום שתהיה לו השקפה רחבה וילמד הרבה יותר".
ארז הוסיף בביקורת שלו על הרפורמה בבגרויות כי היא תביא להשקעה רבה יותר במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ולשון, שכן באלו תמשיך להיות בחינה חיצונית, ורק כך נבחנת לטענתו מידת הצלחתם של בתי הספר השונים. "אני חושב שמתמטיקה ואנגלית אפשר ללמוד גם בלונדון. אנחנו חיים במדינת ישראל, זה הבית שלנו ואנחנו צריכים להעמיק שורשים, להשקיע בערכים ובזהות שלנו", אמר.
במסגרת הרפורמה, כאמור, יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה - ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.
בשבוע שעבר התראיינה באולפן ynet גם השרה שאשא ביטון, והיא דחתה את הביקורת שהוטחה ברפורמה: "לא רק שזה לא מחרב את החינוך למקצועות ההומניים ואפשר להרגיע, זה בא לחזק את המקצועות האלו". לדבריה, "בכל תהליך משמעותי, דרמטי, כמו התהליך שאנחנו מובילים עכשיו, יש חששות. אנחנו רואים מה קורה למדעי החברה. צריך לזכור שאנחנו לא באים לבטל את הבגרות, אנחנו משנים את השיטה המיושנת במסגרתה הילדים נבחנים כבר הרבה מאוד שנים".
היא הוסיפה: "הרפורמה תשנה את שיטת הלמידה, כדי שתהיה חדישה, מסקרנת, חווייתית, משמעותית, שהילדים יוכלו לזכור הרבה יותר גם אחרי שהם עוזבים את בית הספר. בואו נגיד את האמת - במבחן של פעם הם משננים ובעצם מקיאים את החומר. זה לא מתאים לזמנים של היום. אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו לרכוש את המידע בדרך חדשה, לאסוף אותו, להביע אותו בכתב, להיות ביקורתיים.
"בשנה וחצי הראשונות הם ילמדו את הבסיס, את הידע, ולאחר מכן יוצאים לכתוב את העבודה בתוך בית הספר. לכן לא ניתן לקנות בכלל את העבודה. המורה מלווה את תהליך העבודה ובכך מתבטא צמצום הפערים - המורה כל הזמן נמצא שם ובודק את התהליך. יהיה רכז שיטפל בנושא והוא ילווה את הצוותים לאורך כל התהליך. אני חושבת שהמבקרים חוששים כי הם לא עד הסוף מבינים את הרפורמה ולא מכירים אותה".
