נתוני המתים מקורונה בישראל מטפסים גם בגל הרביעי, והיום (שני) עומד מספרם על 6,990 מתים מפרוץ המגפה. בני משפחותיהם של ארבעה מתים מתוך האלפים סיפרו עליהם בשיחה עם אולפן ynet, תיארו את הרגעים האחרונים של מי שנדבקו בנגיף - וגם את החרטה על כך שלא הצליחו לשכנע אותם להתחסן. ynet מביא את סיפורי האנשים שעומדים מאחורי המספרים.
"הוא היה אדם בריא, אבל לא התחסן" | יצחק גילעדוב ז"ל
יצחק גילעדוב מת ב-1 באוגוסט, ביום הולדתו ה-59. הוא היה איש עסקים שחילק את חייו בין רוסיה לישראל, ונדבק ככל הנראה במהלך טיסה. אחייניתו סטלה ויינשטיין, חברת מועצת העיר אשדוד ומנכ"לית מפלגת "ימינה", פרסמה סרטון באינסטגרם שבו קראה לציבור להתחסן.
לאולפן ynet היא סיפרה: "גדלתי ללא אב ואפשר להגיד שדוד שלי אימץ אותי ישר מהלידה וגידל אותי. הוא חי על הקו של מוסקבה-ישראל ונדבק באחת הטיסות. הוא היה אדם בריא, צעיר, ללא מחלות רקע, אבל הוא לא התחסן, כמו רבים, לא מהתנגדות אידיאולוגית אלא כי חיכה לראות מה יהיה".
- ניסית להשפיע עליו? אנחנו מכירים אותך, את מנכ"לית "ימינה", פעילה מאוד במהלך הקורונה, אני מניחה שניסית לקחת אותו.
"מאוד. אבל האשמה שאני לוקחת על עצמי היא שלא נלחמתי על זה. ניסיתי לשכנע שאני בעצמי התחסנתי, ושנינו סבלנו מאותן אלרגיות. אבל הייתי צריכה לגרור אותו מהאוזן. אני חושבת שאם הייתי אומרת לו 'אתה לא תראה את הנכדים עד שלא תתחסן', אז אולי זה היה משפיע.
"הוא היה א-סיפטומטי במשך חמישה ימים. הוא צחק ואמר שהוא עובר את זה קל. ביום החמישי הוא התדרדר תוך כמה שעות. ביום השישי הוא כבר היה מונשם ומורדם. הרופאים הסבירו לי שבזן הדלתא ההידרדרות היא מעכשיו לעכשיו".
"הוא אמר 'מחר אני יוצא מהבידוד" | אבנר עורקבי ז"ל
אבנר עורקבי, פעיל חברתי מרמת גן ששימש יו"ר ארגון אהב"ה (ארגון הנכים בישראל המיוחד), מת ב-14 באוגוסט. עורקבי נפגע ב-1985 בתאונת עבודה כשמלגזה התהפכה עליו ושברה חוליות בגבו ואת צלעות בית החזה. הוא אושפז בבית לוינשטיין ושוחרר מאז כמוגבל בכיסא גלגלים. מאז שחרורו ב-1994, כמחוסר קצבת נכות, הוא התחיל את המאבק על הוצאת הוועדות הרפואיות מהמל"ל באמצעות שביתות.
חברתו דפנה אזרזר: "הוא נדבק כשבוע וחצי לפני מותו. יום אחד הוא כבר אמר לי 'מחר אני יוצא מהבידוד, אני מרגיש מצוין'. בערב הוא כבר היה מבולבל. למחרת בצהריים התפנה עם אמבולנס. היה לו סוכר מאוד גבוה, ותוך כמה שעות, הורדם והונשם ואחרי כמה שעות נפטר. הוא היה מחוסן, הקפיד מאוד על הבריאות שלו, אבל לא הספיק לקבל את החיסון שלישי".
"הוא לא רצה להתחסן" | נתן גורמן ז"ל
נתן גורמן, חסיד גור בן 38 מקריית גת, נפטר ב-21 באוגוסט. הוא לא התחסן ולאחר שנדבק אושפז הידרדר מצבו במהירות אף שלא סבל ממחלות רקע. הוא היה מתנדב במד"א ועבד עם ילדים עם צרכים מיוחדים. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
אביו, הרב ישראל יצחק גורמן, סיפר על החלטת בנו לא להתחסן: "מישהו דיבר איתו ואמר לו שזה מסוכן כי זה יכול להביא לאי-תפקוד בילודה, הוא רצה עוד ילדים. זה הבן השני שלי שאני קובר. לפני 31 שנים נהרג בני האחר, בן 18 וחצי, בתאונת דרכים. עכשיו זה בתאונה הזאת של אי רצון להתחסן. ניסינו לדבר על לבו אבל לא הצלחתי.
"הוא היה בן 38, איש בריא. בערב הוא דיבר עם אשתי ואמר 'אני מתחרט שלא התחסנתי. איך שאני אבריא, דבר ראשון אני אתחסן'. ההידרדרות הייתה מהירה מאוד. באמצע הלילה הוא איבד את ההכרה. שלושה ימים הוא שכב עם המכשירים, עם 41 מעלות חום.
"זה דבר חמור מאוד לא להתחסן. מלאך המוות מסתובב חופשי בחוצות ישראל. הוא עושה שמות. הנה, אתמול נפטר מקורונה רב מאשדוד, גם הוא לא התחסן. צרה צרורה. ידעו כל האנשים שלא מתחסנים שהם חס וחלילה מועמדים להיפגש איתו".
"הוא היה הכל בשבילי" | הרב שלמה סוויסה ז"ל
הרב שלמה סוויסה נפטר בגיל 60 ב-13 באוגוסט, שלושה שבועות אחרי שנדבק. הוא היה איש חסד שביסס את מוסדות החינוך במעלות. הוא הותיר אחריו אישה ושבעה ילדים.
בנו בניה סיפר: "הוא נדבק לפני שהייתה הוראה לחיסון השלישי. אחרי שהוא נדבק היו תסמינים יחסית קלים ולאט לאט המצב התחיל להחמיר. אחרי שבוע וחצי הוא נזקק לסיוע נשימתי עם בלוני חמצן ואחר כך העברנו אותו לבילינסון. הוא היה שם יום אחד עם סיוע נשימתי ואז הוחלט על ידי הצוות הרפואי של בית החולים וגם על ידי רופאים פרטיים שאנחנו הבאנו להרדים אותו עם הרבה תקוות. הרופאים נתנו תקווה שהוא יקום מזה.
"אבא היה אדם מאוד חזק. הוא שירת בשייטת 13 והיה איש פעיל כל חייו. למחרת ההרדמה הוחלט כבר לחבר אותו למכשיר אקמו. במשך שבוע היו לנו תקוות, עד שביום שישי הודיעו לנו על הידרדרות וגם על זיהום שהגיע כתוצאה מהאקמו, ואז בליל שבת הוא נפטר. הוא לא היה רק אבא. הוא היה גם חבר, יועץ, אח, הוא היה הכל בשבילי ובשביל כל תושבי מעלות".