מיוסטון ועד מנהטן: הפגנות בארה"ב נגד איסורי הפלות
(צילום: רויטרס)
חודש לפני שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב הגעתי לכנסייה קטנה בצפון-קרוליינה. המטיף היה ידוע בהתבטאויותיו רוויות השנאה, בעיקר נגד להט"בים, אבל לא רק. בשיחה הוא היה חביב למדי, תומך ישראל מובהק, מנומס וכן.
כאשר המצלמות כבו, נזכרתי בעוד שאלה: איך אתם יכולים לתמוך בדונלד טראמפ, נואף מובהק מניו-יורק, אדם שלא מתיימר אפילו לשמץ של יראת שמיים. המטיף הביט בי ופלט מילה שתי מילים: "פרו-לייף". זהו הכינוי הימני למי שרוצים לאסור על נשים לבצע הפלות. הוא ביטא ציפייה קבועה אצל אוונגליסטים, קתולים ואחרים: שטראמפ ישנה את הרכב בית המשפט העליון באופן שיבטל את הפסיקה ההיסטורית של "רו נגד וייד", זו שהבטיחה לנשים את הזכות להפסיק את ההיריון שלהן. "אל תקבור אותנו עדיין", הוא אמר בראיון בהתייחס לשמרנות האמריקנית, "אנחנו עוד נחזור".
ובסוף השבוע הם חזרו, עם הפסיקה ההיסטורית והאפלה של בית המשפט העליון האמריקני. בפעם הראשונה נשללה מהציבור האמריקני זכות שכבר נהנה מהגנה חוקתית לגביה. זה לא התרחש באורח מקרי: התוכנית עבדה באורח יוצא מן מהכלל. טראמפ היה נשיא שערורייתי ובין השנואים בהיסטוריה האמריקנית; מצד שני, בגלל שורה של צירופי מקרים, עלה בידו להשפיע מהותית על הרכב בית המשפט העליון.
במשך עשרות שנים מנהל הימין האמריקני מערכה ארוכה, יקרה וחסרת מעצורים בניסיון לבלום את "הרצח ההמוני" או "השואה" של הפלות. השופטים של טראמפ למעשה אותרו באמצעות המנגנונים הללו. אילולא השופטים שטראמפ מינה, לנשים עוד הייתה בארה"ב הזכות הפדרלית להחליט מה הן עושות בגופן. ההימור של הפונדמנטליזם הנוצרי האמריקני השתלם: טראמפ היה חמורו של משיח.
המשיח נראה כמו הדיסטופיה ב"סיפורה של שפחה". בדרום האמריקני (ולא רק בו) המשמעות היא כזו: נשק לכל ובכל מקום, והפלות לאף אחת ובשום מצב. החל מסוף השבוע, במדינות כמו מיסיסיפי, קנזס, מיזורי, ארקנסו, אלבמה, קנטקי, לואיזיאנה וכו' - ההפלות אסורות, כולל במקרים של אונס, של קטינות וילדות, ושל גילוי עריות. מי שיסייע להפלות ייאסר.
האמריקנים משתבחים בחוקה, המסמך המופלא ביותר שנכתב אי פעם, לשיטתם. ובכן לפי בית המשפט העליון, המסמך הזה אינו מגן על ילדות בנות 11 שנאנסו בידי קרוב משפחה ויידרשו לסיים את ההיריון, וללדת את התינוק בכל המדינות הללו. לא צריך להגיע לסיפורים קורעי לב.
לפני כמה שנים פגשתי סטודנטית צעירה מאוהיו במרפאת הפלות, בין היחידות שנותרו, לאור ההטרדה ומעשי האיבה והאלימות המתמשכים נגדן במדינה. היא בדיוק עברה הפלה, ורצתה לשוחח עם העיתונאי שהגיע למרפאה; להסביר לו איך היא שבעת רצון מהצעד הזה, וכיצד הוא הכרחי בחייה. החל מאתמול, באוהיו אסורות הפלות, אלא אם מדובר בחודש הראשון של ההיריון - זהו החודש בו חלק גדול מהנשים כלל לא יודעות שהן הרות. אגב, הכפייה על נשים ללדת מתרחשת במדינה שבה תמותת נשים בלידה היא הגבוהה בין המדינות המתועשות.
למעלה מ-70% מההפלות בארה"ב הן של נשים שחורות והיספאניות. הריונות לא רצויים מתרחשים הרבה יותר בשכבות חלשות של החברה. במדינות שמתנגדות להפלות, כמובן שלא היה סבסוד כלשהו להפלה, כמעט בשום נסיבה. בקושי רב הצליחו נשים עניות להשיג את מאות הדולרים הנדרשים להליך הזה; כעת מרפאות ההפלות ייסגרו כליל. היכולת שלהן לנסוע למדינה אחרת היא קלושה עד אפסית.
הסיוע שיקבלו מהמדינה לאחר הלידה שנכפתה עליהן יהיה אפסי גם כן; לרפובליקנים חשוב כל היריון, אבל עד הלידה. לא צפויים תקציבי רווחה נרחבים לכל אותם ילדים בלתי רצויים. העליון האמריקני יוצר מלכודת של עוני ואומללות, כזו שעשויה לתרום משמעותית לעלייה בפשיעה. מחקר אחד מצא שההכרה בהפלות כחוקיות גרמה לירידה של 17.5% בפשיעה בין 1998 ל-2014; החוקרים העריכו שהפלות חוקיות הן הסיבה להפחתת פשיעה אלימה ב-47%, ופשיעת רכוש ב-33%.
מה שמתחולל כעת בארה"ב הוא למעשה המשך ההתפרקות של הבסיס המשותף. רוב האמריקנים תומכים, באורח מובהק, בזכות חוקתית לנשים על גופן. אך הרצון הזה איננו מבוטא דרך המערכת הפוליטית או בית המשפט העליון; המוסדות הללו הם תוצר של ההסדרים הנושנים של הרפובליקה, כאלה שנותנים בסנאט האמריקני את אותו משקל למדינה זעירה ומדינה שבה חיים עשרות מיליונים. בית המשפט העליון האמריקני דחה את מדיניותם של שופטים שמרנים שמונו בידי רייגן, בוש, ניקסון ואחרים - ובחרו להותיר את תקדים "רו נגד וייד" על כנו. הוא בחר במהפכת-נגד שמרנית, שכדוגמתה האומה לא ראתה מעולם. מאז מלחמת האזרחים לא התחדדה יותר השאלה: האם ארה"ב היא אומה אחת, והאם היא יכולה להישאר כזו?
