נתוני הדו"ח (Education at a Glance (EAG סוקרים שורה של תחומים, בהם הוצאה לאומית לחינוך, הוצאות ציבוריות ופרטיות, גידול כיתות, שכר מורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה. הדו"ח מציג נתונים על מצבה של מערכת החינוך בישראל, בהשוואה לממוצע בקרב אותן מדינות.
4 צפייה בגלריה
בתי הספר העל-יסודיים בישראל היו סגורים יותר זמן בתקופת הקורונה מאשר במדינות המפותחות
(צילום: עיריית חולון)
בפרק בדו"ח שעוסק במגפת הקורונה מצוין כי ב-2020 וב-2021 המגפה שינתה לגמרי את חייהם של אזרחי מדינות ה-OECD. "הפחד הגדול ממספר גבוה מאוד של מתים אילץ את רוב המדינות בארגון לנקוט בצעדי מניעה דרסטיים", נכתב. "אסטרטגיית הלחימה בנגיף שונה ממדינה למדינה, אך כדי להאט את מהירות התפשטותה מדינות רבות סגרו את בתי הספר שבהם הופיעה המחלה, ומדינות אחרות סגרו את כל מוסדות החינוך. כדי לא להשבית לגמרי את מערכות החינוך כמה מדינות ארגנו לימודים מרחוק באמצעים מקוונים".
מהדו"ח עולה כי בתקופת הקורונה בתי הספר התיכוניים בישראל היו סגורים במשך יותר ימים מאשר במדינות ה-OECD, כמו גם חטיבות הביניים. התיכונים היו סגורים במשך 76 ימים לעומת 70 ימים בממוצע ב-OECD, וחטיבות הביניים היו סגורות 93 ימים לעומת 65 ימים בממוצע ביתר המדינות המפותחות. לעומת זאת, בתי הספר היסודיים וגני הילדים היו סגורים פחות ימים - 52 ימים היסודיים היו סגורים לעומת 58 במדינות ה-OECD, ואילו הגנים היו סגורים במשך 36 ימים לעומת 43 ימים ב-OECD.
4 צפייה בגלריה
"המגפה שינתה לגמרי את חייהם של תושבי מדינות ה-OECD". לימודים בצל קורונה
(צילום: shutterstock)
הדו"ח בחן גם את סוגיית הצפיפות בכיתות, ועולה ממנו כי שיעור הצפיפות בישראל גבוה מזה של ה-OECD. בבתי הספר היסודיים שיעור הצפיפות גבוה ב-25% לעומת אותן מדינות, ובחטיבות הביניים הוא גבוה ב-21%. ב-2019 ממוצע התלמידים בכיתת יסודי בישראל עמד על כ-26.3 תלמידים, לעומת ממוצע של 21.1 תלמידים בקרב מדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עמד על 28.1 לעומת 23.3 בקרב המדינות המפותחות. סוגיית הצפיפות מטרידה את ההורים ואת המורים, ולאחרונה הסתדרות המורים קראה לצמצם את מספר התלמידים בכיתות כדי לייעל את הלמידה ואת היכולת להגיע לכל תלמיד, כמו גם כדי לצמצם הידבקויות בנגיף הקורונה.
באשר לשעות הלימוד עולה כי בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים 938 שעות בממוצע, לעומת 807 שעות במדינות המפותחות. בחטיבות הביניים הנתון עומד על 989 שעות לעומת 923 בקרב מדינות ה-OECD. עוד עולה מהנתונים כי המורים בישראל מלמדים יותר שעות ביסודי מאשר עמיתיהם במדינות המפותחות, ופחות שעות בבתי הספר העל-יסודיים. מספר שעות ההוראה הפרונטליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל עומד על 839 לעומת 791 ב-OECD, בחטיבות הביניים הוא עומד על 695 בישראל לעומת 723 ב-OECD ובתיכוניים על 639 בישראל שעות לעומת 685 ב-OECD.
בנט: "אנחנו עובדים על הקדמת מתווה הכיתה הירוקה"
(צילום: משה מזרחי, גיל יוחנן )
אופטימיות אפשר לשאוב מהעובדה שעל פי הדו"ח, שיעור המשכילים בישראל גבוה מזה של ה-OECD - בישראל 50.1% מהאוכלוסייה הם בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית, לעומת 38.6% ב-OECD. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך - 12% בישראל לעומת 20.7% בממוצע ה-OECD.
עוד מלמד הדו"ח כי ההוצאה לחינוך בישראל גבוהה מזו של המדינות המפותחות. ב-2018 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך טרום-יסודי, יסודי, על-יסודי ועל-תיכוני 6.1% מסך התוצר הלאומי גולמי שלה, שיעור הגבוה בכ-41% מזה המקביל במדינות ה-OECD. בין 2016 ל-2018 שיעור זה גדל ב-0.4% ועלה מ-5.7% ל-6.1% מהתמ"ג.
מבדיקת מגדר עובדי ההוראה עולה כי שיעור המורות בישראל גבוה משמעותית משיעור המורים בכל שלבי החינוך ביחס ל-OECD. בגני הילדים שיעור הגננות הוא 99%, בעוד בבתי הספר היסודיים שיעורן הוא מעל 85%. שיעור המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר. בחינוך הקדם-יסודי שיעורם הוא 0.6%, בחינוך היסודי כ-15%, בחטיבת הביניים כ-21% וכ-30% בחטיבה העליונה.
גם שיעור הנשים מנהלות בתי הספר גבוה יותר בישראל בהשוואה לממוצע ה-OECD. על פי הדו"ח, עם העלייה בשלבי החינוך - שיעור הנשים המנהלות יורד. בבתי הספר היסודיים הנשים מהוות כ-71% מכלל המנהלים, בחטיבות הביניים כ-64% ובחטיבה העליונה כ-51%.
פורסם לראשונה: 19:20, 16.09.21
