מפקד מחוז הצפון בוועדת החקירה לאסון מירון: "כל ניסיון להגביל שם קהל נועד לכישלון"
(צילום: לע"מ )
אחרי איסוף המסמכים וסיור השטח - ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון התחילה לגבות עדויות: כמעט ארבעה חודשים אחרי המחדל שגרם למותם של 45 חוגגים בהילולת ל"ג בעומר סמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, העיד היום (א') מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שמעון לביא, בפני חברי הוועדה, ומספר על היערכות הארגון לאירוע שהסתיים באסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה. הקצין הבכיר חזר שוב ושוב בעדותו על כך ש"העיקרון המנחה הוא לא להגביל קהל". ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
"אירוע מירון זה האירוע המשמעותי ביותר במשטרת ישראל, מן הסתם הוא המשמעותי ביותר גם למחוז הצפוני ואני בראשו", אמר ניצב לביא בפתח דבריו. "כשאני אומר 'משמעותי', אני מתכוון בהיקף ההכנות, המשאבים, הסד"כים, קשב, רגישות, מוטת השליטה, סידורים, בכל האופרציה שקשורה לקראת המבצע".
ניצב לביא הבהיר: "בגלל הקורונה והבחירות, חודש לפני האירוע - לא היה לנו מושג מה קורה עם ההילולה במירון". הוא הוסיף: ב-11 באפריל, שבועיים וחצי לפני האירוע, שוחח איתי השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה ואמר שהוא נפגש עם חברי כנסת ושרים מהמגזר החרדי והוא מתכוון לפנות לראש הממשלה כדי שמירון יהיה פתוח.
"ההבנה שלי חד משמעית - בהיעדר קבלת החלטה ברמה הלאומית, אם אני לא מתחיל לעשות הכנות מיידיות בהקשר לתשתיות קריטיות - כנראה שמירון תתנפץ עליי ב-29 בחודש מבלי שאני מוכן לכך. רק ביום שלפני ההילולה התברר לי שלא יהיו בה הגבלות קורונה".
אחר כך התייחס לביא ליום האסון עצמו. "תפישת העולם לאורך השנים היא שאין הגבלת קהל במירון. כך נעשה ב-30 השנים האחרונות, אף מפקד מחוז לא הגביל קהל וזה עיקרון מבצעי מנחה", אמר מפקד המחוז. "כל ניסיון להגביל ולהציב מחסומים עלול לגרום לצוואר בקבוק ולאסונות הרבה יותר גדולים".
הוא הוסיף: "דקות ספורות לפני ההדלקה אני מסתובב ועולה על הבמה, מזהה אירוע שגרתי לחלוטין, לא זיהיתי צפיפות. אחר כך אני קופץ לחפ"ק, לראות מה במעגלים רחבים יותר. אני לא מפקד ההר, אלא מפקד של כל ההיערכות, כל האופרציה תחת אחריותי.
"כשאני מגיע לחפ"ק מתחילים להגיע דיווחים מהשטח - נפילה של אדם, עוד נפילה. אני לוקח את הנהג וטס למקום. במהלך הנסיעה אני מבין שיש נפגעים, רק מהדיווח אני מכריז על אר"ן (אירוע רב-נפגעים) ואני מגיע לזירה. הזירה היא זירה קשה מאוד, זירה בלתי נתפשת.
"הגעתי למקום האירוע, אתה מזהה עשרות אנשים שוכבים אחד על השני, אתה מזהה שוטרים וחיילים יחד עם אזרחים מדהימים שמפנים פצועים עם אלונקות. הבאנו 50 אלונקאים מהצבא שגם תורגלו לטובת העניין. המחשבה היחידה שלי היא שצריך להציל כמה שיותר חיי אדם.
"שורות מתמלאות בהרוגים, צעקות, שוטרים שמקיאים, אזרחים שמקיאים ובוכים, גם הפרות סדר. ראיתי שם גם ילדים, אני חושב שאין דבר יותר קשה מלאבד אח, קרוב משפחה, בן, אבא. אין דבר יותר משמעותי מזה - לאבד בן משפחה באירוע הזה. זה אירוע קשה מאוד". ראש ועדת החקירה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור, הבהירה לניצב לביא: "נודע לך מהייעוץ המשפטי במשטרה שאין הגבלה על כניסת קהל".
לשאלת השופטת נאור בנוגע להליכי הרישוי, השיב ניצב לביא: "אני לא חלק מהרישוי, אני לא מקצועי בהיבטי הרישוי. יש אנשי מקצוע, התפקיד שלי זה לוודא שהכול בסדר, שאין פערים. גם ביום האחרון ישבתי עם מהנדסי רישוי, עם אנשיי, כדי לראות אם יש פערים אסטרטגיים שיכולים להשפיע ולא קיבלתי.
"הקהל הקבוע בהדלקות זה החסידויות, כל אחד בהתאם לחסידות שלו. מרבית הקהל זה שלהם ולכן הליך הרישוי מולם, זה עסק מסודר ומאורגן. חובה עליהם לעמוד בתנאי הרישוי. לגבי 'עמך ישראל', מכיוון שאין לנו איך לעמוד מולו ולקיים דיאלוג, מה שגורם לנו לבצע התערבות בהקשר קהל, זו אך ורק הסיטואציה. כל ניסיון להגביל קהל במירון נדון לכישלון".
"האיום המרכזי זה סוגיית הקהל"
ניצב לביא אמר שאין הגבלה כללית על הגעה למירון אבל כן יש הגבלה על מספר המשתתפים בכל הדלקה והדלקה, אבל הוא לא יודע מהי כי אלה ענייני רישוי שהוא לא מבין בהם, ולכן המשטרה לא מתערבת בדרך כלל, אלא נותנת לתנועה לזרום באופן טבעי. "אין לנו אפשרות לעצור, לחסום, לווסת ולדלל.
"אין לי קשר למהנדסי בטיחות, אני לא איש מקצוע. יש לי אנשי מקצוע, עסק שעובד, אנשים שמכירים ויודעים. כל הדיאלוג נעשה במסגרת שיתוף פעולה בין הגורמים. התפקיד שלי זה במידה ויש פערים משמעותיים שמצריכים התערבות. האיום המרכזי הוא לא ירי מלבנון, לא פח"ע, האיום המרכזי זה סוגיית הקהל".
ניצב לביא ציין בדבריו כי בהדלקה של חסידות תולדות אהרן היו 25 אלף איש, וזה בעיניו "מספר סביר". השופטת נאור הביעה פליאה: "זה מספר סביר בעיניך?", ולביא השיב: "כן". הוא הוסיף: "כשהייתי שם בחצות אין לחץ קהל, אין דוחק, אין תנועה עומדת ואני חוצה את כל מתחם תולדות אהרן. סוגיית המספרים נועדה לתת לי סוג של הערכת מצב, להבין איפה מרכז הכובד שלי". בשלב מוקדם יותר של שמיעת העדות, יו"ר הוועדה נאור רמזה שמעיון במסמכים עולה שהיה שם היתר ל-3,000 איש.
"יכולים להגיע הרבה מעל הקיבולת"
"אני לא מקבל שום דיווח על לחץ בתולדות אהרן", אמר קצין המשטרה הבכיר. "כשאני מדבר על 25 אלף שם זה אומדן, אבל המבחן שלנו הוא לא מבחן של המספר. המבחן שלי שאני קבעתי אותו בהיעדר אלטרנטיבה אחרת זו הסיטואציה עצמה - לחץ, עמידת קהל, לחץ במעברים ומקומות צרים. זה המקום שמחייב מאיתנו להתערב".
השופטת נאור שאלה "לא צריך להתערב קודם?", ועל כך השיב ניצב לביא: "אנחנו לא מתערבים כשיש כבר את הלחץ. אם אני מגיע לתנועה עומדת - כבר איחרתי. בחסידות בויאן זיהיתי שהתנועה מאוד איטית ואמרתי לעצמי שאם אני לא מתערב ברגע זה, תוך 20 דקות התנועה עומדת, ואז זו סכנת חיים".
השופטת נאור: "בתולדות אהרן לא עמדה?". לביא: "כשהייתי שם, לא. בין מתי שהלכתי, חצות ורבע בערך עד האירוע ב-00:40, בחצי שעה הזו לא קיבלתי שום אינדיקציה שהתנועה עומדת. אם הייתי מקבל אינדיקציה כזו - הייתי מתערב".
לביא אמר שהוא לא יודע מה שטח ההר וגם לא יודע כמה אנשים יכולים להיכנס למתחם מבחינת רישוי וגם לא יודע מה צריך להיות היחס בין שטח למספר אנשים. "אירוע דתי חייב להיות טעון רישוי, לא יכול להיות שחוק הרישוי לא יחול עליו כמו על אירועים אחרים תחת כיפת השמיים עם מספר גדול של אנשים, כמו הופעות ומשחקי כדורגל", אמר לביא.
השופטת נאור: "מה שאתה אומר הוא שאין גורם שבודק כמה אנשים ההר הזה יכול להכיל. באופן תיאורטי יכולים להגיע לשם גם הרבה מעל הקיבולת". לביא: "נכון". נאור הקשתה: "ב-2020, הקורונה הוכיחה שאתם כן יכולים להגביל". לביא: "יש לי ניסיון מ-2020 מה זה להתמודד עם הלהט שלהם להגיע. ראיתי מבצעים שלהם שגם בסיירת מטכ"ל לא עושים, זה לא פשוט".
על העיקרון המבצעי לא להגביל קהל אמר מפקד המחוז הצפוני: "כך נהגו גם מפקדי מחוז לפניי, לא אני המצאתי את הגלגל". לביא אמר עוד: "קיימתי לא מעט דיאלוג עם הציבור החרדי בכל אמצעי התקשורת, עשינו כמשטרה לא מעט פעולות לצמצום כמות הקהל. ביקשתי מכלל הציבור לא להגיע להר בזמן ההדלקות".
"כמו במפולת שלגים אחד נפל על השני"
לשאלת השופטת נאור "מה קרה?", השיב ניצב לביא: "אין לילה שאני לא חושב במהירות של 400 קמ"ש מה הייתי עושה אחרת בדיעבד, איך הייתי פועל אחרת, מה קרה שם בדיוק. אני באמת לא יודע מה קרה שם. ברור לי שהיה שם לחץ גדול מאוד בזמן קצר מאוד. הייתה שם החלקה וכנראה כמו במפולת שלגים אחד נפל על השני וככה נהרגו 45 אנשים.
"אני לא יודע מה גרם לסיפור, אני לא יודע. לא יכולתי לתחקר את זה מכיוון שכל העסק נמצא בחקירה. נאמר לנו לא לקיים תחקיר מאחר וזה נמצא בחקירת מח"ש והגיעו חוקרים לקחת את מסמכי הרישוי, אנחנו מנועים מלעסוק בזה. הדבר שהכי מעניין אותי זה מה גרם לזה, ואין לי תשובה. בוודאי שהיה אפשר למנוע את האירוע הזה. אם מסתכלים במובן הרחב ביותר, זה שעסק שהוא הזנחה של הרבה שנים, של חוסר הסדרת תחומי אחריות, חוסר לקיחת אחריות, חוסר התייחסות לתשתיות שהן לא בהתאמה, הן כמו פלסטר.
"צריך לבדוק גם אותנו, אני לא בורח מאחריות. המשטרה היא חלק מהעניין, אבל צריך לבדוק גם דברים אחרים שהיו מסביב. אני לא מאשים אף אחד, אני מאשים תהליך - היו פה החלטות שלא התקבלו, לאורך שנים הייתה חוסר הסדרה וכולם זרמו עם העסק הזה. אני כמשטרה, אין לי יכולת למנוע את האירוע הזה. אני לא יכול לקבוע אם אירוע מירון יתקיים או לא, זה לא במנדט שלי". לביא טען כי חברי המרכז לפיתוח המקומות הקדושים הם האחראים להיערכות ההילולה.
השופטת נאור אמרה לניצב לביא כי הוא "בהחלט עשוי להיקרא שוב", והבהירה לו שהמשמעות היא שחל עליו איסור גורף לדבר על עדותו אחרי שתסתיים. אחרי הפסקה בדיון, הציע ניצב לביא לחברה החרדית להפיק לקחים מאסון מירון בכל הקשור לשמירה על בטיחות. הוא הציע לקיים את טקסי ההדלקה בל"ג בעומר הבא במקום חלופי, ואמר: "היו לחצים פוליטיים בקשר להדלקות. אני קבעתי תו תקן למספר הדלקות והיו לחצים להרחיב את הכמות ולהוסיף עוד".
ועדת החקירה של אסון מירון מסיירת בהר
(צילום: אביהו שפירא)
לביא, שהמחוז שבפיקודו היה האחראי מטעם המשטרה על קיום ההילולה, היה הראשון להתייצב על דוכן העדים במסגרת דיוני ועדת החקירה. עדותו התקיימה בדלתיים פתוחות באולם שנשכר עבור הוועדה בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.
מחר צפויים להעיד רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', כיו"ר "ועדת החמישה" המנהלת ומתחזקת את האתר הקדוש ואת השטחים שסביבו, וניצב (בדימוס) אלון אסור, שהיה גם הוא מפקד המחוז הצפוני במשטרה. בהמשך, במועד שטרם נקבע, יעידו גם יוסף שווינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, ישראל דרעי, הממונה על מחוז הצפון במרכז, ואלי פריינד, מנהל אתר קבר רבי שמעון בר-יוחאי.
הגם שהעדים מחויבים להתייצב לדיון על פי קריאת הוועדה, אין הדבר נחשב לחקירה באזהרה, ולפי שעה הדברים של ניצב לביא והבאים אחריו לא יוכלו לשמש נגדם בהמשך עבודתה. סעיף 15 לחוק ועדות חקירה קובע כי במקרה שבו חברי הוועדה מזהים אפשרות של פגיעה בעד מהחקירה או מתוצאותיה, עליהם להזהירו מכך מראש, ולהעניק לו זכויות הכנה הנלוות לכך, כגון עיון בחומרי בראיות, חקירת עדים ועוד, ובשלב מוקדם זה לא ידוע על כוונה כזו.
לפני כחודשיים וחצי הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה הממלכתית, שתבחן את האירועים שהובילו לאסון בהר מירון. המדינה הקצתה להנהלת בתי המשפט 6 מיליון שקל באופן חד-פעמי וכן 5 תקני כוח אדם זמניים שישמשו להוצאות הוועדה.
המנדט שניתן על ידי הממשלה לוועדה הוא גם לבדיקת ההיערכות להילולה זו וגם להמלצה כיצד לקיים אירועים המוניים דתיים באופן כללי. ההחלטה לפתוח בעדותו של מפקד המחוז הצפוני מלמדת כי תחילה ייחקר האסון עצמו - בין היתר כדי להספיק לבצע הסקת מסקנות והפקת לקחים וליישמם כבר בל"ג בעומר הבא, בעוד כתשעה חודשים.
פורסם לראשונה: 10:00, 22.08.21
