המודעות לחשיבות השוויון המגדרי גדלה מאוד בשנים האחרונות, השיח הציבורי בנושא פורה ונרחב, אך בפועל - שינוי של ממש לא התחולל. הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת תתכנס הבוקר (יום ג') כדי לדון במדד אי השוויון המגדרי בישראל שערך מכון ון ליר בירושלים, זו השנה התשיעית ברציפות.
המדד בוחן אי שוויון מגדרי בטווח רחב של נושאים, ובהם עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת זמן ובריאות. הוא מציג תמונה עגומה: בשש השנים האחרונות לא חל שום שינוי משמעותי בשיעור הנשים שמחזיקות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי או הפרטי, ולא ניתן להצביע על מגמה של צמצום פערים מגדריים.
"המאמצים המושקעים בצמצום פערים מגדריים אינם מצליחים להביא לירידה באי השוויון", הסבירה הדס בן אליהו, מנהלת מרכז "יודעת" וחברת צוות המחקר של המדד. "מגפת הקורונה אף מחריפה את הפערים, ואנו חוששות שב-2022 רמת האי שוויון תהיה גבוהה יותר. הממשלה נדרשת למדיניות מודעת מגדר בכל תחומי החיים כדי להביא לירידה מוחשית בפערים, ולתקציב מדינה שייתן את הכלים למימוש מדיניות זו".
לדברי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), "יש צורך בפעולה מדינתית ברורה והחלטית שתצמצם את הפערים המגדריים. לצערנו, אלה לא המגמות שראינו בתקציב האחרון". לפי הדו"ח, שיעור הנשים המשכילות זהה לשיעור הגברים המשכילים או גבוה ממנו, ולמרות זאת - אין לכך תרגום בשוק העבודה.
הדו"ח מראה כי פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים. בין היתר, 40% מהנשים השכירות מרוויחות מתחת לשכר המינימום, בהשוואה ל-27% מהגברים. בגילאי 65 ומעלה הפערים גדלים: גברים מועסקים בהיקף גבוה יותר, מרוויחים יותר - משכר ומפנסיה - ובריאותם טובה יותר. "בגיל המבוגר נשים מרוויחות 49 אגורות לכל שקל שגברים מרוויחים, בעוד שבכלל האוכלוסייה נשים מרוויחות 88 אגורות לכל שקל של גברים", קובע הדו"ח.
הפער הגדול והחשוב ביותר נמצא במוקדי הכוח והשליטה הפוליטיים והכלכליים בישראל - שיעור המנכ"ליות, הדירקטוריות והמנהלות. "אנחנו רואות בכל תחום שיש מיעוט של נשים ליד שולחן קבלת ההחלטות, ואנחנו מבינות שהסוגיות שמעסיקות נשים לא מיוצגות במוקדי השפעה בשום תחום - גם בזירה הפוליטית וגם בעולם העסקי", הסבירה בן אליהו.
הדוח בחן גם את ממדי האלימות כלפי נשים, שנמאצים במגמת עלייה מפרוץ מגפת הקורונה. מהנתונים עולה כי מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמצא בעלייה מתמדת וכך גם מספר תיקי האלימות בין בני זוג, כאשר ברוב רובם של התיקים, האלימות היא מצד גברים כלפי נשים.