ההחלטה של תשעת שופטי בג"ץ, שהתקבלה פה אחד ופורסמה היום (שלישי), היא עקרונית וגורפת על פניו, אך לא נוגעת כמעט ליישום בפועל מבחינת פרטיה, זולת סוגיית עצירת התמיכות לישיבות ולכוללים שתלמידיהם לא מתגייסים.
הביטוי המעשי היחיד המיידי בנוגע לכמות המגויסים מהמגזר החרדי מוזכר בדבריו של מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, שציין את עמדת המדינה לפיה צה"ל ערוך לגייס כ-3,000 חרדים בשנתון הקרוב מתוך כ-60 אלף צעירים חרדים ברי גיוס.
באכ"א כבר נערכו לכך עם צווי גיוס מראש, ובתוכניות ישנה גם לשכת מיון וגיוס מותאמת עם הפרדות ומסלולים ייעודיים לחרדים, טכנולוגיים וקרביים שדומים למצב הקיים. ניתן להעריך כי בצה"ל ינצלו את מרחב הגמישות הזה שהותיר בית המשפט ויקראו לגייס כ-3,000 צעירים מהמגזר בחודשים הבאים - ולא יחלו בהליכים לגיוס חרדי המוני של רבבות צעירים.
לצבא נדרשים לפי נתוני אכ"א כ-7,000 חיילים שאבדו לו במהלך המלחמה כתוצאה מפציעות, נוסף למאות החללים שנוספו, בטווח זמן מיידי. בנוסף בצה"ל זקוקים להגדלה נוספת לשנים הקרובות שתגיע ממשאב הציבור הכללי, אלא אם כן תגיעה הנחיה אחרת לצבא משר הביטחון יואב גלנט. גלנט, שנמצא כעת בביקור בוושינגטון, כבר רמז בחודש האחרון שיעדיף גיוס חרדים מורחב מהקיים, אך באופן מדורג ולא בכפייה ובהתאם להמלצות "ועדת שקדי".
אם תוגש עתירה נוספת לגבי הביצוע בפועל והפרטני של גיוס חרדים, ייתכן שאו-אז בג"ץ יידרש לכמות החרדים שיגויסו מעבר ל-3,000 עליהם דובר עד כה, כך שבטווח הזמן הקרוב לא צפוי שינוי דרמטי בסוגיה ורוב הצעירים החרדים יישארו מחוץ לצבא, אך ללא מימון לישיבות בהן הם לומדים. לצה"ל יהיה גם מרחב גמישות בנוגע לאכיפת גיוס החרדים, אם וכאשר, בהתאם למדיניות שיקבעו הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון גלנט.
ההתייחסות למלחמה בפסק הדין
פסק הדין שהתפרסם מוקדם יותר היום היה קצר יחסית (כ-40 עמודים בלבד) בשל ההסכמה הרחבה בין תשעת השופטים, שלא היו חלוקים כלל בדעתם. "טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון", כתב פוגלמן, שהתייחס גם לעובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לתשעה חודשים.
2 צפייה בגלריה
"בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד". פוגלמן, התייחס למלחמה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"כידוע לכל, בבוקר 7 באוקטובר 2023 ידעה מדינת ישראל מתקפת טרור אכזרית. מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, מצויים אנו במלחמה נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית. כידוע, אין דומים צורכי הצבא בימי שגרה, לצורכי הצבא בימי מלחמה. בהתאם לאמור, עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף".
בדברי הסיכום שכתב פוגלמן בשם כל תשעת השופטים הוא הוסיף: "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה הייתה בניגוד לדין. הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צורכי הצבא בכוח האדם שנדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית".
"בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ- 63,000 במצב דברים זה, אי-אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת אפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".
