לא ניתן להסביר את טבח 7 באוקטובר באמצעות דפוסי הניתוח המערביים השכיחים של "יעדים" ו"סיבות" מתחום הריאל-פוליטיק. פשעי המלחמה שביצע חמאס נובעים מאיבה אידיאולוגית יוקדת ולא מנימוק פוליטי, כלכלי או חברתי, והמתקפה נתפסת בעיני התנועה כחולייה נוספת בחזונה ארוך הטווח, שתכליתה לערער את החברה הישראלית עד הכחדתה.
רעיון המתקפה נבט במוחו של מנהיג הארגון ברצועה יחיא סינוואר לאחר מבצע צוק איתן בקיץ 2014. הוא ביקר בחריפות את התנהלות חמאס בראשות קודמו איסמעיל הנייה, ונשבע שהמערכה הבאה תהיה שונה בשני היבטים מרכזיים: חמאס הוא שייזום אותה, והיא תיפתח בתוך שטח ישראל. מאז היוותה ההתחייבות את פרויקט חייו.
מדובר אפוא במערכה אפוקליפטית שאינה נובעת ממניעים של כאן ועכשיו, אולם העיתוי שלה בהחלט קשור אליהם. הוא נקבע על ידי סינוואר בשנים האחרונות ברקע שתי התפתחויות. הראשונה - הערכתו שלפיה החברה בישראל מתבוססת במאבק פנימי מתיש הגורע מיכולתה להתמקד באיומים חיצוניים ופוגע בתגובתה וביכולת ההתלכדות שלה נוכח הסלמה עתידית. השנייה: השינוי בארכיטקטורה האזורית, ובמוקדו עליית כוחה של איראן, היחלשות הרשות הפלסטינית ומה שנתפס בעיניו כערעור גובר במעמד ארה"ב במזרח התיכון.
סינוואר השתמש בניסוי וטעייה בדרך למתקפת 7 באוקטובר, והאירוע המעצב שכנראה הבהיר לו שקיימת בשלות אסטרטגית למימוש המהלך היה מבצע שומר החומות במאי 2021. היה זה המבצע היזום הראשון של חמאס נגד ישראל שלא קדמה לו מתיחות כלשהי בעזה (רק בירושלים). ישראל פגעה בארגון, אבל חתרה "לסגור" במהירות את המערכה, ובתום העימות לא עמדה בהבטחה שלפיה "זה שהיה לא יהיה", כלומר - שכל מהלך אזרחי עתידי בעזה יותנה בנושאים השבויים והנעדרים, ובמקום זאת פנתה לקידום דרמטי של הסדרה כלכלית.
וכך, בשנתיים שבהן התמסרה ישראל להרחבת ההקלות האזרחיות, מתוך אמונה שנמצאה נוסחת קסם להשכנת שקט ושחמאס שמתמסר לפרויקט השלטוני, שקדו סינוואר ומוחמד דף על קידום המתקפה חסרת התקדים נגדה. מבצע שומר החומות נטע בתודעת חמאס את ההבנה שישראל לחיצה, מכורה ל"רגיעה", ומאמינה שבאמצעות כלכלה ניתן להשיג יציבות אסטרטגית.
כל המשברים שהתחוללו בשנתיים וחצי האחרונות חיזקו את הנחת היסוד הזאת: חמאס עזה קידם טרור והסתה פרועים בגדה, בירושלים ובחברה הערבית; הוא התיר לג'יהאד האסלאמי לנהל סבבי לחימה בעזה (ואף זכה לצל"ש מישראל על שהקפיד לשבת על הגדר), וניצל יציאת תושבים ופועלים לצורכי טרור, אולם מעולם לא נענה באופן תקיף מצד ישראל.
ד"ר מיכאל מילשטייןצילום: יח"צבכל אותו הזמן חמאס גם קידם הונאה אסטרטגית מרשימה. הוא זיהה את הקונספציות המוטעות שהשתרשו בתודעה הישראלית וביקש להעצימן. סינוואר טען בראיונות לכלי תקשורת מערביים כי "הוא קץ במלחמות וממוקד בפיתוח הרצועה", ושיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו פתק בכתב ידו שבו דחק בו ליטול סיכון מחושב. חמאס קלטה שבצד השני סבורים שהארגון מורתע, חרד מפגיעה במחוות האזרחיות ובראשן יציאת הפועלים לישראל, וממוקד בניהול הממשל ברצועה. הוא ניצל כנראה את אמצעי המודיעין ואת המתווכים, ובראשם הקטארים, כדי לחזק את התפיסות הללו ולהותיר את ישראל משוטה ורדומה.
הקונספציה שהתנפצה ב-7 באוקטובר אינה רק קושי בקריאת כוונות האויב וכשל ביטחוני נקודתי, אלא ליקוי מאורות ישראלי קולקטיבי בהבנת מהותו. עם תום המלחמה יידרש לבחון לא רק את דפוסי הפעולה וגיבוש ההערכות בקרב מקבלי ההערכות וגורמי הביטחון (במיוחד המודיעין), אלא גם האופן שבו החברה הישראלית כולה מבינה את המרחב הסובב אותה.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
