ריצ'רד התקשר אליי במוצאי השבת השחורה. "אני בלונדון, מחפש טיסה מיידית לארץ", הוא אמר, "תמלא את מיכל הדלק. יש לנו עבודה". כעבור יומיים ושלוש טיסות המשך הוא התייצב כאן, לבוש בחולצת קולומביה הנצחית שלו המהודקת היטב בתוך המכנסיים. אני מארגן לך וסט וקסדה ונרד לשטח, אמרתי לו. "אם אתה רוצה וסט זאת בעיה שלך, לי יש מספיק ריפוד טבעי", הוא צחק. "אבל אם אתה יכול לארגן לי נשק ארוך זה יהיה נחמד".
הוא נוחת כאן בכל פעם שהאוויר מתחמם. כשחמאס מרים את ראשו המכוער, הוא מגיע כדי לראות בעיניים, לדבר עם אנשים, עם חיילים, ובעיקר כדי לספר לעולם מה באמת קורה כאן. בעקשנות בריטית, עם חוש הומור ועם כל כך הרבה ניסיון, קולונל ריצ'רד קמפ הוא אחד הדוברים הכי יעילים של מדינת ישראל בעת הזאת.
הוא בן 64, איש צבא וביטחון בכל רמ"ח אבריו. מאחוריו 30 שנות שירות בצבא הבריטי בשורה של תפקידים בכירים. בין היתר הוא שירת בצפון אירלנד, בבלקן, השתתף במלחמת המפרץ ופיקד על הכוחות הבריטיים באפגניסטן. לאחר שחרורו עבד בקבינט הבריטי ובין היתר כתב את הדוקטרינה של כוחות הביטחון של הממלכה להתמודדות עם פיגועי התאבדות.
לראשונה נחשפתי אליו אחרי "עופרת יצוקה". יהודי לא יקר, גם הוא עונה לשם ריצ'רד, גולדסטון, הגיש אז לאו"ם דו"ח מעוות ומוטה על פעילות צה"ל בעזה במהלך המבצע. גולדסטון האשים את צה"ל בהפרת דיני מלחמה ובפשעים נגד האנושות. התקשורת העולמית יישרה ברובה קו עם השקרים ומצב הרוח היה ברצפה.
אל השממה ההסברתית פרץ קולונל קמפ, שהתייצב בפני הוועדה לזכויות אדם של האו"ם ונשא שם נאום היסטורי, שבמסגרתו הצהיר: "ברור שאזרחים חפים מפשע נהרגו בעזה. מלחמה היא תוהו ובוהו מלא בטעויות. טעויות בוצעו על ידי הכוחות הבריטיים, האמריקניים ואחרים באפגניסטן ובעיראק, אך טעויות אינן פשעי מלחמה. למיטב ידיעתי וניסיוני, אני יכול לומר את זה: במהלך מבצע עופרת יצוקה, הצבא הישראלי עשה יותר לשמירת אזרחים בשטחי מלחמה יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה".
מאז הוא לא עוצר. הוא מקפיד להתראיין לכלי תקשורת זרים, ובעיקר עוינים, על מנת להציג את נקודת מבטו על הסכסוך. "בעיניים שלי אתם לא רק מגינים על עצמכם ועל המדינה שלכם. זה ברור. אבל אתם מגינים גם עליי", הוא מדגיש, "במלחמה שלכם מול חמאס אתם מגינים גם על המשפחה שלי, על הבריטים, על העולם המתורבת כולו".
בשבוע שעבר, קולונל ריצרד קמפ בראיון באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
אנחנו מסתובבים בחזיתות השונות כבר כמה ימים. קמפ רוצה לראות הכול בעיניים, לפגוש את הלוחמים, להרגיש בכל הגוף מה קורה כאן ולא רק לצפות בטלוויזיה. בסוף השבוע האחרון, כשסיירנו לאורך גבול הצפון, בכל שעה נאלצנו לעצור בצד. קמפ נתן לי את הטלפון שלו כדי שאצלם והוא דיווח בשידור חי לערוצי הטלוויזיה בבריטניה. אחד הראיונות היה סוער במיוחד. "אני שואל אותך", אומר קמפ בהתרסה למראיין מה-BBC, שציין שהתגובה הישראלית בעזה היא לא פרופורציונאלית. "מה זאת בדיוק פרופורציה במקרה המזעזע הזה? אתה מצפה מהחיילים הישראלים לאנוס, לערוף ראשי תינוקות ולבצע פשעי מלחמה בהנאה סדיסטית מול המצלמות?".
קמפ אמר שהוא לא בטוח שהריאיון הזה בכלל ישודר. לדבריו, ה-BBC מוטה לחלוטין לרעת ישראל: "הם בכלל לא מנסים לאזן את התמונה. הם יכולים להביא שני מרואיינים: אחד יתקוף את ישראל, והשני, לעומת זאת, יתקוף חזק מאוד את ישראל".
למה אתה עושה את זה, שואלים אותו כולם. "אתם לא כל כך מבינים את זה פה בישראל", הוא עונה, "אבל אתם הצלתם חיים של אלפי בריטים. אלפים. שיטות הלחימה שפותחו בצה"ל משמשות בכל צבאות המערב היום. את רוב מה שאני יודע על טיפול בטרור מתאבדים, ושהנחלתי לכוחות הביטחון הבריטיים, למדתי מכם - מצה"ל, משב"כ, מהמוסד. ניסיון הדמים שלכם, מחיר הדמים שלכם, הוא שעזר לנו הבריטים לשמור על חיי אזרחים. ועל כך יש לנו את החובה להכיר תודה ולעזור לכם כשאתם בצרה".
קולונל קמפ לא מסתפק רק בראיונות לתקשורת ובנאומים בפני פורומים בינלאומיים. יותר מהכול הוא מתגעגע לשטח, והכי הוא נהנה לפגוש לוחמים. הוא מתעקש שנעצור בכל ש.ג ובכל שטח כינוס. גם כשעוצרים לקפה בארומה, רגע לפני קריית שמונה, הוא ישר מתחבר לחיילים שעשו הפסקה בדרך מי יודע לאן.
קולונל קמפ בוועדה לזכויות אדם של האו"ם אחרי דו"ח גולדסטון:
בקריית שמונה אנחנו פוגשים את ראש העיר, אביחי שטרן. אף שהוא איש צבא במהותו, קמפ מתעכב על צורכי התושבים שנשארו מאחור, אוכלוסייה חלשה שנמצאת בלית ברירה כמעט כל היום במקלטים ציבוריים. בראיון שהוא מעניק אחר כך, לרשת GB news הבריטית, הוא מקפיד להזכיר אותם ואת המצוקה שלהם.
בהמשך הסיור אנחנו מגיעים לאזור הגבול בגליל המערבי ופוגשים פלוגה של לוחמי מילואים. ניכר שהם עייפים מהאימונים, מהמתח, מהחשש למשפחות שנשארו מאחור. קמפ מבקש מהמפקד שלהם לרכז אותם לשיחה. הוא מחדיר בהם ציונות, מסביר להם את מה שהסביר לי ולעשרות מראיינים חמוצי סבר בתקשורת העולמית: "אתם מגינים לא רק על עצמכם, אלא על כל העולם החופשי עכשיו".
שועל הקרבות הוותיק הזה עומד עכשיו מול החיילים ויודע בדיוק על מה הם חושבים ומה הם מרגישים. מה מפחיד אותם. והוא יודע בדיוק מה צריך לומר: "אני רואה פה לוחמים בגילים שונים, חלקכם מבוגרים, חלקכם צעירים, וזאת כנראה תהיה טבילת האש הראשונה שלכם. אני יודע שאתם פוחדים שלא תגיבו כמו שצריך, שאולי תאכזבו את החברים שלכם. אבל אני רוצה להבטיח לכם דבר אחד מהניסיון שלי בצפון אירלנד, בעיראק, באפגניסטן ועוד: כשהשעה מגיעה, אתם לא תאכזבו אף אחד. אתם תתפקדו מעולה. תזכרו שאתם מוקפים בלוחמים מנוסים. אתם תמיד תדעו לעשות את הדבר הנכון. אם היו נותנים לי נשק הייתי מצטרף אליכם, אבל אני כנראה מבוגר מדי בשביל זה. אני אתכם, ואתם תנצחו".
