ח"כ מש"ס: "אם בג"ץ יפסקו ויפסלו את אריה דרעי הם יורים לעצמם בראש - ברמה הזאת".
(צילום: ערוץ כנסת)
ב-1993 החליט בית המשפט העליון בראשות הנשיא המנוח מאיר שמגר שיש לפטר את מנהיג ש"ס אריה דרעי בשל אי סבירות קיצונית. הסיבה הייתה כתב האישום נגד דרעי, שבו הואשם בעבירות שחיתות שיש עמן קלון. דרעי "התחשב" אז בראש הממשלה המנוח יצחק רבין והתפטר, ובכך מנע מרבין את אי הנעימות שבלפטרו. עתה, 30 שנים מאוחר יותר, החליט דרעי שלא להתפטר אם בג"ץ יחליט שמינויו כשר בלתי סביר קיצונית - ואם נתניהו לא יפטר אותו, הוא יישאר בתפקידו.
ההחלטה של דרעי היא צעד מחאה נגד בג"ץ, והיא לא התקבלה בחלל הריק: אחד הסעיפים העיקריים בתוכנית של נתניהו-לוין לשינויים במערכת המשפט הוא ביטול עילת הסבירות, שמכוח מינוי דרעי עלול להיפסל בבג"ץ. הרפורמה נתפסת במערכת המשפט כהתנקשות בעצמאותו של בית המשפט העליון, וביכולתו לפסוק בכל הקשור לסבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה, שריה ומינוייה. למעשה, אם שופטי בג"ץ יחליטו לפסול את דרעי, הממשלה צפויה להאיץ את הרפורמה ואולי אף להקצין אותה - או כמו שהיטיב לתאר היום חבר הכנסת אברהם בצלאל מש"ס, משמעות החלטה כזו היא ש"שופטי בג"ץ יירו לעצמם בראש".
השופטים אכן שוקלים רק שיקולים משפטיים, אך לא יהיה מוגזם לומר שההדים, שלא לומר איומים, שמגיעים מתוך הקואליציה והממשלה עומדים לנגד עיניהם - וייתכן שינסו למצוא נוסחה שתחתור לריבוע המעגל.
אפשרות ראשונה ופחות סבירה היא שבית המשפט העליון ידחה את כל העתירות, ולא יתערב בחקיקה של הכנסת או בסבירות ההחלטה של נתניהו למנות את דרעי לשר הבריאות והפנים. אפשרות שנייה וסבירה יותר היא שבית המשפט כן יפסוק בעניין הסבירות - אך לא יתערב בחקיקת הכנסת, בין השאר מכיוון שמדובר בחוק יסוד. בכך יכיר העליון בסמכות הכנסת כרשות מחוקקת והמצב שבו עד כה לא נפסל מעולם חוק יסוד יישאר. כל זאת, למרות הפגמים בחקיקה, כולל ההיבט הפרסונלי שלי, הרטרואקטיביות, החיפזון שבו עברה ועוד.
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר בריאיון: מה יעבור בראש של שופטים במשפט נתניהו?
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)
אם בית המשפט העליון יחליט שנתניהו צריך לפטר את דרעי, צפויים כמה תרחישים: האפשרות הראשונה היא שנתניהו יכבד את הפסיקה, ודרעי יפוטר תוך ידיעה שבקרוב מאוד תאשר הכנסת את ביטול עילת הסבירות והוא יוחזר לממשלה.
אפשרות שנייה וקיצונית יותר היא שנתניהו יסרב לכבד את פסיקת בג"ץ. החלטה תקדימית כזו, שלפיה ראש הממשלה לא מציית להחלטה שיפוטית ועוד של 11 שופטים, תיצור מהומה ציבורית. היא תוביל גם לעתירה מצד העותרים על ביזיון בית המשפט.
אפשרות שלישית היא שנתניהו ימנה את דרעי לראש ממשלה חליפי, אך הוא לא יכהן כשר. בינתיים ביטול עילת הסבירות יעבור בכנסת, ולאחר מכן דרעי יחזור לכהן כשר.
עם זאת, שופטי בג"ץ יכולים גם להחליט שהסעיף ב"חוק דרעי" שנועד לעקוף את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, שהייתה אמורה להחליט אם נפל קלון במעשיו, צריך להתבטל או להידחות מכיוון שהוא פרסונלי. במקרה כזה, עניינו של דרעי יועבר להכרעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. אם סולברג יקבע שיש קלון במעשיו של דרעי, ובין אם יקבע שאין קלון, שוב יוגשו עתירות לבג"ץ. בינתיים הכנסת תחוקק את פסקת ההתגברות, שתבטל ממילא את ההכרעה, הן של סולברג והן של בג"ץ - ודרעי יחזור.
בפני בג"ץ עומדים שלושה נושאים עיקריים: הראשון, האם התיקון לחוק יסוד הממשלה, שקבע שקלון שמונע כהונה כשר יחול רק במקרה של מאסר בפועל - הוא חוקתי. הטיעונים נגד הם רטרואקטיביות החוק והעובדה שהוא נתפר למידותיו של אדם, ונועד למלט אותו מדיון בנושא הקלון על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. השאלה שנשאלה בבג"ץ היא האם הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה כרשות המכוננת כדי לתקן חוק יסוד זה, ואם כן - דינו של החוק להתבטל. הן היועצת המשפטית לממשלה והן היועצת המשפטית של הכנסת סבורות שלמרות כל הפגמים אין לבטל את החוק.
ההיבט השני שייבחן הוא סבירות מינויו של דרעי כשר: האם סביר למנות לשר ח"כ שהורשע לפני כשנה בעבירות מס, לאחר שהוטל עליו מאסר על תנאי למשך שלוש שנים? ישנם שני היבטים רלוונטיים לצורך ההחלטה - פסיקת בג"ץ בעניין דרעי-פנחסי מ-1993, שקבעה כי אפילו שר שהוגשה נגדו רק טיוטת כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון אינו יכול לכהן כשר. הלכה זו הוגדרה על-ידי שופט בית המשפט העליון יצחק עמית כ"חיה ובועטת" גם עתה.
פסיקה נוספת שרלוונטית היא פסיקה של נשיאת בית המשפט העליון כיום אסתר חיות ב-2016, שהכשירה את מינוי דרעי לשר הפנים למרות עברו הפלילי. חיות הבהירה שהאישור הזה "גבולי", לאור הסתבכויותיו הפליליות של דרעי בעבר.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב- מיארה הבהירה שבנסיבות העניין הכוללות, המינוי של דרעי בלתי סביר בצורה קיצונית. "ראש הממשלה לא מוכן להעביר אותו מכהונתו, ואנחנו מבקשים שבית המשפט יורה להעבירו מכהונתו", מסרה.
היבט שלישי הוא דוקטרינת ההשתק השיפוטי - שקיימת סבירות, גם אם נמוכה, שבה יבחרו השופטים להשתמש. בדיון בבג"ץ נדונה שאלה מרכזית שהציפה חיות, והועלתה ביתר שאת על-ידי השופט אלכס שטיין שידוע כמי שפיתח דוקטרינה זו בפסיקותיו. על פי אמת מידה זו, כאשר התעורר מקרה בו אחד מהמתדיינים מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים, הדבר מוגדר כפוגע בטוהר ההליך המשפטי, ניצולו לרעה ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.
במקרה זה, מתברר שדרעי דיבר לבתי המשפט בשני קולות: בעת שהורשע בעסקת טיעון אמר שהוא פורש מהפוליטיקה, ולכן התייתר הצורך לקבוע אם נפל קלון במעשיו - דבר שהיה מונע ממנו לכהן כשר. לאחר מכן, כדי לייתר את שאלת הקלון, נחקק עבורו בכנסת "חוק דרעי" - ואילו עתה הוא טוען בפני בג"ץ כי כלל לא התחייב לפרוש. השופט שטיין תהה: "אתה לא יכול לומר 'אני פורש' כדי להשיג הסדר טיעון שהוא נוח, ואז תוך זמן קצר לחזור". במצב כזה, יצטרך דרעי לחזור ליו"ר ועדת הבחירות שידון בשאלת הקלון.
ח"כ זאב אלקין על הרפורמה המשפטית: הרצון של נתניהו להתנקם במערכת
(צילום: אלכס גמבורג, אבי חי)
בינתיים, המאמצים של הנשיא יצחק הרצוג לתווך בין הצדדים הפוליטיים והמשפטיים מתחילים להבשיל בדמות פגישה שנייה בין חיות ללוין, ראשונה מאז הנאום התקיף של נשיאת העליון. הרצוג מתכוון להמשיך במאמצי התיווך ולא לנקוט עמדה חד-משמעית בעניין הרפורמה, ונפגש אמש גם עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד. בימים הקרובים צפויות פגישות נוספות. עם זאת, גורמים שעודכנו בפגישת הרצוג ולפיד הגדירו אותה כמעמיקה מאוד - וגם כמודאגת.
לוין, מבחינתו, רוצה שהרפורמה שלו תעבור בקריאה ראשונה. מבחינתו, ברור שיהיו כמה דיונים של צעקות בוועדה, אך אחרי שהחוק יעבור בכנסת בקריאה ראשונה והרעש יירגע מעט, יתחילו הצדדים להידבר באמת - בוועדה ומחוץ לה. כך, אולי, יהיה ניתן להגיע להסכמות רחבות יותר בעניין התוכנית המשפטית, שאולי גם תרוכך.
פורסם לראשונה: 22:46, 17.01.23
