החלטה חריגה: ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיעו הערב (יום ראשון) להסכמה שלפיה עליית ערבים ישראלים להר הבית תוגבל במהלך הרמדאן. עם זאת, טרם הוכרע מה יהיה הגיל שממנו ניתן יהיה לעלות להר הבית, ומה יהיה מספר העולים. בדיון גם לא הוכרעה שאלת הגבלת הפלסטינים - למעט החלטה שלפיה עלייתם תוגבל.
למעשה, ההחלטה שהתקבלה תואמת את דרישת בן גביר להגביל את העלייה להר גם של אזרחים ישראלים. במקור דרש השר כי הגיל שממנו ניתן יהיה להיכנס יהיה 70, אך החלטה כזו טרם התקבלה, כאמור. גורם מדיני בכיר אמר אחרי ההחלטה על הגבלת עליית ערבים ישראלים כי "הרמדאן יכול להוביל לפיצוץ. מה שבן גביר רוצה אלה דברים מטורפים שיכולים להבעיר את גזרת איו"ש. יש פה ראש ממשלה שלא מבין את גודל האירוע". מקורב לראש הממשלה נתניהו הדף את הביקורת ואמר: "הוא לא נכנע לבן גביר. ראש הממשלה ביקש לפעול באחריות".
השר בני גנץ התייחס בקולו להחלטה ואמר: "ההחלטה העקרונית של מדינת ישראל לאורך השנים, וכך גם השנה, היא לאפשר חופש פולחן ברמדאן ולאפשר עלייה להר הבית. נוכח הרגישות הביטחונית, יוטלו מגבלות הנובעות משיקולים ביטחוניים בלבד. המגבלות האלו טרם סוכמו. גורמי הביטחון יגבשו את המלצותיהם בהתאם להערכת המצב ויביאו אותן לדרג המדיני בהמשך".
עמדותיו של בן גביר, נציין, היו מנוגדות לעמדת מערכת הביטחון וגם המשטרה. במשטרה הציעו להגביל את כניסתם של ערבים ישראלים מגיל 50 ומעלה, ואילו במערכת הביטחון הציעו שלא להגביל כלל את עליית ערביי ישראל להר. בכל הנוגע לפלסטינים, במשטרה הציעו להגביל את הכניסה לאזור גיל 60 ומעלה, ואילו עמדת מערכת הביטחון הייתה כי יש להגביל את העלייה מגיל 55 ומעלה.
בדיון הוצע להכניס פלסטינים תושבי הגדה המערבית מגיל 60 ומעלה, או ילדים עד גיל 10 - ובסך הכול כ-15 אלף, ועוד כמה עשרות אלפי ערבים תושבי מזרח ירושלים והיישובים הערביים בישראל. ההגבלות, כאמור, טרם הוכרעו - אך בשורה התחתונה נקבע כי אכן תחול הגבלה על ערביי ישראל.
הרמדאן צפוי לחול בין 10 במרץ ל-9 באפריל, ולאורכו ארבעה ימי שישי שבהם עלייה מרכזית להר הבית. השישי הראשון של הרמדאן יחול ב-15 במרץ, והאחרון ב-5 באפריל.
בדיון אצל נתניהו השתתפו חברי קבינט המלחמה, לצד בן גביר, ישראל כ"ץ ויריב לוין. השר לביטחון לאומי גם דרש בדיון לאשר למשטרה לפרוץ להר הבית בכוחות גדולים אם מונף דגל חמאס, דגל פלסטין או כל סממן אחר של תמיכה בטרור. דרישתו לא התקבלה. את ההחלטה בעניין הגבלת האזרחים הערבים דרש השר לביטחון לאומי להביא גם לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני.
חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מרע"מ מסר בתגובה להחלטה: "נתניהו שוב נכנע לבן גביר, בעוד החלטה מסוכנת וגזענית שעלולה להוסיף שמן מיותר למדורת האלימות. הפרובוקטור בן גביר רוצה להבעיר את ירושלים. במקום להעמיד אותו במקומו ולשמור על חופש הפולחן והתפילה של האזרחים המוסלמים במהלך חודש הרמדאן הקדוש, נתניהו משתף איתו פעולה. אני קורא לכל הגורמים האחראיים בממשלה, ובראשם לשרים גלנט, גנץ ואיזנקוט, לפעול לביטול ההחלטה המבישה שהשלכותיה עלולות להיות קשות לכולנו". ח"כ אחמד טיבי אמר כי "זו החלטה כהניסטית של נתניהו, האיש שבוי בידי המחבל המורשע בן גביר. האיסור ראוי שיידון באו"ם".
ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר: "נתניהו מסכן את ביטחון אזרחי ישראל בחיזוריו אחרי אנשי כהנא, ומעמיד פעם נוספת את האינטרסים הפוליטיים מעל המלצות הדרגים הביטחוניים. אחרי שבמשך ארבעה חודשים עמד מרקם החיים המשותף של יהודים וערבים בישראל במבחן, מבקש נתניהו להעניק רוח גבית דווקא לגורמים הקיצוניים והמסיתים, בדיוק כפי שעשה במשך כל שנות שלטונו ביחס לחמאס. נתניהו מוכיח פעם נוספת שהוא טוב לקיצונים ואסון למתונים״.
העיסוק בסוגיית העלייה להר הבית ברמדאן נפיץ השנה במיוחד. צריך לזכור כי בחמאס מכנים את טבח 7 באוקטובר בשם "מבול אל-אקצא", ולא סתם. חמאס רוצה לחבר למאבק את העניין הדתי-קיצוני ולגרום לאיחוד ולריבוי זירות. מתחילת המלחמה מנסה חמאס "להדליק" את גזרת יהודה ושומרון ודרכה את ערביי ישראל.
במערכת הביטחון הביעו חשש שדווקא ברמדאן יצליח חמאס ללכד בין הזירות נגד ישראל, אחרי ארבעה חודשים שבהם ספג מהלומות קשות מצה"ל בעזה ונחלש מאוד גם במעמדו בעולם הערבי. עד כה גם הרחוב הערבי-ישראלי שמר על שקט, אך גורמי ביטחון מתריעים כי סוגיית הדת והר הבית מאחדת בכל שנה את כל הערבים - ולכן יש לנקוט פעולות נבונות שימשיכו בבידוד הרצועה מבלי שהאלימות תתפרץ גם בגזרות נוספות ובטח בתקופה הנפיצה בשנה, שהפעם תצטלב גם עם מלחמה.
לצד כל אלה, למערכת השיקולים יש להוסיף גם את העולם הערבי. אם לא תתאפשר כניסה לישראל ולתפילה בהר הבית, הדבר עלול לייצר תסיסה נגד ישראל בעולם הערבי שעלולה גם היא להשפיע.