עם תום החקירה הנגדית של איש העסקים ארנון מילצ'ן אתמול (יום רביעי) בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמשכה כשישה ימים, אמורה הייתה להתקיים חקירה חוזרת של הפרקליטות. עם זאת, רגע לפני תחילתה ביקשה התובעת ליאת בן ארי להגיש לבית המשפט את ההודעות מחקירותיו של מילצ'ן במשטרה, ואף ביקשה, לפי סעיף 10 א' (המאפשר להגיש אמירה חיצונית מעדות הנאשם בבית המשפט כראיה), להעדיף קטע מסוים מהחקירות שעסק ב"נרטיב הביטחוני", שעשוי היה להשפיע על פעולותיו של נתניהו עבור מילצ'ן.
מדוע ביקשה בן ארי להשתמש בחומר החקירות?
בדרך כלל, העד מעיד כמה פעמים במהלך החקירה המשטרתית, אבל במשפט עצמו הוא נדרש להעיד מחדש, והעדות שנחשבת - למעט מקרים חריגים - היא העדות שנתן בבית המשפט. כאמור, במקרה זה מבקשת הפרקליטה באופן חריג להגיש גם את ההודעות של מילצ'ן במשטרה לבית המשפט, שבדרך כלל לא חשוף להודעות האלו.
בן ארי הסבירה את בקשתה בכך שיש פערים משמעותיים בין חקירתו הנגדית והראשית של מילצ'ן בבית המשפט, והיא מעוניינת להראות את התפתחות חקירת העד במהלך החקירות השונות. מילצ'ן נחקר שש פעמים במשטרה, בחלקן כחשוד ובאחרות כעדות פתוחה. הוא נחקר גם פעמיים בחו"ל - בלונדון ובארה"ב - כאשר כבר פורסם לגבי הכוונות והחשדות נגד נתניהו. לכן בפרקליטות ניסו להראות שהגרסה של מילצ'ן מתפתחת, וככל שנתניהו מסתבך יותר - לפי התביעה - בחשדות ואישומים, מילצ'ן בתגובה מרכך את עדותו.
במקביל, התביעה לא ביקשה להגיש את העדויות במשטרה בתור ראיה במשפט כרגע, אלא כחומר עזר לשופטים, כך שיקראו את כל העדויות שלו במשפט ובמשטרה, ויתרשמו האם באמת הוא ממתן את גרסאותיו כלל שהזמן עובר.
מדוע זעם סנגורו של נתניהו?
הסנגור עמית חדד הביע זעם מבקשתה של התובעת בן ארי, וייתכן שהתקומם במיוחד על הבקשה הספציפית של סעיף 10 א': להעדיף את גרסתו של מילצ'ן במשטרה בנושא "הנרטיב הביטחוני": הקשר בין התרומה הביטחונית של מילצ'ן למדינה לסיוע של נתניהו כלפיו. קו ההגנה של חדד הוא להראות שהפעולות השלטוניות שנתניהו ביצע לטובת מילצ'ן, שהפרקליטות רואה כניגוד עניינים בגלל החברות ביניהם, הן בכלל פעולות שלטוניות או חלקן שבוצעו בגלל הרצון לסייע למילצ'ן לאור תרומותיו למדינה, בעילות חסויה שאסורה לפרסום.
עדות ארנון מילצ'ן במשפט נתניהו
(צילום: גלעד מורג)
מילצ'ן עצמו אמר בחקירה הנגדית כי נהג להתקשר ללשכתו של נתניהו ולבקש לדבר עימו, ונתניהו היה חוזר אליו או שהיו מכניסים פתק ללשכה. מילצ'ן אמר שלא התקשר רק בגלל החברות שלו עם נתניהו, אלא במקרים דחופים לטובת המדינה, ובכך ייתכן שתרם לקו ההגנה של חדד שהיה לנתניהו מניע לסיוע בפעולות האלו.
מסיבות אלו חדד התקומם: אם יעדיפו בחקירה את הנרטיב של מילצ'ן, שלפי הפרקליטות לא דיבר בכלל על סוגיית טובת המדינה בפעולות של נתניהו, והשופטים היו נעתרים לבקשה הספציפית הזו של הפרקליטות, הדבר היה משרת יותר את התביעה.
מה משמעות של החלטת השופטים?
בסופו של דבר השופטים החליטו כי כל החקירות של מילצ'ן במשטרה יוגשו, והם יוכלו לקרוא ולעיין בהן, אבל לא כראיה במשפט אלא ככלי עזר עבורם להתרשם מעדותו. כך השופטים יוכלו להחליט עד כמה מילצ'ן מהימן כעד, ואיזה משקל ליחס לדבריו.
שני הצדדים הסכימו לכך, אך במקביל השופטים דחו את הבקשה הספציפית של הפרקליטות בנוגע לסעיף 10 א' - להעדיף את מקטע החקירה שעוסק במניעים או במניע הביטחוני, והאם נתניהו היה לפי מילצ'ן מודע לפעילותו הביטחונית.
לכן, בסופו של דבר כל חקירותיו של מילצ'ן יהיו מול עיניי השופטים, וכך החומרים יסייעו להם להחליט מה משמעות עדותו. במקביל, התרומה הביטחונית של מילצ'ן למדינת ישראל תישאר חסויה, למעט לעיני השופטים, שיחליטו כמה היא משמעותית, אם בכלל, לפעולות של נתניהו.
