מתבצרים בתוך אחד הבניינים המפורסמים של אוניברסיטת קולומביה, אחרי שזו הודיעה על תחילת השעיית הסטודנטים הפרו-פלסטינים שהקימו את מאהל המחאה. לאחר שהאולטימטום הנוסף שניתן למפגינים פקע, הודיעה האוניברסיטה בניו יורק כי החלה להשעות את הסטודנטים שסירבו לפנות את מאהלי המחאה - וכמה מהם פרצו לבניין, כשהם רעולי פנים. צפו בתיעוד הפריצה לבניין, ובעימותים גם באוניברסיטת טקסס ובניו אורלינס.
תיעוד הפריצה לבניין בקולומביה
(צילום: רויטרס)
כמה שעות אחרי ההודעה על תחילת השעיית סטודנטים, השתלטו כמה מאלו שבמאהל על היכל המילטון, אחד הבניינים המרכזיים של האוניברסיטה, אחרי שפרצו את דלת הכניסה וניפצו את השמשות שלה. למעשה, הם החלו להעביר את ציוד המאהל פנימה. המפגינים, בהם רעולי פנים עם כאפיות, מבצרים את הבניין בן 7 הקומות עם שולחנות ופחי אשפה, ובחוץ כ-1,000 סטודנטים מאגפים את הבניין וחוסמים את דלתות הכניסה.
אחד מעובדי התחזוקה שהיה במקום שוחרר על ידי המפגינים מהבניין, וכשיצא ממנו ניפץ את אחת המצלמות של המוחים וצעק: "הם החזיקו אותי כבן ערובה". המוחים אמרו כי לא הייתה להם כוונה לקחת בני ערובה, וטענו ששחררו את כל האזרחים שהיו בבניין כעבור זמן קצר. הם הכריזו שיישארו בבניין עד שכל דרישותיהם מהאוניברסיטה ימולאו.
13 צפייה בגלריה
ניפצו שמשות בכניסה להיכל המילטון
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
13 צפייה בגלריה
מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ניידות משטרה ספורות נמצאות מחוץ לקמפוס, אבל בתוכו אין נוכחות של שוטרים, וכרגע לא נראית כוונה שלהם להיכנס לבניין. רחפן משטרתי מרחף מלמעלה. במקביל, כוחות חברת אבטחה פרטית ששכרה האוניברסיטה הוזעקו למקום.
מחלון הבניין שאליו פרצו המוחים הפרו-פלסטינים מתנוסס שלט - Gaza Calls Columbia Falls. על שלט אחר נכתב "הינד הול" במקום "המילטון הול" - על שם הילדה בת ה-6 שנהרגה בעזה. "אינתיפאדה" נכתב על שלט אחר. "הבניין הזה שוחרר עכשיו", קראו המפגינים. במסר ראשון מטעם האוניברסיטה מאז השתלטות המפגינים, קראה מחלקת בטיחות הציבור של הקמפוס "להימנע מהגעה לאזור".
ההצהרה של המתבצרים
הסטודנטים שהשתלטו על הבניין, מסרו "הצהרה רשמית", ובה טענו: "לאחר 206 ימים של רצח עם ויותר מ-34 אלף חללים פלסטינים, חברי קהילת קולומביה כבשו בחזרה את היכל המילטון קצת אחרי חצות. החזרנו לעצמנו את היכל הינד, שנודע בעבר כ'המילטון הול', לכבודה של הינד רג׳אב, קדושה מעונה עזתית שנרצחה בגיל 6 בידי ישראל רוצחת העם".
המוחים הפרו-פלסטינים הוסיפו: "ההסלמה הזו מייצגת את הדור הבא של תנועות הסטודנטים של 1968, 1985 ו-1992, שקולומביה דחקה בעבר אך משבחת היום. המפגינים הביעו את כוונתם להישאר ב'הינד'ס הול' עד שקולומביה תיעתר לשלוש הדרישות שלנו: הסרת השקעות, שקיפות פיננסית וחנינה למפגינים".
על אף תיעוד הפריצה לבניין ושבירת החלונות, המוחים מסרו: "אנחנו חוזרים ומדגישים שהמאהל שלנו הוא צורה שלווה של מחאה כפי שהודגם במהלך 12 הימים האחרונים. סטודנטים וחברי קהילה מסתכנים בהשעיה ובמעצר כדי לסיים את מצב החירום האמיתי בקמפוס, שותפותה של קולומביה לרצח העם בעזה. החזרת הקמפוס שלנו היא התגובה היחידה והאחרונה למוסד שאינו מציית לא ל'כללים' שלו ולא למנדטים האתיים שלו, ולכן התחלנו את מאהל הסולידריות עם עזה".
אחרי העימותים שנרשמו עם השוטרים באוניברסיטאות אחרות, והמעצרים בניסיון הקודם לפינוי האוהלים בקולומביה, קראו המוחים "לעיתונות ולציבור להטיל אחריות על קולומביה על כל תגובה לא מידתית למעשים של הסטודנטים כיום. למנהלי ונאמני קולומביה: אל תביאו חיילים ושוטרים עם נשק לקמפוס שלנו. דם התלמידים יהיה על הידיים שלכם".
ההיסטוריה של היכל המילטון
היכל המילטון לא נבחר סתם – זהו המקום שבו החלה מחאת הסטודנטים של 1968 נגד מלחמת וייטנאם והגזענות נגד שחורים. אז לקחו סטודנטים את אחד הדיקנים של המוסד כבן ערובה, והחזיקו בו 24 שעות.
13 צפייה בגלריה
עובד התחזוקה שהתעמת עם אחד המפגינים
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
האוניברסיטה מסרה לפני כן כי סטודנטים שהסכימו לעזוב את המאהל לפני תום האולטימטום יוכלו לסיים את הסמסטר, בעוד שאלו שלא עשו זאת יושעו ולא יהיו זכאים להשלים את הסמסטר או את לימודי התואר, ותימנע מהם הגישה לקמפוסים ולמעונות. האוניברסיטה גינתה שוב את הקריאות האנטישמיות בהפגנות, קראה להן "מתועבות" והוסיפה כי "גורמים חיצוניים" הסתננו לקמפוס ותרמו ליצירת הסביבה העוינת.
ההנהלה אף חזרה על דבריה של הנשיאה מינוש שפיק כי המאהל יצר "סביבה לא מסבירת פנים לסטודנטים ולאנשי הסגל היהודים שלנו, והסחת דעת רועשת שמפריעה להוראה, למידה והכנה למבחני הגמר". גם אוניברסיטת קורנל שבניו יורק הודיעה כי סטודנטים שסירבו לפנות את מאהל המחאה נגד ישראל יושעו.
במקביל, לפחות 40 סטודנטים פרו-פלסטינים נעצרו הלילה באוניברסיטת טקסס, ובמקום התפתחו עימותים בין מפגינים לשוטרים. במהלך העימותים השוטרים אף השתמשו בגז פלפל וברימוני הלם נגד המוחים, שבשלב מסוים חסמו בגופם ניידת משטרה שבתוכה היו עצורים. גם בשבוע שעבר עשרות סטודנטים נעצרו באוניברסיטה. גם באוניברסיטת פלורידה נעצרו תשעה סטודנטים, ועימותים אירעו גם במרכז ניו אורלינס.
"ציבור שלם חש לא בטוח, ישראלים חושבים לחזור לארץ"
עומר לובטון, סטודנט באוניברסיטת קולומביה, סיפר הבוקר בשיחה עם ynet: "אנחנו גרים 100 מטרים מהכניסה לקמפוס. הסטודנטים האלה מנסים לחקות מחאות קודמות כדי לייצר איזושהי סימטריה בין המאבקים שלהם. אני רואה את זה ואני בשוק. הקמפוס הוא מקום ציבורי ופתוח. אני לוקח את הילד שלי לשחק בחצרות שם, זה פשוט הזוי". לובטון הוסיף: "השבועיים האחרונים היו מאוד לא נעימים, אנשים רעולי פנים מסתובבים ברחובות שרים שירים איומים, מניפים דגלים, מתנהגים באלימות ובבריונות בתוך הקמפוס, ולצד זה גם תחושה שהאוניברסיטה וכוחות הביטחון מתנהגים בצורה מאוד לא אסרטיבית ובעצם מפקירים את הסטודנטים הישראלים והיהודים".
(שמוליק דודפור)
לדבריו, "היו יומיים שהייתה תחושה שלא בטוח לצאת מהבית, אנחנו הולכים הרבה יותר בזהירות ברחוב. כשאנשים מסתובבים רעולי פנים ומשתתפים בהפגנות האלה, אנחנו שומעים מה הם צועקים - 'globalizing intifada', 'מהנהר עד לים' ו'פלסטין תהיה ערבית'. הם מניפים דגלים עם תמונות של זכריה זבידיי, וליד דקה, אז אנחנו, שגדלנו בצל האינתיפאדות ויודעים בדיוק למה הם מתכוונים, מודאגים".
הוא הסביר כי אמריקנים רבים מחזיקים בעמדה לפיה ההפגנות הם צורה של "חופש הביטוי", וכי צריך "לתת לכולם להתבטא וצריך לשמור על זה". לובטון הדגיש כי מנגד "יש ציבור שלם שמרגיש לא בטוח. סטודנטים צעירים עזבו את המגורים שלהם בקמפוס, סטודנטים מבוגרים יותר עם משפחות ואנשי האוניברסיטה מפחדים בשכונה שבה הם גרים. יש מחשבות על חזרה לישראל".
קיאן, דוקטורנט שהיה בקמפוס כשהסטודנטים התחילו להשתלט על הבניין, אמר ל-ynet: "היינו כאן ליד המאהל, ובדיוק דיברנו על ההיסטוריה של המחאות פה בקולומביה, ופתאום הכול קרה ועכשיו אנחנו ממש מרגישים שאנחנו חלק מההיסטוריה. אני לא בעד ולא נגד, אבל ברור שהיום הזה ייזכר לעד. האם המשטרה תבוא? אנחנו לא רואים איך זה יכול לקרות שוב אחרי כל מה שקרה כאן בימים האחרונים".
