הרבה מים עברו בנהר הירדן מאז הטקס ההיסטורי ב-26 באוקטובר 1994 במעבר הערבה (לימים מעבר רבין), שבו חתמו ראש הממשלה יצחק רבין וראש הממשלה הירדני עבד א-סלאם אל-מג'אלי על הסכם שלום היסטורי. היום (שבת), 30 שנים בדיוק אחרי, והיחסים הפומביים עם ההמלכה ההאשמית נמצאים בשפל שכמוהו לא היה מעולם. האופטימיות שאפפה את הימים ההם, כאילו פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא בהישג יד ואיתו השלום במזרח התיכון כולו, נראית היום כמו חלום רחוק.
7 צפייה בגלריה
המלך מתמרן בין הרחוב לאינטרס
(צילום: רויטרס / Alaa Al Sukhni / gettyimages / אבי אוחיון, לע"מ / Ahmad GHARABLI / AFP)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד אמנם עם המלך עבדאללה בינואר 2023, זמן קצר אחרי שהושבעה הממשלה הישראלית הנוכחית. זו הייתה הפגישה הראשונה שלהם מאז 2018, אחרי שבימי ממשלת בנט-לפיד נפגש עבדאללה עם כל הצמרת הישראלית. עבדאללה בירך את ראש הממשלה על ניצחונו בבחירות, ונתניהו הבטיח לו שהסטטוס-קוו בהר הבית יישמר. אבל, מינוי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, ושינוי המדיניות המשטרתית החריג בהר הבית מאז, לא בדיוק מתכתבים עם ההצהרה הזו.
המלך, מצידו, לא מאמין למילה שאומר נתניהו לאור ניסיונו רב-השנים. מאז 7 באוקטובר 2023 גם אין לישראל שגריר שיושב בירדן, ומשרד החוץ - במהלך תמוה - מינה לשגריר אדם שאינו מדבר ערבית. בניין השגרירות אמנם קיים ומאובטח היטב, אך הוא ריק מדיפלומטים ישראלים כבר יותר משנה, ומדי ערב מתקיימות מולו הפגנות מחאה גדולות.
ואולם, בניגוד להלך הרוח הציבורי בירדן היום, בימי חתימת הסכם השלום הציבור הירדני תמך בו. לפי פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי, "ערב החתימה על ההסכם, כמעט 80% מהירדנים תמכו בו. זה ביטא את האופטימיות והציפייה שלהם שההסכם יהיה חלק משינוי מדיני במזרח התיכון. הייתה אמונה בירדן שהם חלק משינוי אסטרטגי באזור, וזה לא קרה. היום, לפי מכון הברומטר הערבי, פחות מ-10% תומכים ביחסים עם ישראל".
לטענת פרופ' יצחק, הנתון הזה אפילו לא מפתיע. "לאורך השנים, כשהיה שיח על אופק מדיני עם הפלסטינים, הייתה בירדן תמיכה בשלום עם ישראל. ואולם, בימים שבהם המצב הפלסטיני רע, יש קריאות לביטול ההסכם, שמבטאות דעת קהל ציבורית והלך רוח של התנגדות לישראל".
גילויי שמחה בירדן אחרי הפיגוע במעבר אלנבי
השנים האחרונות, שבהן פתרון שתי המדינות הולך ומתרחק, עשו את שלהן. לדברי פרופ' יצחק, גם גורמים ירדנים שתומכים בישראל לא אומרים זאת בצורה פומבית בשנים האחרונות, לאור המדיניות הישראלית שאותה הם תופסים כפוגעת באינטרס הירדני. "אני חושב שקו השבר היה תוכנית המאה של טראמפ", אמר פרופ' יצחק. "כשפורסמה תוכנית המאה בינואר 2020, דובר על קנוניה של נתניהו, יורש העצר הסעודי בן סלמאן וטראמפ. המלך עבדאללה לא היה קשור לעניין, וניסו לכפות הליך מדיני מאחורי גבו. בעיני ירדן, זה בעיקר ביטא את חוסר הרצון של ישראל לפתור את הסוגיה הפלסטינית באמת".
חלום הבלהות הישראלי, ו"נמר ההסתה"
מאז פרוץ המלחמה, ועוד לפניה, ירדן לא חוסכת בביקורת חריפה נגד ממשלת ישראל. עמאן, למעשה, מתמודדת בעצמה עם אתגרים מבפנים ומבחוץ בעקבות הלחימה הממושכת; כמי שנמצאת בנתיב הגיאוגרפי של הכטב"מים המשוגרים לישראל מעיראק ומאיראן, ורבים מאזרחיה מתנגדים לשלום, עמאן נמצאת פשוטו כמשמעו בין הפטיש לסדן. מיליציות פרו-איראניות נפרסו במכוון בגבולותיה, ובחסות הכאוס - גם כטב"מים עמוסי סמים מגיעים לשטחה מאזור סוריה, שם היא נלחמת במבריחים מלחמת חורמה.
רק השבוע דווח על יירוט כטב"ם בשמי אירביד שבצפון ירדן. לא פעם נאלצה הממלכה לקבל החלטות קשות, והבהירה לכל מדינות האזור כי לא תאפשר להן לתקוף זו את זו תוך שימוש במרחב האווירי שלה, גם במחיר איומים שקיבלה מאיראן. מנגד, בחודשים האחרונים גוברת התסיסה ברחוב נגד המלחמה, והפגנות התמיכה בחמאס הפכו המוניות, הגם שהן מדוכאות לעיתים על-ידי הכוחות הירדניים.
והמשחק הכפול לא נגמר כאן: אחרי שלפי הדיווחים ירדן סייעה לישראל ליירט את מתקפת הטילים האיראנית ב-1 באוקטובר מבלי לגנותה, הבוקר היא גינתה את המתקפה של ישראל באיראן. משרד החוץ טען כי "מדובר בהפרה של החוק הבינלאומי, פגיעה בריבונות איראן והסלמה מסוכנת שמגבירה את המתיחות באזור". ירדן קראה לקהילה הבינלאומית לקחת אחריות ולנקוט צעדים "המחייבים את הפסקת התקיפות הישראליות נגד עזה, הגדה ולבנון, כצעד ראשון לצמצום ההסלמה".
7 צפייה בגלריה
המלך חוסיין בביקור תנחומים בבית משפחתה של סיון פתיחי, שנרצחה בטבח בנהריים. בספטמבר 2024 לקח לממלכה שעות לגנות את הפיגוע
(צילום: אייל פישר)
שני פיגועים כבר יצאו לאחרונה משטח ירדן לעבר ישראל, בגבול הערבה ובמעבר אלנבי - שבו גם נרצחו שלושה ישראלים. המחבל הרוצח מאהר ג'אזי חוסל אמנם, אך זכה להפגנות תמיכה, זיקוקים ושלטי שנאה לישראל בעמאן. עברו שעות ארוכות עד שירדן סיפקה גינוי רפה לאותו פיגוע, בעדות נוספת לניסיון של הממלכה להלך בין הטיפות מבלי להירטב.
חרף כל המורכבויות האלו, האינטרס של כל צד בהסכם השלום ברור: יציבות וביטחון. גם על הממלכה ההאשמית וגם על ישראל מאיימים אנשי האיסלאם הקיצוני, וחלום הבלהות של ירושלים הוא השתלטות איראנית על ירדן, שחולקת את הגבול היבשתי הארוך ביותר עם ישראל - באורך 309 קילומטרים. טהרן, שפירקה את לבנון ותימן, שולטת הלכה למעשה בשליש מעיראק ובעלת אחיזה משמעותית גם בסוריה, רוצה לחסל את השלטון ההאשמי ולהשתלט על הממלכה. אם ירדן תהפוך למדינה מפורקת, כזו ששלוחי איראן פועלים בה באין מפריע, מדובר יהיה באתגר ביטחוני מהמורכבים שידעה ישראל.
את היחסים הרגישים הללו בין ישראל לירדן מנהל המוסד, וראש המוסד דדי ברנע שומר עליהם כבבת עינו. בנוסף, על אף היחסים המדיניים המתוחים, לאורן זמן נשמרו הקשרים הטובים בין הצבאות - כשהשיא היה כשבני גנץ היה הרמטכ"ל.
ארה"ב, בריטניה וישראל לא ייתנו לאיראן להשתלט על ירדן, אבל המדיניות הישראלית לא תורמת ליציבות הזו. הירדנים רוצים מאיתנו דבר אחד מרכזי: שקט בהר הבית. זה אומר, למשל, לא לאפשר לבן גביר לשנות את הסטטוס-קוו בחסות משטרת ישראל. התמונות האלה שיוצאות מההר, והמהומות שפורצות בו מעת לעת, מאפשרות לקיצונים הדתיים המוסלמים לתקוף את השלטון הירדני בטענה שאינו עושה מספיק למען מסגד אל-אקצא.
המלך עבדאללה יודע שהשרידות שלו היא לא דבר שמובטח. 38% מהאוכלוסייה שלו הם "עבר ירדנים" שמשרתים בצבא, כך שלמלך יש צבא קטן וטוב שנאמן לו. אבל, הפלסטינים מהווים רוב מוחלט בארצו, והוא צריך לתמרן - רוב הזמן בהצלחה - בין מדיניות השלום עם ישראל לבין השנאה שלהם אליה. הם לא מעיזים לתקוף את המלך ישירות, אך מבקרים אותו דרך תקיפת הסכם השלום ודרישה לבטלו.
בישראל, מנגד, תוקפים את המלך על כך שהוא מאפשר ל"נמר של הסתה" נגד ישראל להשתולל ולהתחזק, ואומרים כי בסוף "הנמר הזה עוד יטרוף גם אותו". אבל, זאת השיטה של המלך - לאפשר לקיצונים לשחרר קיטור, ומתחת לרדאר, במחשכים, לעשות את ההיפך. לא פעם אומרים בישראל שההצהרות הפומביות שמגיעות מירדן לא תואמות את אלה שנאמרות בחדרים סגורים.
ביקורת נוספת בישראל היא על שר החוץ הירדני איימן א-ספדי, שאותו מגדירים בירושלים "שונא ישראל", שלא מחמיץ הזדמנות להשתלח בה. ישראלים שעומדים בקשר עם המלך הפצירו בו לסלק אותו מהתפקיד, אבל זה לא קורה. לטענתם, א-ספדי, שמקורב למלכה ראנייה הפלסטינית, מחבל ביחסי ישראל-ירדן פשוטו כמשמעו, ובכל יום שהוא נשאר בתפקיד היחסים הללו ממשיכים להידרדר.
הצד האחר של א-ספדי, וחיבוק הדוב מאיראן
ואולם, אולי לממשלה הישראלית נוח להתעלם מצד אחר של א-ספדי - שאמנם מבטא את המחלוקת החריפה בין שתי הממשלות בסוגיית המדינה הפלסטינית, אך מכיר מצד שני בזכותה של ישראל לביטחון. ב-27 בספטמבר, במסיבת עיתונאים של מנהיגים ערבים בעצרת האו"ם בניו יורק, זמן קצר אחרי נאום נתניהו, אמר א-ספדי בנאום נרגש: "ראש הממשלה הישראלי הגיע לכאן היום ואמר שישראל מוקפת באלה שרוצים להרוס אותה. אנחנו כאן, חברי הוועדה הערבית המוסלמית, שקיבלו מנדט מ-57 חברי מדינות מוסלמיות לייצג אותן, מצהירים שכולנו מוכנים כאן ועכשיו להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל - בתנאי שהכיבוש יסתיים ותוקם מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות המוסכמים".
"נתניהו הוא שיוצר את הסכנה לישראל, כי הוא לא מעוניין בפתרון שתי המדינות", המשיך ותקף א-ספדי. "ואם הוא לא מעוניין בפתרון הזה, האם אתם יכולים לשאול את נבחרי הציבור בישראל מה המטרה הסופית שלהם חוץ מעוד ועוד מלחמות?". בשלב זה, חזר א-ספדי על כך ש"כולנו בעולם הערבי כאן רוצים שלום שבו ישראל חיה בביטחון ובנורמליזציה עם כל המדינות הערביות", בהקשר של הקמת מדינה פלסטינית, והדגיש: "זה הנרטיב שלנו. ונערוב לביטחון ישראל. האם אתם יכולים לשאול את נבחרי הציבור בישראל מה הנרטיב שלהם מלבד להמשיך ללכת למלחמות, להרוג את זה ולהרוס את זה?".
הוא האשים: "הנזק שגרמה ממשלת ישראל במכה אחת, אחרי 30 שנים של מאמצים לשכנע ששלום הוא אפשרי... הממשלה הישראלית הרגה את זה. יידרשו דורות לשקם את כמויות הדה-הומניזציה, השנאה והמרירות. אנחנו רוצים שלום והנחנו את התוכנית שלנו לשלום. תשאלו כל נציג ישראלי מה התוכנית שלהם לשלום, ולא תקבלו כלום, מכיוון שהם חושבים רק על הצעד הראשון - נהרוס את עזה ולבנון, נתסיס את הגדה המערבית, ואחרי זה אין להם תוכנית. לנו יש, אבל אין לנו פרטנר לשלום בישראל. יש פרטנר לשלום בעולם הערבי".
כמה ימים לאחר הנאום הזה שיגרה איראן מתקפת טילים בליסטיים לעבר ישראל, ולפי דיווחים - לצד ארה"ב, בריטניה וצרפת - גם ירדן סייעה ליירט אותה, כפי שעשתה גם במתקפה הקודמת בחודש אפריל. בכך, הנאום של א-ספדי קיבל גם משמעות ממשית, הרבה מעבר למילים.
גורמים שמעורים ביחסי ישראל-ירדן אומרים שהעמדה הירדנית הזו ידועה הרי כבר שנים, וטוענים שנתניהו מאפשר לקיצונים בממשלתו לחבל בהסכם השלום. "יש לנתניהו קבוצה של שרים קיצונים שאין להם מושג מה החשיבות של ירדן בעינינו", אמרו. "הירדנים הם שמונעים מהאויבת שלנו, איראן, להגיע לערבה. למלך יש ממלכה ענייה מאוד, הכלכלה שלו במשבר קשה, וישראל צריכה לעזור לו כמה שיותר. זה אינטרס אסטרטגי מובהק של ישראל שהממלכה ההאשמית תשרוד".
בישראל מזהים ניסיון איראני לחבק "חיבוק דוב" את הירדנים, ולצד הניסיון לקנות אחיזה משמעותית בממלכה - ישנו גם רצון שלהם לנצל את הגבול הארוך ביותר של ישראל לטובת הברחת אמצעי לחימה. כך, בשנתיים האחרונות הפך גבול ירדן למוקד מרכזי של הברחות נשק לגדה, כחלק מהתוכנית האיראנית ללבות עוד יותר את גל הטרור ביהודה ושומרון. הירדנים שומרים על הגבול הזה עם דיוויזיה שלמה של חיילים, והצבא הבריטי - עם מיטב הסיירות - מתאמן בשטח המדברי בירדן, ובמקביל מאמן גם את החיילים המקומיים כדי לחזק אותם. בנוסף, וכדי למנוע את הברחת האמל"ח, נתניהו רוצה להקים מכשול לאורך הגבול הארוך - אבל זה ייקח עוד זמן רב.
יחסינו לאן
לשאלה "מה עתיד היחסים עם ירדן ומה עתיד הסכם השלום?", התשובה האופטימית מגיעה דווקא מהצד הירדני. גורם ירדני, הבקיא ביחסי ישראל-ירדן והעדיף להישאר בעילום שם, מסר כי "היחסים נפרסים על פני 30 שנות היסטוריה מגוונת ומורכבת. הסכם השלום בשנת 1994 היווה נקודת מפנה ופתח את הדלתות לשיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי. הוא לא היה רק חתימה על נייר, אלא שינוי אמיתי במהלך היחסים. נרשמו במסגרת ההסכם כמה הישגים כמו הקמת אזורי תעשייה משותפים, פיתוח פרויקטים חקלאיים ופתיחת גבולות לתיירות ולמסחר".
7 צפייה בגלריה
"גם אם הסכם השלום יתבטל - היחסים יימשכו". דגלי ישראל וירדן בגשר נהריים, 2014
(צילום: רויטרס)
הגורם ציין לטובה את שיתופי הפעולה בתחומים כמו אנרגיה ומים וגם את הלך הרוח בציבור הישראלי והירדני - שלדבריו החלו לראות זה בזה שכנים ושותפים לשלום למרות ההבדלים. ואולם, הוא מכיר בכך שהעתיד טומן בחובו אתגרים משמעותיים, אם בשל הטכנולוגיה והשינויים הכלכליים ואם בשל הנוף הפוליטי המשתנה. "השאלה שנותרה פתוחה היא איך הקשר הזה יתפתח בעשור הקרוב", הוא אומר, תוך שהוא מציין את המלחמה ברצועת עזה כאתגר משמעותי. "ירדן תמיד מנסה לשמור על האיזון שלה בין תמיכה בפלסטינים לשמירה על יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל", הוא אומר. "היא רואה בישראל שכנה ושיתוף הפעולה איתה נמשך עשרות שנים, אבל האירועים שמתרחשים באזור משפיעים".
היבט נוסף וחשוב ביחסים הוא הסכם המים בין ישראל לירדן, שבחודש מאי האחרון הוארך בחצי שנה בלבד - במקום בחמש שנים כפי שביקשו הירדנים. על-פי הסכם השלום שנחתם בין המדינות ב-1994, ישראל מעבירה לירדן 50 מיליון מ"ק מים מדי שנה במחיר אפסי. ביולי 2021 הסכימה הממשלה להכפיל את כמות המיליון ל-100 מיליון מ"ק במשך שלוש שנים, וכשהן הסתיימו - הוארך כאמור ההסכם בחצי שנה בלבד, כנראה כניסיון להשתמש בו כמנוף לחץ על הירדנים.
לפי פרופ' יצחק, למלך עבדאללה יש שלושה קווים אדומים: סיפוח הגדה המערבית לישראל, גירוש פלסטינים לירדן ושינוי הסטטוס-קוו בהר הבית. לדבריו, "קיים קשר הדוק בין מעמד השלטון הירדני בירושלים לבין המעמד שלו בירדן".
פרופ' יצחק הוסיף כי הוא אופטימי: "השלום עם ירדן עבר דרך וושינגטון, ופגיעה ביחסים עם ישראל משמעותה פגיעה ביחסים עם ארה"ב. בנוסף, ישנה ברית אסטרטגית של מדינות סוניות אנטי-איראניות ואנטי-שיעיות, שכולן ממלאות תפקיד במרחב האזורי, וגם ישראל לוקחת בה חלק. אז מצב היחסים עם ירדן אמנם לא טוב, יש פגיעה בשלטון הירדני, זלזול במעמד של המלך וקריאות של סיפוח, אבל אני לא מאמין שההסכם יבוטל. וגם אם כן - מתחת לרדאר היחסים יישארו. הסכם השלום הוא למעשה ביטוי פורמלי ליחסים שהיו קיימים עוד לפניו".
בכיר ישראלי סיכם: "אסור לישראל לוותר על ירדן. זו מדינה סופר חשובה לנו, אולי החשובה ביותר באזור ברמה האסטרטגית. עלינו לדאוג שהירדנים לא ישנו את המדיניות שלהם, ולעשות הכול כדי לשמר את הקשרים הטובים איתם".
