בית המשפט המחוזי מרכז הטיל אחריות על משרד החינוך, שירותי הרווחה ועיריית ירושלים לגבי אי חשיפת מעשי ההתעללות הקשים בפרשת "הרב המתעלל" אליאור חן, שהורשע ב-2010 בכך שהוא וחסידיו ביצעו מעשי התעללות אכזריים במשפחה בת שמונה ילדים מהרובע היהודי בירושלים.
פסק הדין ניתן ביום חמישי האחרון בעקבות תביעת פיצויים שהגישו שניים מהקורבנות, אח ואחות, שהיו אז בני 13 ו-14. פסק הדין קבע כי אם משרדי החינוך והרווחה ועיריית ירושלים לא היו מתרשלים לגבי הנער בן ה-13 - הפרשה כולה הייתה נחשפת בשלב הרבה יותר מוקדם, ולא רק לאחר שמכרה של המשפחה הבחינה במקרה בכוויות על גופה של אחת הילדות. לגבי אחותו, טענתה נגד המדינה ועיריית ירושלים נדחתה, אך הטענה שלה לאחריות מצד הרב ואנשיו התקבלה, כמו גם טענת אחיה לגבי האחריות מצד חן ואנשיו.
הפרשה החלה כשהרב חן ואבי המשפחה למדו ביחד לימודי קודש ופקדו קברי צדיקים, ובמהלך השנים 2007-2008 והם הפכו לחבורה אחת. על רקע משבר בנישואים, הרב חן ייעץ לאב להתרחק מהבית, ואז שלח את חברי הקבוצה שלו לגור ביחד עם האם בבית שלה כדי, לכאורה, לסייע לה בגידול הילדים.
בהמשך, לפי עצת הרב חן, האב התגרש מאשתו וחן התחתן איתה - למרות שכבר היה נשוי. מאוחר יותר עברה האם להתגורר עם ילדיה בביתו של הרב חן בבית"ר עלית. במהלך השנה הזאת הילדים נפלו קורבן למעשי התעללות פיזיים קשים, עד כדי עינויים, מצד הרב ואנשיו, שהועמדו לדין פלילי והורשעו, כל אחד לפי חלקו, בהתעללות בילדי המשפחה, כביכול במטרה להוציא מהם "שדים" ו"מזיקים". חן נידון ל-24 שנות מאסר ואנשיו לשנתיים וחצי עד 20 שנה.
פרקליטם של שני הקורבנות, עו"ד דוד אור-חן, טען בתביעה כי העירייה והמדינה התרשלו בתפקידם לקיים פיקוח על הנער, שלא הגיע ללימודים במשך שנה. הוא טען כי למרות שאותו ילד לא היה רשום בשום מוסד חינוכי, העירייה והמדינה לא עשו דבר, ובכך אפשרו לרב חן ולאנשיו להמשיך להתעלל באכזריות בילדי המשפחה.
השופטת מירב בן ארי קבעה כי המדינה הפרה את חובת הפיקוח המוטלת עליה לגבי התייצבות ילדים ללימודים במקרה זה, וכי "הפיקוח היה רשלני ולקוי, ונדרש היה שיבוצע פיקוח אפקטיבי שאינו דורש עליות מיוחדות". לפי ההחלטה, העובדה שהילד לא היה רשום במוסד חינוכי מוכר הייתה בידיעה הישירה של משרד החינוך, ושמו היה אמור לשוב ולהעלות - אך דבר לא קרה.
בית המשפט קבע כי "מבחינה עקרונית, הוראות חוק לימוד חובה נועדו גם לתכלית של הבטחת שלומם של הקטינים, להצפת בעיות סוציאליות, הגנה מפני פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי ולהתריע מפני בעיות על רקע של עבריינות ואלימות". לפי פסק הדין, הנזק שנגרם לתובע הוא בדיוק הסיכון ש"ביקור סדיר" נועד למנוע. "בירור פשוט בבית הקטין או בישיבה שנטען שבה הוא לומד היה מדליק נורה אדומה", נכתב בהחלטה.
בנוסף, בית המשפט הטיל אחריות לגבי הנזק שנגרם לשני הילדים על הרב אליאור חן ואנשיו - דוד אברהם קוגמן, אברהם מסקאלצ'י ושמעון גבאי, בהתאם להרשעתם בדין פלילי. אולם, מעבר לקביעה העקרונית, אין אפשרות לגבות מהם פיצוי בשל היותם נעדרי נכסים וכסף ואסירים בכלא.
כמו כן, הוטלה אחריות על ההורים, אך גם מהם קיים קושי לגבות כסף. כתב אישום הוגש רק נגד האם, שהתחתנה עם הרב חן לאחר שהוא ייעץ לבעלה להתגרש ממנה. בהליך הנוכחי הוטלה אחריות גם על האב, למרות שלא הועמד לדין פלילי, כי לפי בית המשפט "לנגד עיניו היו די והותר סימנים לכך שילדיו נמצאים בידיה של חבורת טרף מסוכנת, והוא לא עשה דבר".
בשלב הבא של הדיונים ייקבע גובה הפיצוי שמגיע לשני הילדים. אחריות המדינה ועיריית ירושלים לנזק נקבעה לרמה של 20 אחוזים מכלל הנזק שנגרם להם, אך לפי פסק הדין כל גובה הפיצוי שייקבע בהמשך חל ביחד ולחוד על כל הנתבעים נגדם ניתן פסק הדין. הרב חן ואנשיו והורי הילדים יוצגו על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
פרשת ההתעללות נחשפה ב-2008, בעקבות חשד שהתעורר אצל מכרה של המשפחה. שני ילדים מירושלים הובלו לבית החולים, אחד מהם במצב צמח והשני כשהוא סובל מפגיעות קשות. מיד לאחר מכן, נמלט חן לקנדה ואחר כך המשיך לברזיל. לבסוף הוא נעצר והוסגר לישראל.
עו"ד דוד אור-חן, ייצג את הקורבנותבנובמבר 2009 הוגש נגד חן כתב אישום, המגולל מסכת התעללות קשה ובלתי נתפסת שלו ושלו חבריו לקבוצה בשמונת האחים מירושלים. אמם של הילדים, מ', שנגדה גם הוגש כתב אישום כאמור, נידונה לחמש שנות מאסר, במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהביעה צער על מעשיה. במהלך משפטה אמרה מ' כי בטיפשותה, בתמימותה ובעיוורונה היא הולכה שולל אחרי "הצדיק הזה", שסיפר שילדיה חולים. במסגרת ההסדר הורשעה האם במעשה התעללות בילדיה במחדל.
חן הורשע בכך שהכה את הנערה התובעת שהייתה אז בת 14 והייתה הבת הבכורה, בחוזקה מספר פעמים עם מקל והיא נחשפה למעשי ההתעללות הקשים באחיה קטנים וחיה תחת שלטון אימה ואלימות חריגה. מעשי ההתעללות כנגד הנער התובע כללו מכות קשות, כליאה, עינויי גוף, מניעת שינה, הלעטתו בכדורי ריטלין, מסטיקים וסוכריות לעוסים, סטירות, מכות אגרוף ומכות ממקל עץ, תוך כך שנשברה שן בפיו.
הכריחו אותו להאכיל את אחיו בצואה תוך שאנשיו של חן מחזיקים בו ומאיימים עליו. השקו אותו במים עם מלח ופלפל. השלושה נהגו לכופף את אצבעותיו עד כאב, והכו אותו בראשו עם טלפון נייח. הנער ניסה לברוח מהבית ביחד עם אחיו הקטן אך נתפס והוכה קשות. שני אחים אחרים, א' ו-נ', עברו עינויים של טלטולים, כפיתת ידיים ורגליים והצמדה לתנור חשמל, שגרמו לאחד מהם לכוויות קשות. א' עבר חניקה ואחות נוספת עברה הכאות.
כשנה לאחר הגשת כתב האישום, בנובמבר 2010, הרשיע בית המשפט את חן בהתעללות בקטין חסר ישע, תקיפת קטין חסר ישע, הגורמת חבלה חמורה, וחבלה של ממש, תקיפה והתעללות פיזית ונפשית. בהכרעת הדין התייחס השופט גם להשפעה של חן על חסידיו, שנידונו לתקופות מאסר של בין 17 ל-20 שנים. "חן הגה ויזם את מעשי האלימות וההתעללות בילדים, רתם את חברי הקבוצה שסרו למרותו להצטרף לתוכניתו ולהוציאה אל הפועל ונטל חלק פעיל ודומיננטי במעשים".
