נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע היום (ה') כי לא ישתתף בהלווייתו של מנהיג ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב, שהלך שלשום לעולמו. פוטין אמנם פקד היום בבית חולים במוסקבה את ארונו של גורבצ'וב והניח לידו פרחים לאות כבוד, אך דוברו מסר כי מההלוויה שתיערך בשבת הוא ייעדר בגלל "אילוצי לוח זמנים". נוסף על כך גורבצ'וב לא יזכה להלוויה ממלכתית, בניגוד לזו שערך פוטין ב-2007 לבוריס ילצין, ששימש כנשיא רוסיה אחרי התפרקות האיחוד הסובייטי.
מותו של גורבצ'וב – עוד כותרות:
• "אחד מענקי המאה ה-20", "בוגד שפירק את ארצנו": המערב ורוסיה נפרדים
• מה"פרסטרויקה" עד קריסת המעצמה: חייו ופועלו של מיכאיל גורבצ'וב
היעדרותו של פוטין מההלוויה והעובדה שלא תהיה זו הלוויה ממלכתית משקפים את היחס המריר-משהו של הקרמלין כלפי מורשתו של גורבצ'וב. במערב זכור גורבצ'וב כמדינאי ענק שהרפורמות שהנהיג בברית המועצות העניקו חופש למיליוני בני אדם ומנעו מלחמה באירופה, אבל ברוסיה הוא נותר דמות שנויה במחלוקת: לצד מי שמעריצים אותו שם על המהפכה שחולל, רבים תולים בו את האשמה המרכזית לפירוק ברית המועצות ולשבר הכלכלי והחברתי העמוק שחוותה רוסיה בשנים שלאחר מכן. אובדן הכוח והגאווה הסובייטיים גרם אז לרוסים רבים לחוש מושפלים, והרגש הזה תרם בסופו של דבר לעלייתו לשלטון של פוטין, השולט ברוסיה כבר קרוב ל-23 שנה.
תחת שלטונו של פוטין נעצרו או בוטלו רבים מהתהליכים המהפכניים שהתחיל גורבצ'וב: רוסיה שבה בהדרגה להיות מדינה מסוגרת ומסוכנת למתנגדי-משטר, וכעת היא שקועה במלחמת דמים באוקראינה, אותה אוקראינה שבעקבות התרת הרסן של גורבצ'וב יצאה ב-1991 לעצמאות. בין פוטין לגורבצ'וב עצמו היו יחסים לא פשוטים: גורבצ'וב אמנם החמיא בעבר לפוטין על היציבות שהביא לרוסיה אחרי העשור הקשה של שנות ה-90, אך גם מתח ביקורת על מבצע הדיכוי שהוא מנהל נגד התקשורת ומתנגדי משטר, ולפני מותו אף הביע התנגדות מרומזת לפלישה לאוקראינה. פוטין מצדו הגדיר בעבר את קריסת ברית המועצות כ"אסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20", ולא פעם רמז לחלקו של גורבצ'וב בכך. השבוע נדרשו לפוטין לא פחות מ-15 שעות מרגע מותו של גורבצ'וב כדי לפרסם הספד קצר למנהיג לשעבר, והוא הסתפק בו באמירה שלגורבצ'וב הייתה השפעה אדירה על מהלך ההיסטוריה – מבלי להביע את דעתו על טיב ההשפעה הזו.
כשברקע העבר הטעון הזה שידרה היום הטלוויזיה הממלכתית הרוסית תיעוד של פוטין מניח זר פרחים ליד ארונו של גורבצ'וב בבית החולים במרכז מוסקבה שבו מת השבוע בגיל 91. הארון נותר פתוח כך שגופת גורבצ'וב גלויה לעיני כול, כמקובל ברוסיה. פוטין הצטלב, נגע בקצה הארון והרכין את ראשו. אחרי כמה רגעים עזב. בהמשך עדכן דוברו דמיטרי פסקוב את הכתבים כי בשל "אילוצי לוח זמנים" פוטין לא יוכל להשתתף בהלוויה בשבת, ולכן החליט לפקוד את הארון היום.
הלוויה ממלכתית הייתה גוררת מבוכה: מי יבוא?
גורבצ'וב ייטמן בשבת בבית העלמין נובדביצ'י ליד רעייתו ראיסה, שהלכה לעולמו ב-1999. לפני ההלוויה הוא יזכה לטקס בהיכל במוסקבה שבו נערכו הלוויותיהם של מנהיגי ברית המועצות ולדימיר לנין, יוזף סטלין ולאוניד ברז'נייב, לא הרחק מהקרמלין. הדובר פסקוב ציין כי בהלוויית גורבצ'וב יהיו סממנים מסוימים של הלוויה ממלכתית, כגון משמר כבוד, וכי המדינה מסייעת בארגונה, אך לא תהיה זו הלוויה ממלכתית מלאה.
ההחלטה הזו עומדת בניגוד חד להחלטה שקיבל משטר פוטין ב-2007, אז מת הנשיא לשעבר בוריס ילצין, שמילא תפקיד מרכזי בדחיקתו של גורבצ'וב לשוליים אחרי התמוטטות ברית המועצות. לילצין, שסימן את פוטין כיורשו שלו ואפשר את עלייתו לשלטון בסוף 1999, נערכה הלוויה ממלכתית גדולה בהשתתפות מנהיגים מרחבי העולם בקתדרלה במוסקבה. כשילצין מת, פוטין אף הכריז על יום אבל לאומי ברוסיה.
יצוין כי הכרזה על הלווייתו של גורבצ'וב כהלוויה ממלכתית הייתה עלולה להביך את הקרמלין, משום שבמקרה שכזה היה פוטין מתקשה להיעדר ממנה. הלוויה כזו גם הייתה מחייבת לכאורה את רוסיה לשלוח הזמנות למנהיגים זרים כדי שישתתפו בה, וסביר להניח שהקרמלין לא רצה בכך בהתחשב במתח השורר כעת בינו לבין המערב בצל המלחמה באוקראינה.
סרגיי מרקוב, פרשן פוליטי שנמנה עם תומכי הקרמלין, אמר היום כי החלטתו של פוטין לחלוק כבוד לגורבצ'וב במעמד אישי משקפת הן בעיות אבטחה הכרוכות בהשתתפותו בהלוויה והן את חוסר הפופולריות המוחלט של המהלכים שהוביל גורבצ'וב. עם זאת, לדבריו פוטין עדיין רצה להפגין כבוד לאדם שעמד בעבר בראש המדינה.
אתמול אמר דובר הקרמלין פסקוב כי גורבצ'וב היה "אדם ייחודי" ו"מדינאי שיישאר תמיד בהיסטוריה של ארצנו", אך מתח עליו ביקורת באומרו כי "הרומנטיקה" של גורבצ'וב לגבי המערב והאפשרות להתקרב אליו לא הייתה מוצדקת, וכי על פוטין הוטלה המשימה לתקן את הטעות הזו: "גורבצ'וב באמת רצה להאמין שהמלחמה הקרה תסתיים ושתיפתח תקופה של רומן בין איחוד סובייטי חדש לבין העולם, לבין המערב. הרומנטיקה הזו לא הייתה מוצדקת. לא היה שום פרק של רומן, ירח הדבש לא התממש, והצמא של יריבינו לדם נגלה בבירור. טוב שהבנו את זה בזמן".