פעם שלישית גלידה: לקראת יום העברית תשפ"ג, המתקיים השנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן-יהודה, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור הישראלי לבחור את המילה האהובה ביותר מחידושיו של בן-יהודה. הבוקר (חמישי), ובעקבות ההצבעה שבה השתתפו גם גולשי ynet, הכריזה האקדמיה על המילה הזוכה - גְּלִידָה.
31% מהמצביעים תמכו בזוכה מבין תשעת החידושים שהוצעו לבחירה. המילה שהגיעה למקום השני היא חיידק שזכתה לתמיכתם של 12% מהמצביעים. גם המילים אופניים, בובה וכרובית נבחרו על-ידי הציבור לחמישייה הפותחת - עם 10% מהקולות, כל אחת.
באקדמיה ללשון העברית הסבירו כי סיפורה של המילה גלידה מתחיל בתרגום הארמי העתיק לתורה, תרגום אונקלוס. את מילות הפסוק המתאר את המן שאכלו בני ישראל במדבר - "דַּק כַּכְּפֹר עַּל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד) - הוא תירגם "כגלידא על ארעא", כשמשמעות המילה "גליד" היא קרח.
בן-יהודה הסביר את המילה גלידה במילונו, "יקראו בארץ ישראל המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה אף מזכירה בצלילה את המילה ג'לָטֹו, השם האיטלקי של המאכל האהוב, וזה לא במקרה. רבים הוגים את גלידה במלעיל, אבל היא מילה עברית בסיומת ־ָה, והגייתה התקנית היא בהטעמת מלרע - בדיוק כמו המילה גבינה.
העברית שלא שימשה כלשון מדוברת מעל 1,500 שנים והשתמרה בטקסטים הקדומים לא התאימה למציאות החיים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בן-יהודה הקדיש מעל 40 שנה מחייו למפעל החייאת השפה, ועל פי חוקרי האקדמיה ניצב בפניו האתגר למלא את החֶסֶר הגדול במילים נחוצות לחיי היום יום, למלאכה, ללימוד בבתי הספר, למדע ולשאר תחומי החיים.
הוא נרתם במרץ למילוי החסר ותרם לשפה העברית מילים חדשות רבות, יסודיות וחיוניות. לעיתים טבע בן-יהודה משמעות חדשה במילים עתיקות, העלה מילים נשכחות מספרות ישראל לדורותיה ואף שאל שורשים מן השפה הערבית ויצק אותם לתבניות עבריות.
רבים מחידושיו נכנסו למחזור הדם של השפה, והם נמצאים בשימוש תדיר ויום יומי. הוא חידש מילים של מאכלים (גלידה, חביתה, נקניק), מילים לציון תכונות ורגשות (אדיבות, אדישות, אהדה), צבעים (אפור, ורוד), בעלי מקצוע (דייל, מלצר, חייל), חלקי לבוש (חזייה, כפפה), כלים ומכשירים (משאבה, מקולית, גרמופון), מחלות (אדמת, שפעת, שנית), מילים מעולמות השלטון (מעצמה, שר, עירייה) ומילים רבות נוספות.
את מאות חידושיו סימן בן-יהודה בסימן מיוחד במילונו - "מילון העברית הישנה והחדשה" - ורובם נקלטו בלשוננו, אך ישנם חידושים שלא הצליחו להשתרש בשפה העברית. כך למשל, אַּבְּחֶמֶץ הוא חמצן ואַּבְּחֶנֶק הוא חנקן, אַּכֶלֶת היא מחלת הסרטן, הָרָם היא פירמידה, צַּיַּר-אֹור הוא צלם ותְּאבְּדעִי, שנבחרה למקום השישי עם 8% מהקולות, משמעותה סקרן.
