בעקבות תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, במסגרתו הוצגו עדויות של קופאיות ברשת ויקטורי שנאלצות להשלים חוסרים בקופה מכיסן הפרטי בניגוד לחוק, הגיעו עשרות פניות של קופאים וקופאיות אלינו למייל האדום. הן מספרות על רשתות, תחנות דלק, חנויות אופנה, מסעדות וברים שנוהגים באותה שיטה. שם אחד שחזר על עצמו לא אחת היה של רשת המזון רמי לוי שיווק השקמה. לפי העדויות, הקופאיות ברשת מוחתמות על טופס שבו מובהר להן כי ירד להן כסף מהמשכורת בעקבות חוסר בקופה.
ניצול הקופאיות - כתבות נוספות
שנת 2022 ברשת רמי לוי הסתיימה ברווח נקי שהסתכם ב-191.5 מיליון שקל. מזמן כבר לא מדובר ברשת סופרמרקטים בלבד, אלא באימפריה של ממש בשווי כולל של כ-3 מיליארד שקלים. עלות שכרם של חמישה בכירי החברה הסתכם במיליונים רבים, מתוכם 3.4 מיליון של עלות שכרו של לוי עצמו. הרווח והשכר העצום של הבכירים לא ממש מפריע לחברה לגבות את כספי החוסרים מהקופות מהקופאיות עצמן שמשתכרות בשכר מינימום.
מיכל (שם בדוי) בת ה-29 עובדת בתור קופאית ברמי לוי באזור הצפון. לדבריה, מספר רב של פעמים היא נאלצה לשלם מכיסה על חוסרים שנמצאו בקופה. "הנוהל הוא שמעל 9.90 שקלים של חוסר בקופה, הכסף נגבה מאיתנו", היא מסבירה. "בחודש הראשון ובכלל בשנה הראשונה יצא שלקחו לי הרבה כסף מהמשכורת כי לא הייתי מספיק מיומנת. כבר בימים הראשונים לקחו לי 100 שקל. החלטתי לכתוב מתי אני יוצאת להפסקות כדי שאם יהיה חוסר, שיבדקו אם זה לא נוצר כתוצאה מהמחליפה. בסוף המשמרת סופרים את הכסף לפי המחשב ומביאים לקופה הראשית שם יוצא דוח אם יש חוסר או לא. אם זה לא תקין, הקופאית הראשית נותנת לי דף שאני חותמת עליו - וזה יורד מהמשכורת".
5 צפייה בגלריה
הקופאיות ברשת של רמי לוי טוענות: חויבנו לשלם על חוסרים, חתמנו על טופס
(צילום: אבי מועלם)
"היה פעם שהיה לי חוסר של 200 שקל, וביקשתי שיסתכלו במצלמות. הקופאית הראשית אמרה שהקב"ט לא יכול להסתכל במצלמות 8 שעות - ולקחו לי את הכסף", היא משחזרת, "כאילו עבדתי משמרת בהתנדבות". מיכל מתארת את הלך הרוח ברשת: "אני מרוויחה טיפה מעל המינימום. זו עבודה מאוד קשה. זה להיות אחראית על מלא דברים. זה מאוד מתסכל כשמבקשים ממני להחזיר כסף, כי אני סופרת טוב. אי אפשר להתנגד לזה".
נזכיר כי על פי חוקי העבודה, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה. הפעולה אינה חוקית גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, כפי שמתארות הקופאיות ברמי לוי שיווק השקמה, וזאת בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר.
טובה (שם בדוי) בת ה-62 עובדת בסניף רמי לוי באזור המרכז, וגם היא, כמו מיכל, מתארת את אותה "שיטת עבודה". "לפעמים זה קורה כשיש חוסר לא מכוונה או מגניבה, במיוחד כשמדובר בקופאית חדשה. היה חסר לי 100 שקל, והורידו לי מהמשכורת. זה יכול לקרות גם לוותיקות בגלל לחץ שיש בקופה. פעם אחת כשהייתי עוד חדשה הם הביאו לי מסמך לחתום עליו שאני יודעת שיש לי חוסר של 100 שקל, וש'יגבו ממני את התשלום מהתלוש'. הנוהל מאוד ברור ברמי לוי. אם יש חוסר בקופה, הם מבקשים מהקופאיות להחזיר".
5 צפייה בגלריה
סופר רמי לוי באשקלון. "אף אחד לא יודע שזה לא חוקי, הם מנצלים את זה"
(צילום: רועי עידן)
לדברי טובה, הקופאיות לא יודעות שמדובר במעשה לא חוקי. "אף אחד לא יודע שזה לא חוקי - והם מנצלים את זה. אפשר לחשוב כאילו זו עבודה שמרוויחים בה הרבה כסף. זו משכורת מינימום שבקושי מגיעים ל-6,000-5,000 שקל. אנשים שעובדים בעבודה כזו הם אנשים שלא שפר עליהם מזלם, לרובם אין השכלה או שיש להם בעיות כאלה ואחרות. ואז הם נתקעים בעבודה כזו, כמוני. אני היום לא יכולה לשפר את המשכורת כי אני בת 62 ועוד שנתיים אני אצא לפנסיה. לצערי הרב זה המצב שנקלעתי אליו. ניסיתי לשנות מקצוע, זה לא צלח לי".
"אני חושבת שזה לא פייר כי אם אני עובדת שש שעות וחסר לי 100 שקל, אז מתוך ה-180 שקל גג שאני מקבלת יומית, לוקחים לי 100. עם מה אני נשארת?", היא אומרת בתסכול. "מכיוון שזה עסק אם יש חוסרים, זה מוכר גם במס הכנסה. לעובד זה לא מוכר ולעסק כן, אז לא מבינה למה הם צריכים להוריד לעובד. אם זה עקבי וזה קורה הרבה, אז יש בעיה. אבל אם זה קורה פעם בכמה זמן, אני לא חושבת שזה הגיוני להוריד לעובד. העסק יכול לספוג את זה, אבל הקופאית לא. הבכירים מרוויחים את המיליונים על הגב שלנו. הייתי חייבת להגיב על הכתבה כי מקומם אותי שזה ממשיך ואני יודעת שזה לא ייגמר ביום אחד".
רותם כהן (25) עבדה ברמי לוי בסניף באזור הצפון לפני מספר שנים בסניף, ומתארת את אותה השיטה - כנראה לא בדיוק חדשה - בה מבקשים מהקופאיות לחתום על טופס בו הן מודעות שהיה חוסר בקופה, ושהן תאלצנה לשלם על כך מכיסן הפרטי. "הייתי מסיימת משמרות, הולכים לקופה הראשית עם הקופה ושם יוצא דוח ובאותו רגע רואים כמה כסף חסר לך. זה קרה לי כמה פעמים על כל מיני סכומים. חתמתי על דף קטן שאני יודעת שיורידו לי מהתלוש. זה היה ממש מבאס", היא מספרת.
לדבריה, היא הייתה מרוויחה פחות מ-30 שקלים לשעה וחשה ניצול עקב הדרישה להשלים חוסרים מכיסה. "זה היה מבאס לסיים משמרת כשאת יודעת שמורידים לך כסף. הייתה תחושה של ניצול. אף אחד לא לקח כסף לכיס, זה בסך הכול חוסר שנוצר מטעות בעודף. זה מכעיס שלוקחים לך חוסרים מהכיס הפרטי. אני עוד הייתי ילדה, אבל יש שם אנשים שבאמת זקוקים לכל שקל. במילא עבודה קשה, אז להוריד גם כסף?", סיכמה כהן.
הנוהל הזה, נדגיש שוב, אינו חוקי - אך משום מה, למרות הוראות החוק, נראה כי הוא עדיין רווח. "חוקי המגן הם חלק מדיני העבודה ונועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים", אמרו לנו בשבוע שעבר במשרד העבודה. "הם מטילים חובה חוקית על המעסיק להעניק לעובדיו תנאי עבודה מסוימים, שאינם ניתנים לביטול ושלא ניתן להתנות עליהם (לדוגמה, על ידי החתמת עובד על מסמך בו הוא מוותר עליהן)". השאלה העיקרית שנותרה היא מדוע, חרף הוראות החוק הברורות, התופעה הזו נפוצה כל כך. אולי הסיבה טמונה בעובדה שקופאיות מגיעות לרוב משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, עובדות קשה עבור שכר נמוך, ולא מקבלות שום מידע על מה מותר ומה אסור בדיני העבודה.
מרמי לוי נמסר בתגובה: "רשת רמי לוי פועלת רק לפי החוק".
