מנהיגי הרפובליקנים בארה"ב נכנסים השבוע לחודש האחרון של קמפיין בחירות האמצע כשהם יותר ויותר אופטימיים בנוגע לאפשרות שמפלגתם תשיג רוב לא רק בבית הנבחרים, כפי שחוזים לה הסקרים, אלא גם בסנאט – וכך תשתלט לגמרי על הקונגרס. האופטימיות הזו נשמרת גם כשברקע פרשת הרשל ווקר המאיימת לגזול מהם ניצחון קריטי במרוץ לאחד משני המושבים של ג'ורג'יה בסנאט. אף שבמחנה הדמוקרטי מנסים להפגין ביטחון, בשיחות פרטיות מודים אסטרטגים במפלגה הדמוקרטית כי יש להם בעיות גדולות משל עצמם, וכי הם מתקשים למשוך אליהם מצביעים בכמה מדינות מפתח.
בחירות האמצע הן הבחירות שנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן. האמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את בחירות האמצע למשאל עם על תפקודו של הנשיא, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו של הנשיא המכהן לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות הללו מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".
הסנאט, נזכיר, הוא הבית העליון של הקונגרס. בין השאר הוא זה שמאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב מוקצים בסנאט שני מושבים בלי קשר לגודלה, וכל סנאטור – כלומר חבר בסנאט – מכהן שש שנים. הכהונה הארוכה יחסית אמורה לאפשר לסנאטורים להימנע מפעילות פוליטית המוּנעת על-ידי שיקולי בחירות תמידיים, בניגוד ל-435 חברי בית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס, העומדים כולם לבחירה מדי שנתיים.
בקונגרס היוצא נהנים הדמוקרטים מרוב דחוק הן בסנאט והן בבית הנבחרים. בסנאט יש שוויון 50-50 בינם לבין הרפובליקנים, אולם הקול המכריע במקרה של תיקו הוא של סגנית הנשיא, ומכיוון שכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס – יש להם יתרון מעשי. בבחירות האמצע הקרובות עומדים לבחירה 35 מהמושבים בסנאט – 21 המאוישים כרגע על-ידי רפובליקנים ו-14 שנמצאים בידי הדמוקרטים, ופירוש הדבר שהרפובליקנים יצטרכו "להגן" על מושבים רבים יותר. בבית הנבחרים יש לדמוקרטים יתרון דחוק של 220 מושבים מול 212 לרפובליקנים (3 מושבים אינם מאוישים כרגע), וכולם כאמור עומדים לבחירה.
עד לאמצע השנה, בצל שיעור שביעות הרצון הנמוך מתפקודו של ביידן, הצביעו סקרים על כך שהרפובליקנים דוהרים לניצחון ברור בבית הנבחרים ומחזיקים בסיכויים נאים להשתלט גם על הסנאט. אחרי הפסיקה ההיסטורית שבה ביטל ביוני בית המשפט העליון את ההיתר להפלות בכל ארה"ב הצביעו סקרים על ירידה משמעותית בתמיכה ברפובליקנים, אבל בצל המצב הכלכלי המדאיג הם רשמו מאז התאוששות, וכעת מסתמן קרב צמוד באופן כללי. לפי אתר ניתוח הסקרים 538, כעת יש לדמוקרטים סיכוי של 67% לזכות ברוב בסנאט, ולרפובליקנים יש סיכוי של 70% לזכות ברוב בבית הנבחרים. רוב בבית הנבחרים יספיק לרפובליקנים כדי להקשות מאוד על ביידן, אבל השגת רוב גם בסנאט תהיה מבחינתם ניצחון מוחץ.
700$ הופקדו 5 ימים אחרי ההפלה
אם הרפובליקנים רוצים להחזיר לעצמם את הרוב בסנאט, אחד המרוצים שבהם הם חייבים לנצח הוא זה שבו מתמודד כוכב הפוטבול לשעבר הרשל ווקר, בעל בריתו של דונלד טראמפ, על אחד משני המושבים המוקצים לג'ורג'יה, מול הסנאטור הדמוקרט רפאל וורנוק. בשבוע האחרון התרבו הספקות בנוגע לסיכויי הרפובליקנים להשיג את הניצחון הזה, בעקבות דיווחים שלפיהם ווקר עודד בשנת 2009 את בת זוגו לעבור הפלה, מימן את ההליך מכספו, ושנתיים אחר כך אף עודד אותה לעבור הפלה נוספת. הדיווחים האלה בעייתיים מאוד מבחינת ווקר, משום שלאורך הקמפיין הביע כוכב הפוטבול לשעבר תמיכה באיסור מוחלט על הפלות בארה"ב, כזה שלא יהיו לו שום חריגים – גם לא במקרה של אונס, גילוי עריות או סכנה לבריאותה של האם.
הפרשה נחשפה ב"דיילי ביסט", ולדיווח על ההפלה שעברה בת הזוג לשעבר צירף העיתון תמונה של קבלה על התשלום להפלה וכן כרטיס ברכה ששלח לכאורה ווקר לאישה. על הכרטיס התנוססו המילים "תרגישי טוב" והחתימה ה' – האות הראשונה בשמו של ווקר. העיתון הציג גם רישום רשמי המעיד כי חמישה ימים אחרי המועד שבו עברה את ההפלה לפי הקבלה, הפקידה בת הזוג צ'ק בסך 700 דולר שרשם לה ווקר.
ווקר מיהר לכנות את הטענות "שקר מוחלט", טען שהוא אינו חותם על כרטיסים באות הראשונה בלבד של שמו, ואיים לתבוע. הוא טען כי אין לו מושג באיזו אישה מדובר, אבל בהמשך נחשף כי אותה אישה הרתה לו שוב שנתיים אחר כך והפעם ילדה לו ילד – ילד שעל קיומו הוא יודע היטב. היא עצמה אמרה ל"דיילי ביסט" שההכחשה של ווקר והטענה שהוא אינו יודע מי היא הפתיעו אותה, אבל רק עד גבול מסוים: "אולי פשוט יש כל כך הרבה כמוני שהוא פשוט לא זוכר. אבל אם הוא באמת שכח מזה, גם זה אומר משהו".
9 צפייה בגלריה
"משאל עם" על תפקוד הנשיא - ותזכורת מי השליט של המפלגה הרפובליקנית. ביידן וטראמפ
(צילום: AP, רויטרס)
בת הזוג, שביקשה להישאר בעילום שם, טוענת שגם בהיריון השני עודד אותה ווקר לעבור הפלה, אך הפעם היא החליטה להימנע מכך. לדבריה, בשנים שעברו מאז לידת הבן פגש אותו ווקר רק שלוש פעמים, והפעם האחרונה הייתה לפני יותר משש וחצי שנים. במקום זאת הסתפק בשליחת מסרונים ותמונות אליו מעת לעת.
השדים, החרב והכלב: רפובליקנים מצפים לסליחה
בהכחשותיו טען ווקר כי הייאוש דוחק את הדמוקרטים להמציא שקרים עליו, ובימים שאחרי החשיפה הוא זכה לתמיכה נחרצת מכמה גורמים בכירים במפלגה הרפובליקנית, בהם טראמפ עצמו. הקמפיין של ווקר טוען כי ביום שלאחר הדיווח הוא גייס לפחות חצי מיליון דולר נוספים לקמפיין שלו: "כשאתה נמצא במאבק, אנשים יתגייסו לעזור לך", הצהיר סטיבן לואו, ראש "קרן הסנאט הרפובליקנית" שהביעה תמיכה בווקר.
לא מן הנמנע כי הבוחרים השמרנים אכן יתייחסו בביטול לדיווחים על מעלליו של ווקר: בשנים עברו רבים אולי היו מפנים לו את גבו, אבל בעידן טראמפ – שעדיין נחשב לשליט הבלתי-מעורער של המפלגה וכאמור תומך בווקר – מסורות פוליטיות ותיקות נשברו, ולא תמיד די בפרשות מן הסוג הזה כדי לגרום לקמפיין של מועמד לקרוס. סקרים אחרונים מהמרוץ, שנערכו עוד לפני חשיפת הפרשה, הצביעו על יתרון של 3-4% למועמד הדמוקרטי וורנוק.
כך או כך, מג'ורג'יה עצמה הגיעו סימנים לכך שגם הרפובליקנים מצפים לתשובות ברורות מווקר. מרת'ה זולר, שדרנית רדיו רפובליקנית פופולרית מג'ורג'יה, אמרה בשבוע שעבר למאזיני תוכניתה שההאשמות נגד ווקר מחייבות אותו לחשב מחדש את מסלול הקמפיין שלו ולהכיר ב"שדים האישיים" שלו ובמה שעשה מאז כדי להתגבר עליהם: "הוא צריך ליפול על החרב. להגיד 'הייתי כלב... וביקשתי סליחה על כך'. זה יהיה מרענן כל כך לשמוע מישהו פשוט אומר את האמת".
פרשת ההפלה מצטרפת לשלל דיווחים בעייתיים שפקדו את הקמפיין של ווקר בשבועות האחרונים. בין השאר הוא הואשם שאיים על חייה של אשתו לשעבר והגזים בדיווחיו על ההצלחות הכלכליות שלו ועל פעילותו הפילנתרופית. קודם לכן השנה, גם כן בעקבות חשיפה ב"דיילי ביסט", נאלץ ווקר להודות כי הביא לעולם עוד שלושה ילדים שאת קיומם לא חשף עד כה בפני הציבור – אחד מהם מהאישה שכעת טוענת כי מימן לה הפלה. אם לא די בכך, הבן היחיד שבו כן הכיר קודם לכן בפומבי, כריסטיאן ווקר, שמזדהה בעצמו כשמרן, ליבה את המתקפה עליו כשטען נגדו כי היה אב אלים ולא-נוכח.
