"משטרת ישראל לא תוכל לטפל לבדה במובלעת הזו שנקראת 'תל אביב דרום'". כך אמר בחודש אוגוסט האחרון מפקד מחוז תל אביב דאז, ניצב פרץ עמר, בעודו עומד בזירה שבה נרצחו שני אריתריאים סמוך לתחנה המרכזית. היה זה עוד פרק בסכסוך המדמם בין תומכי המשטר הדכאני למתנגדיו, ובנאום "אני מאשים" חריג במיוחד טען עמר כי הסיבה להימשכות התופעה היא ממשלת ישראל - שלא עושה דבר כדי לגרש את הפורעים.
מסמך שהגיע לידי ynet שופך אור נוסף על אודות כמה מדובר באבסורד: ממשלת אריתריאה שילמה ערבויות כספיות כדי לשחרר אריתריאים תומכי משטר, שנעצרו בישראל בעקבות מקרי אלימות, גניבה, ונדליזם ועוד. במסמך המדובר, כתב אסף נעם - דיין מבית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין - כי שגרירות המדינה בישראל שילמה הלכה למעשה ערבות בסך 84 אלף שקלים עבור שחרורם של אותם פורעים ממעצר. התשלום המדובר מועבר על-ידי הממשל במדינה האפריקנית במקרים של עצורים שהם תומכי המשטר באריתריאה, שמסייעים לפרוע חובות מול פליטים שחיים בישראל ומחויבים לשלם מס לממשלתם על המשכורות שלהם.
הקטטה ב-02/09/23 שבה חשוד אשפלאי מאנו
4 צפייה בגלריה
"הניסיונות נקטעו בין היתר בשים לב לפרוץ המלחמה בסמוך לאחר המהומות". דרום ת"א ב-02/09/23
(צילום: AP /Ohad Zwigenberg)
אריתריאה, נדגיש, ידועה במשטר דכאני ורצחני, וקיים חשש אמיתי לחיי האזרחים שמתנגדים לו. לכן, על אף שאריתריאים בישראל אינם מוגדרים כפליטים, הם לא מוחזרים לארצם בשל מדיניות "אי-החזרה" הנהוגה במדינות רבות, מחשש לפגיעה חמורה בזכויותיהם ואף בחייהם במולדתם. במקום מעמד פליט, ניתנים להם אישורים זמניים המאריכים את שהותם בישראל אך ללא זכויות תושבות קבע. ואולם, כאשר מדובר בתומכי משטר מובהקים, איש לא יודע להשיב מדוע עד כה הם לא גורשו חזרה לארצם - בוודאי כשהם תוקפים באלימות את מבקשי המקלט שקיימת סכנה אמיתית לחייהם.
המסמך שהגיע לידינו נכתב בספטמבר האחרון על-ידי הדיין נועם, והוא עוסק באזרח אריתריאה בשם אשפלאי מאנו. במסמך מתייחס הדיין לבקשת שגרירות אריתריאה לקבל החזר עבור הערבות שהופקדה לשחרורו של מאנו ממשמורת, ולסירוב של רשות האוכלוסין וההגירה להשיב את הכסף אחרי שהופתעה מעצם הידיעה מי משלם את הערבות. נועם קבע, למעשה, כי אין לדון בבקשה עד שמאנו ישוב למדינתו שתומכת בו - וציין כי לא ברור בכלל מדוע הוא שוהה בישראל.
העובד הזר הושם במעצר במתקן המשמורת גבעון, בעקבות מעורבותו בהתפרעויות בספטמבר בשנה שעברה מול בניין שגרירות אריתריאה בתל אביב, שבמהלכן הכה זרים אחרים באלות וביצע ונדליזם רב. הדיין נועם הסביר תחילה מדוע שוחרר מאנו ממעצר: "במסגרת תגובת רשות האוכלוסין וההגירה, צוין כי הוחלט להורות על שחרור המוחזק ומוחזקים כמותו ממשמורת, בהיעדר אפשרות להשלים את החקירות ואיסוף הראיות באשר לחשדות הפליליים כנגדם אגב המהומות שאירעו בתל אביב בין תומכי המשטר באריתריאה ובין מתנגדיו. לעמדת הרשות, ניסיונות אלו נקטעו בין היתר בשים לב לפרוץ המלחמה בסמוך לאחר המהומות.
"כן צוין כי רשות האוכלוסין וההגירה הופתעה מכך ששגרירות אריתריאה היא שהפקידה את סכומי הערבות עבור שחרור המוחזקים האריתריאים ממשמורת, בסך 84 אלף שקלים, ומכל מקום נשקלת כיום בידי הגורמים הבכירים אפשרות להרחקת אריתריאים המזוהים כתומכי משטר מישראל - בפרט לנוכח הישנות המהומות האלימות בין תומכי המשטר ומתנגדיו".
עוד ציין הדיין: "משכך, תואיל שגרירות אריתריאה ותסייע למוחזק לשוב למדינתו, כאשר למוחזק זה ממילא סייעה אפוא באופן אישי בהיותו במשמורת, ובאשר הלה נעצר במסגרת אירועי אלימות בצד של התומכים במשטר באריתריאה". לדברי הדיין, "התחוור בשימוע ובדיון עימו כי אין למעשה מניעה משובו למדינתו ולא הובהרה למעשה סיבת הישארותו בישראל. לאחר שהמוחזק יעשה כן וייצא מישראל בהתאם לצו ההרחקה בעניינו, תוכל השגרירות לשוב ולפנות בבקשה להחזר הערבות שהפקידה עבור הבטחת צאתו מישראל".
4 צפייה בגלריה
התפרעויות אלימות עם לפחות 135 פצועים. דרום ת"א, 02/09/23
(צילום: AP / Ohad Zwigenberg)
יש לציין כי לא מדובר אפילו בתופעה חדשה: עוד בשנת 2018, למשל, כבר אירעו מקרים שבהם אריתריאה שחררה בערבות אזרחים אלימים ממעצרים בישראל. ואולם, זו הפעם הראשונה שמתברר שהפרקטיקה הזו המשיכה גם אחרי המהומות שהיו חסרות תקדים בהיקפן ב-2 בספטמבר 2023, ובמהלכן נפצעו לפחות 135 בני אדם. אזור דרום תל אביב הפך באותו יום לזירת קרב של ממש, אך במקום שהכאוס יוביל לטיפול שורש בבעיה - מאז אותם עימותים נרצחו בישראל לפחות תשעה אריתריאים בקטטות.
נכון ל-31 בדצמבר 2023, שהו בישראל 17,381 אריתריאים (מתוך 23,081 מבקשי מקלט). בשנים האחרונות ניכרת מגמת עזיבתם את הארץ: ב-2023 לבדה עזבו 2,557 אריתריאים את המדינה - לעומת 2,205 ב-2022 ו-1,340 ב-2021.
התגובות
על רקע הנתונים במסמך, ניסינו לבדוק מדוע רשויות החוק בישראל מסכימות לקבל כסף בערבות ממדינת אריתריאה, שמשחררת כך עשרות פורעים ששוהים בישראל באמתלה של בקשת מקלט - על אף שהם תומכים במשטר שלה. יצוין כי משרד המשפטים מודע היטב לשחרורים בערבות שאותם מובילה ממשלת אריתריאה אל מול מעצר אזרחיה בישראל.
ממשרד המשפטים נמסר: "בימים אלה מתקיים דיון בנוגע לאפשרות להרחיק מהארץ נתיני אריתריאה שביצעו עבירה פלילית ושתומכים במשטר באריתריאה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, וטרם התקבלה החלטה בנושא. יובהר כי סמכות ההרחקה מישראל נתונה לרשות האוכלוסין וההגירה. בנוגע לאכיפת הדין - מי שנמצא בישראל ומבצע עבירות בישראל כפוף לדין הישראלי. אין דין נפרד לזרים".
ממשרד ההגירה נמסר: "זרים אשר מפירים את הוראות הדין חשופים לביטול רישיונם והרחקתם מגבולות המדינה, זאת למעט מקרים שבהם נמצא כי יש מקום למצות את ההליך הפלילי ולהעמידם לדין. חריג לכך הינו מצב שבו מדובר בזרים שלא ניתן להשיבם למדינת מוצאם, ובמקרים אלו קיים ההליך הפלילי והוא בלבד. לעניין זה נציין כי אזרחי אריתריאה השוהים בישראל חוסים תחת מדיניות אי-הרחקה אשר מטבעה נבחנת מעת לעת. רשויות המדינה פועלות כולן בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הדרג הפוליטי, כל אחת בהתאם לתפקידה המוגדר ולסמכויות המוקנות לה בדין.
"כפי שפורט, אמנם הטיפול בעבירות פליליות בקרב אוכלוסיית הזרים הינו באחריותה של משטרת ישראל, אך בהחלט קיים שיתוף פעולה פורה ויעיל בין הגופים. רשות האוכלוסין וההגירה נרתמת ומסייעת בכל שנדרש בעניין, ובכלל זאת לקידום הרחקתם של זרים שהפרו את הוראות הדין ושניתן להרחיקם למדינת מוצאם".
עמדת השר לביטחון לאומי: "יש לגרש את כל המסתננים בחזרה לארצם. עמדה זו אף חוזקה בדבריו של מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב פרץ עמר. לשם מטרה זו פועל המשרד לביטחון לאומי מרגע כניסת השר לתפקידו. מי שמערים קשיים על גירוש כלל המסתננים מישראל הם שופטי בג"ץ שבשורת פסיקות סרסרו את יכולתה של המדינה לגרש את כלל המסתננים".
למרות זאת, גם השר בן גביר מודה כי "גם במצב הקיים, אין שום קושי לגרש גם מסתננים תומכי המשטר האריתריאי". אלא שכעת, לדבריו, "מי שגורר רגליים בנושא הוא משרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה, שקיבלו רשימה של מסתננים תומכי משטר, אך הם החליטו שניתן לבחון לגרש רק תומכי משטר שעברו עבירה חמורה - בחינה שעדיין נמשכת ואחריתה מי ישורנה.
"אנחנו בסיעת עוצמה יהודית לא ממתינים ליועמ"שית שתועיל בטובה להסיר את התנגדויותיה לגירוש, והגשנו הצעת חוק פרטית שתאפשר לגרש כל תומך משטר או מסתנן שעבר עבירה, כשרף ההוכחה יהיה נמוך עם חזקות מקלות. לצד הגירוש הכפוי, משרד הנגב והגליל של השר וסרלאוף מסיעת עוצמה יהודית, הקצה מתקציבו 25 מיליון שקלים בשנתיים האחרונות, לטובת גירוש מרצון של המסתננים, במתווה שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות. בנוסף הוקמה יחידה טקטית במשטרת ישראל שמתגברת את המשטרה המחוזית ומטפלת בצורה ייעודית בנושא המסתננים. בדרום תל אביב הוקמה גם יחידה משימתית של לוחמי מג"ב שמטפלת בנושא המסתננים".
