מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת 2023 עומד הבוקר (רביעי) על 135. השכונות והסמטאות ביישובים השונים הפכו לזירות קרב. מדינה נורמלית הייתה מכריזה על מצב חירום וכל הגורמים הפוליטיים והמקצועיים היו משלבים כוחות להתמודדות עם התופעה. וישראל? שרים מבקשים לבטל תוכניות ממשלתיות שנועדו לשפר את מצבה של החברה הערבית, ולמעשה להרע את מצבה.
במה מדובר? לאחרונה פנו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף למזכיר הממשלה ודרשו לקיים דיון בוועדת השרים לענייני החברה הערבית בעניין החלטת הממשלה 550 – תוכנית החומש שהתקבלה באוקטובר 2021 לחיזוק כלכלי וחברתי של החברה הערבית לאחר שנים של אפליה שיטתית ומכוונת. וסרלאוף ובן גביר מבקשים לשנות את סעיפי ההחלטה בטענה שהיא מבטאת מימוש ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת ומהווה "אפליה לרעה" של האוכלוסייה היהודית בגליל ובנגב.
לתוכניות הממשלתיות השונות, וביתר שאת ל-922 משנת 2016 ו-550 מ-2021, יש תרומה משמעותית וארוכת טווח לשיפור מצבה של החברה הערבית ולצמצום הפערים המתמשכים בינה לבין האוכלוסייה היהודית. על אף יישומן החלקי, דוח ה-OECD האחרון מציין פערים גדולים בשוק העבודה ובאיכות החינוך בין ערבים ליהודים. נתונים אלה מדגישים את החשיבות שבהמשך יישום התוכניות ואף הרחבתן, אבל שני השרים מעוצמה יהודית סבורים אחרת.
הניסיון לבטל את התוכניות או לצמצם את היקפן עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה הנוכחית לביסוס העליונות היהודית ולהעמקת הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים. כפי שניתן לראות במדיניות דומה נגד השירות הציבורי במערכת החינוך או ברשות לקידום מעמד האישה, גם מקרה זה נועד לכופף את הגורמים המקצועיים שדחפו לפתח את הכלכלה הישראלית באמצעות שילוב מהותי של האוכלוסייה הערבית.
ביטול התוכניות מבטא חתירה שיטתית תחת האוטונומיה והנפרדות של שיקולים נורמטיביים ומקצועיים, ומילוי אחר האינטרסים, הגחמות והרצונות השרירותיים של הדרגים הפוליטיים. מגמה זו הורסת הלכה למעשה את החומות שנועדו להגן על האזרח ולשמר את זכויותיו.
הקפאת או הקשחת התנאים ביישום התוכניות לחברה הערבית עלולים לפגוע בכמה מישורים. תחילה המישור הנורמטיבי-ליברלי: המניע לתוכניות הכלכליות היה רצון לקדם את הערבים ולשפר את מעמדם דרך צמצום פערים ושוויון בין כלל האזרחים. במישור הכלכלי: ביטול התוכניות יפגע בשילוב של הערבים בכלכלה ויחבל במאמצים להצמחת המשק המאותגר כיום בעקבות ההפיכה המשפטית וההעברה של כספי חברות משמעותיות ופעילותן מישראל לחו"ל. יתרה מכך, עצירת התוכניות בשלב הזה תפגע במאמצים להגדלת שיעור הערבים הניגשים למוסדות להשכלה גבוהה ואולי יגדיל את שיעור הצעירים המוגדרים חסרי מעש ויסכן אותם בהידרדרות לפשע ואלימות.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מההיגיון הניאו-ליברלי הבעייתי שעומד מלכתחילה מאחורי התוכניות הממשלתיות. הן ממוקדות בתחומים שמניבים כסף למדינה בטווח המיידי, במיוחד בתחום ההייטק ותעסוקת הנשים, אך אדישות לשיקולים חברתיים ונורמטיביים ומתעלמות מהאחריות של המדינה להעצים ולחזק את השכבות המוחלשות. להפקרות זו יש מחיר חברתי קשה מנשוא: התעצמות הפשיעה והאלימות קשורה למצב הכלכלי של האוכלוסייה, ומטבע הדברים היא תתבטא באופן חריף יותר בתוך אוכלוסיות חלשות ומקוטבות המאופיינות בפערים כלכליים משמעותיים.
ועדיין, צמצום התוכניות הממשלתיות או ההתמהמהות ביישומן יבלמו את מגמת ההשתלבות וההתעצמות של האוכלוסייה הערבית, יגבירו את תחושת הזרות והניכור, יחריפו את אי האמון ויסכלו כל אפשרות עתידית לחיים משותפים. אם ההחלטה תצא לפועל היא תמשיך הלכה למעשה את חוק הלאום, תאשרר את ההיגיון האתנו-לאומי בהקצאה של המשאבים הסימבוליים והחומריים ותנציח את כפיפותם המבנית של הערבים.
- ד"ר מוחמד חלאילה הוא חוקר בתוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il