מיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשת הצוללות – הפרשה הביטחונית החמורה שעוסקת ברכש כלי שיט על-ידי המדינה – המשיך להעיד היום (שלישי) כעד הגנה במסגרת משפט הזוטא – מעין "מיני משפט" בתוך המשפט העיקרי, שעוסק בקבילות הודאותיו במשטרה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המשפט צפוי להימשך בשבועות הקרובים.
במהלך חקירתו היום, גנור השיב לשאלות של סנגורו, עו"ד עמית ניר ובכך הסתיימה החקירה הראשית - והחלה חקירתו הנגדית בידי הפרקליטות. בדיונים הקודמים, טען גנור כי המציא מידע בחקירה בגלל הלחץ שבו היה שרוי ולחץ החוקרים. היום הוא נשאל אם פחד שבעקבות מערכת היחסים שלו עם תאגיד "טיסנקרופ" הוא יועמד לדין בגרמניה. "היה איזשהו חשש, אבל לא כזה על בסיס משפטי ובאיזשהו שלב הוא חלף".
גנור בבית המשפט, בחודש שעבר
(צילום: עידו ארז)
גנור טען במהלך עדותו כי חשב שתהיה לו חסינות מוחלטת בפרשת הצוללות בעקבות הסכם עד המדינה. "ההסכם נסגר ביני לבין החוקר הבכיר, ואני פשוט הייתי אפס ולא עמדתי בצרחות ובקללות. המשא ומתן נמשך יום אחד, מי שקונה נכס לא עושה משא ומתן של יום אחד. זה מצב שאני עובר על החוזה שאולי ישנה לי את החיים, אני, עורכי הדין שלי והמשטרה, זה לא נורמלי".
לדבריו, "רואים בהסכם תיקונים בכתב יד שאני ביקשתי בעניין המס. הטירוף לכתוב את החוזה כמה שיותר מהר, אפילו את זה לא עשו. אני לא זוכר שישבתי בשיחה הזו או עם עורכי דיני על ההסכם".
נציג הפרקליטות, עו"ד ירון גולומב, שאל את גנור אם היה חותם על הסכם עד המדינה לו ידע שזו תהיה התוצאה. "הוא לא היה בא לעולם", השיב, "אני רציתי כל הזמן להציל את המשפחה". בחקירתו הנגדית התבקש גנות על-ידי עו"ד גולומב לספר מה היו האיומים עליו ועל בני משפחתו במהלך החקירה. "האיום על בני המשפחה הוא לא הזימונים שלהם לחקירה, אלא האיומים שהושמעו באוזניי מהחוקרים". כבחקירה קודמת הוא חזר על הטענה שאמרו לו "שעבירות המס שלי 'פצצות אטום'". הוא ציין: "בנוסף הייתה 'פצצת אטום' עליי ואת הבעיות הבריאותיות שלי ותנאי המעצר".
הוא נשאל בחקירה אם התכוון להתאבד, וענה: "אני לא הולך להתאבד בשביל ביבי, כשאני שוקל לשים קץ לחיי זה לא בגללו. הנושא של ביבי נמשך בכל חדר, עם כל חוקר. המטרה שלהם הייתה ברורה ואני הייתי האמצעי להגיע למטרה. אבן הראש היא ענייני המס כי זו 'פצצת האטום' ובשילוב עם הבריאות שלי זה לא היה נעים. אני הרגשתי שברגע שאני הופך לעד מדינה אני הצלתי את המשפחה".
נציג הפרקליטות שאל את גנור אם התכונן לאפשרות שייעצר. לדברי גנור, הוא החל להיפגש עם עורך דינו נתי שמחוני, אבל לא חשב שייעצר. "זה לא עלה בדעתי. נסעתי לחו"ל וחזרתי, לא עלה בדעתי שמישהו יראה אותי כעד מדינה בשביל להפיל ראש ממשלה. מה שהיה מעניין עבורי זה מה נתי אומר מבחינה משפטית".
כשנשאל אם הופתע מעצם החקירה ענה שכלל לא, אך טען שכן הופתע מ"האשמות הרבות שהוטחו" בו בעת מעצרו. "עבירות השוחד והפרת האמונים הפתיעו אותי", אמר. "ראיתי את הכתבות אבל לא עלה בדעתי שהכתבות האלו יגיעו לאישומים של שוחד. התכוננתי לתת עדות על הפרשה, אבל לא עלה בדעתי שאני אהיה חשוד ואיחקר בעבירת שוחד". בחקירתו הנגדית שאל הפרקליט את הנאשם גנור למה לא ביקש עורך דין כשנעצר. "רציתי לראות מה יש להם נגדי. לא הבנתי את הסיטואציה, ה'סטייט אוף מיינד' שלי היה שאני אדם מהיישוב שלא ייגעו בו, כי לא עשיתי עבירה".
פרשת הצוללות (תיק 3000) החלה ב-2016 ועוסקת באישומים הנוגעים לעבירות שחיתות חמורות בפרשת רכש כלי שיט, כולל צוללות, על-ידי המדינה. הפרשה הקיפה לאורך השנים סכומי כסף גבוהים ושורת חשודים ונאשמים בשוחד, מרמה ועבירות נוספות. תחילה, גויס גנור כעד מדינה שחתם על הסכם עם הפרקליטות והפליל מעורבים נוספים בתיק. הוא מסר יותר מ-60 עדויות, אבל אז, אחרי חודשים ארוכים, חזר בו וביטל את ההסכם. לכן, הוגש נגדו כתב אישום חמור לצד הנאשמים האחרים.
כעת מתנהל משפט הזוטא על קבילות הודאותיו של גנור במשטרה כראיות במשפט. עורכי הדין עמית ניר ורווית צמח, סנגוריו של גנור, מנסים לפסול אותן, בטענה שהופעל על גנור לחץ כביכול לחתום על ההסכם, והתביעה, בראשות התובע ירון גולומב מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טוענת שיש לקבלן. השופטת תכריע בהמשך.
לפני שבועיים ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה חמש הודעות אזהרה לגורמים שעלולים להיפגע מהחקירה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, רם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
בוועדה כתבו כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
