פרסום ראשון: לאחר כשנה של דיונים ובעקבות מאבק ארוך של המשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ, ממשלת גרמניה הודיעה היום (שישי) על תיקון עוול היסטורי, והיא תכיר בעיר בוקרשט, בירת רומניה, כגטו פתוח. המשמעות: אלפי ניצולי שואה יקבלו פיצוי בהסדר שהיקפו מוערך בכ-600 מיליון שקלים.
הכרה היסטורית זו מובילה לכך שכ-3,000 ניצולי שואה החיים בישראל, ומספר מוערך של כ-2,000 אלמנות/אלמנים ויורשים, יהיו זכאים לקבלת קצבה סוציאלית ותשלומים רטרואקטיביים מטעם ממשלת גרמניה, בהם למעלה מ-1,200 שורדי שואה יוצאי בוקרשט אשר עלו ארצה לאחר 1 באוקטובר 1953, ולא היו זכאים עד כה לקצבה חודשית כלל. כמו כן יהיו זכאים לקבלת קצבאות פיצוי מוועידת התביעות בגין רדיפתם – ("קרן סעיף 2") – קצבה של 620 אירו בחודש ותוספות הקבועות בחוק ההטבות לניצולי השואה – ובסך הכל קצבה חודשית עד 11,600 שקלים בכפוף למצבם הסוציאלי של השורדים.
בשל העובדה שקצבאות המשולמות מכוח חוק הגטאות משולמות החל מ-1 ביולי 1997, שורדי שואה אלו זוכים לסכומים חד-פעמיים משמעותיים (וכך גם אלמנותיהם ולעיתים גם יורשיהם) בסכומים כוללים של בין 150-200 אלף שקלים לכל שורד. במסגרת ההסדר החדש יועבר תקציב מוערך של כ-600 מיליון שקלים, שישולמו לניצולים אלו.
"בשנה האחרונה הובלנו תהליך היסטורי מול הממשלה הגרמנית של הכרה ביהודי בוקרשט", מסרה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (יש עתיד). "אותם יהודים הופלו עד היום, וסבלם בתקופת השואה לא הוכר ולא זכה ליחס. תיקון העוול, הלאומי והאישי, לצד הזכות להביא מזור ורווחה משמעותיים לשורדי שואה, הם תמצית השליחות הציבורית שלי ואחת הסיבות בגינן ביקשתי להיכנס לפוליטיקה ולכן זהו יום מרגש מאד עבורי ברמה האישית.
"הכרה זו מצטרפת לתקציבים נוספים, בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים, שאישרנו בתקציב המדינה עבור אוכלוסיית הקשישים בכלל, ושורדי השואה בפרט, ולמענק קורונה מיוחד לשורדי שואה מממשלת גרמניה, שאישרנו בממשלה לפני כשבועיים, בגובה של 20 מיליון שקלים. נמשיך ונפעל בכל הגזרות ובכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת להביא לבשורות נוספות גם בעתיד. אני מודה לקנצלר גרמניה המיועד, אולף שולץ ולשר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, שהיו מעורבים באופן אישי בתהליך, למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי יעל מבורך, והצוותים המקצועיים במשרד לשוויון חברתי ובמשרד החוץ, על העבודה המשותפת שהביאה להישג החשוב הזה".
על מנת להביא לשינוי הוזמנה חוות דעת היסטורית מטעם "יד ושם" ונערכו דיונים רבים בחודשים האחרונים, בהם דנו הצדדים בקידומה של הכרה זו על-ידי ממשלת גרמניה. בנוסף, פנתה לאחרונה השרה כהן לשר האוצר הגרמני אולף שולץ, שהוא גם הקנצלר המיועד, בבקשה לקדם את הנושא. את המגעים המדיניים בין ישראל לגרמניה ליוו אנשי משרד החוץ בראשות השר לפיד והשגריר המיוחד להשבת זכויות ורכוש יהודי, השגריר דן האזרחי, אשר סייעו למקם סוגיה חשובה זו בתוך השיח המדיני בין ישראל לגרמניה.
מצבם העגום של ניצולי השואה בישראל: דיווח מאפריל של כתבתנו הדר גיל-עד
(צילום: משי בן עמי)
"עבודת מטה ארוכה הגיעה היום לסיומה עם בשורה של ממש עבור אלפי שורדי ושורדות שואה", מסרה מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך. "בוקרשט מצטרפת באופן רשמי ליותר מ-35 ערים אחרות ברומניה שכבר הוכרו בשנתיים האחרונות במסגרת מאמצינו מול ממשלת גרמניה. עבודתנו לא הסתיימה, ונמשיך לפעול מול כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שעוד ועוד שורדי שואה יקבלו את ההכרה שמגיעה להם והזכויות שמגיעות להם יחד איתה. עבורנו זו שליחות מקצועית, עבורם זה עולם ומלואו. אני רוצה להודות לעובדי המשרד לשוויון חברתי על העבודה הקשה ולמשרד האוצר הגרמני על שיתוף הפעולה המלא".
רומניה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית בין השנים 1944-1940. במרחב הזה באירופה רווחו מאז ומתמיד נטיות אנטישמיות, ואלו התחזקו מאוד ערב מלחמת העולם השנייה. בשבועות הראשונים לפלישת צבאות גרמניה הנאצית ורומניה הפשיסטית נעשו ברומניה מעשי טבח נוראיים באוכלוסיה היהודית, בהם נרצחו כ-100,000-120,000 יהודים. בסך הכול נרצחו באזורים שבשליטת רומניה, תחת הדיקטטורה של יון אנטונסקו, 380,000 עד 400,000 יהודים, כולל יהודי טרנסניסטריה.
ההכרה בעיר בוקרשט כגטו פתוח, מצטרפת ללמעלה מ-35 ערים ברומניה שהוכרו כגטאות פתוחים מאז שנת 2019 בעקבות עבודת המשרד לשוויון חברתי, ומאפשרת להעניק לשורדים אלו מענקים נוספים מטעם ועידת התביעות וממשלת גרמניה. לכל שאלה בנושא, ניתן לקבל מידע באמצעות המוקד לאזרחים ותיקים בטלפון 8840* או המוקד לזכויות ניצולי השואה בטלפון 5105*.
