בלב מערכת הכליאה הישראלית, מאחורי חומות כלא גלבוע, התרחשה אחת הפרשות החמורות בתולדות שירות בתי הסוהר - ״פרשת הסרסור בסוהרות״. במשך שנים, סוהרות בשירות חובה הפכו לקורבנות של ניצול מיני בידי המחבל מחמוד עטאללה באגף 5, כאשר בכירים במערכת עצמו עיניים, השתיקו תלונות, ואף ניצלו את המצב למטרות מודיעיניות. הפרשה, שהחלה ב-2015 עם אונס של חיילת-סוהרת על ידי אסיר ביטחוני, נחשפה לציבור רק ב-2018, וגילתה מציאות של הפקרת סוהרות, טיוח ראיות, והתעלמות מתלונות חוזרות ונשנות.
רק לאחרונה, תשע שנים לאחר האירוע הראשון, ושש שנים מאז החשיפה הציבורית, הוגשו כתבי אישום נגד שניים מהאחראים. חזרנו לפרשה המטלטלת, ולשאלות הקשות שנותרו: כיצד התאפשרה התנהלות כה חמורה? מי נתן את הדין? ומה נעשה בבתי הכלא כדי להבטיח שזה לא יקרה שוב?
"סרסור בחיילות חובה על ידי אסירים ביטחוניים". זה היה המשפט שפתח מחדש את פרשת "הסרסור בסוהרות" ב-2022, בעדות שכלל לא עסקה בה - אלא בבריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. מפקד הכלא, גנ"מ פרדי בן שטרית, דיבר אז בפני הוועדה הממשלתית שבדקה את הבריחה, והעיר מחדש - ספק אם בכוונה - את הפרשה.
עדותו של שטרית הייתה הפעם הראשונה שבכיר מתוך המערכת הודה בקולו כי טענות הסוהרות אכן אמיתיות. לפני כן, חקירת הפרשה הסתיימה בקול ענות חלושה - עם כתב אישום מינורי בגין מעשים מגונים נגד האסיר הביטחוני, מחמוד עטאללה, ובלי צעדים כלשהם נגד קציני השב"ס שבחרו לא לטפל בתלונות של הסוהרות הצעירות.
הפצצה שהטיל המפקד לשעבר בן שטרית, שכינה את הפרשה "סרסור בחיילות" ששירתו במסגרת שירות החובה שלהן באגפים בהם כלואים אסירים ביטחוניים, הוביל לפתיחתה מחדש, ולחקירה מעמיקה יותר. זו הסתיימה לאחרונה בכתבי אישום נגד קצין המודיעין ומפקד בכלא גלבוע, ובכתב אישום חמור יותר נגד עטאללה שמייחס לו של אונס ושורה של האשמות חמורות נגד סוהרות נוספות.
לשב"ס לקח זמן לעכל את "פרשת הסוהרות", ועם חשיפתה הכחישו לחלוטין את קיומה. ומה קורה כיום? "אנחנו בקשב מלא לכל תלונה של סוהרת או סוהר נגד אסירים ביטחוניים או פליליים, וגם מצד אנשי סגל כלפיהם או במרחב הפעילות שלהם״, אומר בכיר בשב״ס. ״אנחנו נוקטים באפס סובלנות, לא רק כלפי הטרדה מינית פיזית, אלא גם מול הטרדה מינית מילולית ברף הנמוך ביותר. התגובה שלנו היא מיידית ובמלוא החומרה".
״שינויים מבניים ומנגנוני דיווח חדשים״
רק לאחר שפרשת הסוהרות נחשפה בתקשורת, השב"ס החל בגישת "טיפול בתקיפת סוהר/ת ע"י אסיר/ה, כאשר התקיפה היא בעלת אופי מיני".
״מעמד היועל"ן (יועצת לענייני מגדר) קיבל משנה תוקף וסמכויות נרחבות בשב"ס, במיוחד אצל נציב השב"ס הנוכחי, רב גונדר קובי יעקבי, שבתקופתו היא צורפה לספ"כ (סגל הפיקוד הבכיר, מ״ת)״, אומר הבכיר. ״בשב"ס עיבו את תחושת המוגנות של סוהרות וסוהרים מפני תקיפה מינית פיזית או מילולית, ואת מערך הטיפול והליווי של מי שמתלונן כי הותקף על ידי אסיר או איש סגל.
״קיימת הנחיה לפיה כל סוהרת וסוהר, או איש סגל, יעברו פעמיים בשנה הדרכה בנושא הטרדות מיניות, מניעה וטיפול. הוקם קו סיוע אנונימי למי שבוחרים להתלונן בלי להיחשף מכל סיבה שהיא. מספר הקו מופץ בקרב כל אנשי שירות בתי הסוהר, בלוחות מודעות ובמקומות נוספים. אחת לשנה מתבצע סקר מוגנות אנונימי כדי שבכירי השב"ס יקבלו תמונת מצב אמיתית בשטח מבחינת מוגנות של סוהרים במרחבי המחייה שלהם בבתי הכלא ובאגפים מול האסירים וגם מול אנשי הסגל או מול חבריהם לעבודה באגפי הכליאה.
״בנוסף, השנה החל קמפיין פנימי בארגון שמטרתו לעודד כל מי שחש שעבר הטרדה מינית, מילולית או פיזית, לדווח על כך, כולל אפשרות לפנייה אנונימית. גם מבנה היועל"ן ישונה: היועצת תועלה לדרגת גנ"מ וסגנית בדרגת סג"ד, והמערך יקבל עוד שבעה תקנים. בנוסף, עיגון ביקורים של נציגי היחידה ביחידות השונות בשב"ס כולל גם שיחות הסברה על מניעה וטיפול בתחום, וכן מועברת תוכנית מוגנות לכל סוהר וסוהרת. בכל קורס בשב"ס שובצה גם הדרכת נציגי היועל"ן״.
הבכיר מספר כי במסגרת תוכנית המוגנות בשב"ס, נבנה טופס דיווח דיגיטלי מהנייד של לוחמי הכליאה אל הגורם שאמון על כך בשב"ס. ״הדבר מאפשר לעקוף את המפקד הישיר כמו במקרה של כלא גלבוע שהסוהרות התלוננו למפקדיהן ללא הועיל״, הוא אומר, וכך למשל בשנת 2024 התקבלו 81 פניות מצד סוהרים וסוהרות על הטרדה מינית מצד אסירים, לעומת 2023 - בה היו אפס דיווחים.
״בכל משמרת בשב"ס, לצד ההנחיות והפקודות, יש תוספת תכנים בעניין הטרדות מינית. קיים גם שיח מול מפקדי משמרות על יצירת מוגנות לסוהרות ולסוהרים. סוהרות בשירות חובה, כפי שכבר נקבע בוועדה של משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי, לא ישובצו יותר באגפים של אסירים ביטחוניים. סוהרות קבע באגף פלילי - לא יעבדו לבד במשמרת״, הוא אומר.
השתלשלות הפרשה
מאירוע האונס הראשון ב-2015, דרך התלונות החוזרות ונשנות של חיילות-סוהרות, ניסיונות הטיוח וסגירת התיקים, ועד לפתיחת החקירה מחדש ב-2021 שהובילה לבסוף להגשת כתבי אישום ב-2024: הנה השתלשלות פרשת ההטרדות המיניות בשירות בתי הסוהר.
2015: תלונה ראשונה על אונס בידי אסיר ביטחוני
ב-2015 חיילת-סוהרת בשם "הילה" התלוננה בפני קצין המודיעין של הכלא דאז, ניסים פיניש, כי נאנסה כמה פעמים בתחומי בית הכלא על ידי האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה. שנה לאחר מכן, ב-2016, חיילת נוספת בשם ״שירלי״ התלונה כי האסיר עטאללה ביצע בה נעשים מגונים, ואף איים עליה כי אסיר ביטחוני נוסף מתכנן לפגוע בה ובמשפחה. בתקופה זו פיניש עזב את תפקידו מבלי להתייחס לתלונותיהן של "שירלי" ו"הילה".
מחליפו שנכנס לתפקיד, קצין המודיעין החדש ראני באשה, לא התערב גם הוא. תלונות נוספות הוגשו על ידי סוהרת בשם "נגה" וחיילת נוספת בשם "דנה", שטענו כי עטאללה מבצע בהן ובסוהרות נוספות מעשים מגונים. גם תלונות אלה לא קיבלו את המענה, והן הוחזרו לעבודה באותו אגף.
2017: הסוהרת שהתלוננה - שובצה באגף
בשנת 2017, חיילת נוספת בשם "יעל" ששירתה באגף הפלילי של הכלא התלוננה בפני מפקדיה כי עטאללה איים שיבצע מרד אם היא לא תעבור לשרת באגף הביטחוני. למרות זאת, על פי האישום, קצין המודיעין באשה הורה לשבץ אותה באגף, והמשך השירות שלה שם הוביל לאירוע נוסף שבו ביצע עטאללה מעשה מגונה ב״יעל״. בנובמבר אותה שנה, "יעל" וסוהרות נוספות פנו למשטרה והתלוננו. את החקירה הוביל חוקר בשם אלון חייט במחוז צפון, ותחתיו התלונות לא זכו להתייחסות.
2018: עדויות נוספות ופתיחה בחקירה פלילית - שנסגרה
ביוני 2018 נחשפה הפרשה לראשונה בתקשורת, על ידי עיתונאי המשטרה והפלילים של ערוץ 20 דאז, לירן לוי. הסוהרות העידו כיצד קצין המודיעין ראני באשה הכריח אותן להשתבץ באגף הביטחוני, כפי שדרש עטאללה. עדויותיהן חשפו את התקיפות המיניות שבוצעו בהן על ידו. תחילה ניסו בשב"ס להכחיש את הטענות, אך עם הזמן התפרסמו עדויות נוספות שסיפרו על מקרים דומים. בעקבות חשיפות אלו, היחידה הארצית לחקירות סוהרים בלהב 433 פתחה בחקירה פלילית נגד קצין המודיעין באשה ומפקד הכלא באסם קשקוש.
באוגוסט 2018, התפוצצה פרשה נוספת כשחשף לוי הקלטה בה הודה באשה שנעשה שימוש בסוהרות למטרות מודיעיניות. הקצין הוצא לחופשה כפויה, ואילו פעילות הסוהרות בשב"ס הופסקה. מפקד הכלא, באסם קשקוש, הועבר לתפקיד אחר ובסופו של דבר פרש לגמלאות בשנת 2019. באותה תקופה, פרקליטות המדינה הודיעה כי המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, החליט לסגור את התיק הפלילי נגד קצין המודיעין פיניש ומפקד הכלא קשקוש מחוסר אשמה.
2021: מפקד הכלא מודה באירועי הסרסור
ביולי 2020 פרקליטות מחוז צפון הודיעה כי תגיש כתב אישום נגד מחמוד עטאללה על מעשים מגונים בשלוש סוהרות. המשפט נגד עטאללה החל בבית משפט השלום בנצרת, אך במהלך התנהלות התיק נעשו ניסיונות של נציגי השב"כ להקל על עטאללה ולשנות את סעיפי האישום לעבירות אלימות. הסוהרות סירבו להסדר, והתביעה המשיכה להתנהל בסעיפים המקוריים של מעשים מגונים.
התפנית המשמעותית בפרשה התרחשה בנובמבר 2021, עם עדותו של מפקד הכלא פרדי בן שטרית בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מכלא גלבוע. בן שטרית אישר תחת שבועה את קיומם של אירועי הסרסור, מה שהוביל לפתיחה מחודשת של החקירה בדצמבר אותה שנה. לאחר חקירה נוספת, פרקליט המדינה עמית איסמן החליט להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד קשקוש ובאשה, אחרי שלמברגר כאמור סגר את התיקים.
2022: עטאללה מודה, ״הילה״ חושפת את סיפורה
ב-2022, יועמ"ש שב"ס דיווח כי עטאללה הודה שקיים "מגע מיני" עם החיילת "הילה", אך חיילת זו לא זומנה לעדות. הפיקוח על שב"ס והחקירה המשטרתית נמשכו, כשבמקביל בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על פרטי החקירה.
ביולי 2022, "הילה" החליטה לחשוף את סיפורה במסגרת קמפיין מימון המונים, וסיפרה בפומבי על האונס שעברה. היא הדגישה כיצד מפקדיה לא רק שלא הגנו עליה, אלא במכוון אפשרו לתוקפה לפגוע בה שוב ושוב. ״המפקדים שלי, חברי הסגל שלי, שחשבתי שהם אמורים לשמור עליי, מסרו אותי לידיו של אותו מחבל. הם דאגו שאישאר איתו לבד, בניגוד לנהלים הברורים, כדי שהוא יוכל לפגוע בי באכזריות ולהתעלל בי מינית שוב ושוב, ולא רק בי, גם בעוד חיילות סוהרות רבות". היא דרשה את הקמתה של ועידת חקירה בלתי תלויה, והוסיפה: "הוא יכול היה לרצוח אותי, או לקחת אותי כבת ערובה, רק שנינו, לבד, בלי אזיקים ובלי סורגים, והוא רוצח מורשע. מחבל טרוריסט. מה הם חשבו לעצמם? שהוא 'רק' יתענג עליי? שזה בסדר? שמותר להקריב חיילת צה"ל בשביל מידע? שקט? כסף? אני אפילו לא מצליחה לדמיין איזו תמורה בכלל אפשר לקבל תמורת גופה של חיילת".
בתחילת חודש יולי השר דאז בר-לב מקבל את המלצתה של נציבת שב"ס - ומפטר את הקמ"ן ראני באשה. בסוף אותו החודש "הילה" פונה מיוזמתה למשטרה וחושפת כי נאנסה על ידי מחמוד עטאללה. באוגוסט נעתר בית המשפט המחוזי בלוד לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" וביטל את צו איסור הפרסום, והמשטרה פותחת בחקירה.
2023: נחשפו ניסיונות לפטר סוהרת שהתלוננה
במאי 2023 חשף לוי את עומק הטיוח בשב"ס באמצעות מסמך שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" שחשף כיצד ניסו בשנת 2018, זמן קצר לפני חשיפת הפרשה לפטר את אחת הסוהרות לאחר שהתלוננה מספר פעמים כי מסרסרים בה ובסוהרות נוספות - למרות תפקוד מופתי. נגה (שם בדוי) הועברה בשנת 2018 מכלא גלבוע לכלא קישון, לאחר שלטענתה התלוננה מספר פעמים בפני קצין המודיעין ראני באשה ומפקד הכלא באסם קשקוש, שכבר אינם בשב"ס.
לאחר זמן קצר בכלא קישון, זומנה נגה באופן מפתיע לשיחת שימוע לפני פיטורים אצל מפקד המחוז הצפוני בשב"ס, באותה התקופה - גונדר מקבל טאפש. בפרוטוקול נכתב מצד אחד כי "מדובר בסוהרת אחראית מקצועית ולויאלית", אך באופן לא ברור המפקדים שלה טענו שהיא בעייתית מבלי לתת נימוקים מבוססים.
2024: שש שנים אחרי, הוגשו רק שלושה כתבי אישום
בימים אלה, יותר משש שנים אחרי חשיפת פרשת הסרסור בסוהרות, הוגשו כתבי אישום נגד חלק מהמעורבים. האסיר מחמוד עטאללה הואשם במעשי אינוס של חיילת-סוהרת וכן במעשים מגונים בה ובחיילת-סוהרת נוספת. במקביל הואשמו מפקד הכלא לשעבר באסם קשקוש וקצין המודיעין של הכלא לשעבר ראני באשה בגין הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
מטעם הקצינים ופורום מגן וצדק לעדה הדרוזית נמסר ביום הגשת האישומים נגד השניים, כי הגישו עתירה לבג"ץ לביטול ההחלטה להגיש כתבי אישום. עוד הם מסרו אז: ״הפרקליטות, ובתגובה לעתירה, מזדרזת ומגישה את כתבי האישום. לכן איננו מופתעים מהפרסומים בערוצי התקשורת. העובדה שכורכים ומחברים, באותם פרסומים, מחבל נתעב לקצינים דרוזים עתירי ניסיון ובעלי זכויות, מעידה יותר מכל על המגמתיות והרצון לבוא חשבון דווקא עם מי שאינם אשמים ואינם קשורים למעשה האונס הנתעב".
