למרות שההחלטה אם לציית לפסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג תהיה מדינית, צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל-עד נועם, ומ"מ היועצת המשפטית של משרד החוץ תמי קפלן, ייעצו לממשלה כיצד לפרש את הפסיקה המשפטית.
בינתיים, גורמים מדיניים בכירים אמרו אתמול (שישי) כי "כרגע ממשיכים, זה לא יעצור את המשך המלחמה", אך מנגד במל"ל ובמשרד החוץ הצהירו: "ישראל לא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחייה שעלולים להביא להשמדת האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית".
ההכרעה בבית הדין בהאג, היום
(צילום: UN WEB TV)
4 צפייה בגלריה
שופטי בית הדין בהאג. בישראל הבהירו: "נפעל לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית"
( צילום: EPA/Koen van Weel)
בהודעתם נכתב כי ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בדבר רצח עם הן "שקריות, מקוממות ומעוררות שאט נפש". עוד נכתב: "בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב- 7 באוקטובר, יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול ארגון חמאס ולשחרור חטופינו. ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבין-לאומי והמשפט הבין-לאומי ההומניטרי.
"ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה. ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר".
פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר שניתן לפרש כי הצו של בית הדין לא הורה לישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות שאינן חלק מהמתקפה הצבאית האחרונה ברפיח, אלא כי "על ישראל לדאוג לכך כי המשך הפעולה ברפיח תתבצע באופן שמגביל את השפעה על הפעולה, ושאינו גורם להשמדה מלאה של כלל התשתיות האזרחיות. במקביל, על ישראל להקדיש מאמץ ליצור תנאי חיים סבירים במקומות שאליהם מתפנים הפלסטינים ברפיח, ייתכן שמאמץ גדול יותר מזה שהושקע עד כה".
בעיקרו של דבר, חזר בית הדין על עמדתו שלפיה המצב ברצועת עזה חמור, ומעלה חשש לא מופרך, ברמה המצדיקה הוצאת צווים זמניים, כי הזכויות של הפלסטינים המוגנות על ידי אמנת רצח העם ייפגעו. לכן, חזר בית הדין על הצווים הקודמים על פיהם על ישראל לנהל את המלחמה תוך הימנעות מביצוע הפרות של האמנה, ובמיוחד תוך אספקת סיוע הומניטרי בהיקפים מספיקים.
בית הדין גם התייחס באופן ספציפי לפעולה ברפיח, וקבע כי "על ישראל להפסיק את המתקפה הצבאית, וכל פעולה אחרת ברפיח, אשר עלולות להשית על האוכלוסייה הפלסטינית תנאי חיים היכולים להביא להשמדתם באופן מלא או חלקי". השאלה מה בדיוק הורה בית הדין כאן עשויה להיות שנויה במחלוקת, שכן הצו נוסח (אולי במתכוון - ט"צ) בצורה עמומה.
עמדה פרשנית סבירה ביחס לצו (וזו העמדה שננקטה על ידי כמה שופטים כמו השופט ברק ונוספים - ט"צ) היא כי למעשה בית הדין רק חזר כאן על עמדתו שלפיה כל פעולה צבאית צריכה להתבצע באופן שאינו מפר את האיסור המופיע באמנת רצח העם, בדבר יצירת תנאי חיים היכולים להביא להשמדת האוכלוסייה.
באופן קונקרטי יותר - פרשנות סבירה לחלוטין של הצו היא שבית הדין לא הורה לישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות שאינן חלק מהמתקפה הצבאית האחרונה ברפיח (לרבות פעולות של הגנה על הכוחות, התקפות מהאוויר ופשיטות - ט"צ), אלא כי על ישראל לדאוג לכך כי המשך הפעולה ברפיח תתבצע באופן המגביל את היקף ההשפעות של הפעולה ושאינו גורם להשמדה מלאה של כלל התשתיות האזרחיות. במקביל, על ישראל להקדיש מאמץ ליצור תנאי חיים סבירים במקומות שאליהם מתפנים הפלסטינים ברפיח, ייתכן שמאמץ גדול יותר מזה שהושקע עד כה.
פעילות כוחות צה"ל ברפיח
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
פעילות הכוחות ברפיח. בית הדין קבע כי על המעבר להישאר פתוח למעבר סיוע
(צילום: דובר צה"ל)
עלולות להיות פרשנויות אחרות לצו, שלפיהן על המתקפה ברפיח, לפחות זו שהחלה ב-8 במאי, להיפסק לחלוטין, כיוון שהיא מובילה בהכרח לפגיעה נרחבת באוכלוסייה, אך פרשנות זו - שמן הסתם תהודהד על ידי דרום אפריקה - בוודאי אינה הכרחית, ופחות סבירה מהפרשנות שלעיל.
באשר לפתיחת מעבר רפיח, בית הדין קבע כי על המעבר להישאר פתוח למעבר סיוע הומניטרי. מובן, והשופט ברק והשופטת האוגנדית ג'וליה סבוטינדה ציינו זאת בדעות המיעוט שלהם, שקיומו של הצו תלוי בשיתוף הפעולה של מצרים עמו. ראוי להדגיש כי בית הדין לא הורה לישראל לסגת ממעבר רפיח.
בית הדין ביקש גם להבטיח את הכנסת ועדות בדיקה רשמיות של האו"ם לרצועה. צו זה נובע מכך שהעמדות השונות שהובעו בפני בית הדין, לגבי המצב העובדתי בשטח ברצועה, היו רחוקות מאוד זו מזו. דוחות האו"ם שיצאו בימים האחרונים חזרו בעיקרו של דבר על העמדה שלפיה המצב ברצועה קטסטרופלי, אך נראה שבית הדין סבור שאין לו כרגע את הרקע העובדתי המספיק, ולכן ועדות בדיקה רשמיות יספקו לו מידע שכזה.
סביר להניח שבעקבות הצו, מנגנוני האו"ם ינסו להקים ועדות כאלו ולדרוש מישראל כניסה מיידית לרצועת עזה על מנת לדווח משם. ניתן לפרש את הצו באופן החל רק על ועדה עם מנדט מפורש לחקור טענות בדבר ביצוע רצח עם - קרי ככזה שאינו חל על גופים קיימים.
עם כל הבעייתיות שבהגברת הפיקוח המשפטי על ישראל, צו זה גם פותח בפני ישראל מוצא אפשרי מפני הדיונים החוזרים ונשנים בפני בית הדין. ועדת בדיקה בינלאומית מוסכמת על ישראל, שתוכל לדווח באופן אובייקטיבי על המצב, עשויה להיות כלי חשוב מאוד בדיונים הבאים בפני בית הדין.
לסיכום, עמדה מושכלת של ישראל, ההכרחית על מנת לשמור על תמיכה בינלאומית, יכולה להיות שהצווים שהוציא בית הדין לא שינו דרמטית את המצב. ישראל לא צריכה להפסיק באופן מיידי את המבצע ברפיח, ובוודאי לא את המלחמה כולה, אלא לשנות את מתכונת הפעולה שם ולהקפיד על פעולות כירורגיות יחסית ברפיח, וביתר שאת על תיאום והעברת האספקה ההומניטרית. באופן מסוים, זה של העברת המידע, ייתכן שהצו של בית הדין אף מספק הזדמנות לישראל לשפר את מעמדה בזירת בית הדין.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד רז נזרי, אמר אתמול כי "ההחלטה היא רעה ומסוכנת לישראל ברמה המדינית, המשפטית, הכלכלית וההסברתית. למרבה הצער, היא מבטאת את הפוליטיזציה של הערכאות הבינלאומיות. יש פתח בהחלטת בית הדין לפרש אותה כך שהצו הוא להפסקה מיידית של פעולה צבאית שיוצרת תנאים לרצח עם לפי הגדרות האמנה. ישראל לא פועלת באופן כזה, היא פועלת במטרה להימנע מפגיעה באזרחים, אף שברור שכשחמאס נלחם מתוך אוכלוסייה אזרחית גם אזרחים נהרגים".
4 צפייה בגלריה
ביידן. ישראל תצטרך להסתמך על וטו אמריקני במועצת הביטחון
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
עוד ציין נזרי: "גם מדברי השופט הגרמני שהיה בדעת הרוב עולה הפרשנות הזו. לכן, לדעתי ישראל תוכל כעת להמשיך בפעולה באופן הזה תוך שתאמר שאינה מפרה את הצו. היא תמשיך לפעול לשם מיטוט חמאס והשבת החטופים. כך נוכל לנסות להיות באירוע הזה גם צודקים וגם חכמים".
עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט זכויות אדם בינלאומי ולדיני מלחמה, אמר בשיחה עם ynet כי "צו שמורה על הפסקת אש הוא צו מחייב במשפט הבינלאומי. אם ישראל תפר אותו, אז יש שני סיכונים מרכזיים: אחד, מועצת הביטחון היא זו שמופקדת על אכיפה של צווים של בית המשפט הבינלאומי לצדק, ולכאורה היא יכולה לפתוח בהליכים שסיומם בסנקציות מכל מיני סוגים".
ספרד הזכיר כי אף שישראל יכולה להאמין שתסתמך על וטו אמריקני במועצת הביטחון, עליה לזכור גם את הנסיבות שבהן נמצא הנשיא ג'ו ביידן. "הוא לפני בחירות, ו'מדמם' מהצד הפרוגרסיבי שלו בגלל העמדה התומכת בישראל. גם בהנחה שהוא יטיל וטו, הוא בוודאי ימנף וידרוש איזושהי תמורה פוליטית מישראל". בפועל, אם בית הדין היה מורה על צו להפסקת המלחמה בעזה כולה - לארה"ב היה קל יותר להטיל וטו, אך במקרה זה - כאמור - מדובר ברפיח, פעולה שממנה ארה"ב הזהירה בעצמה.
פורסם לראשונה: 22:14, 24.05.24
