בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירות המבקשות להקפיא את בדיקת מבקר המדינה בעניין מלחמת "חרבות ברזל", עד להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. השופטים נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר התכנסו כדי לבחון את טענות תנועת אומ"ץ (התנועה למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) והתנועה לאיכות השלטון, הקוראות להוציא צו ביניים שיוביל להפסקת הבדיקה. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
בתום הדיון השופטים קבעו כי בינתיים צו הביניים שמקפיא את ביקורת מבקר המדינה לגבי כוחות הביטחון נותר בעינו, וביקשו מהצדדים לשקול סיום ביקורות שכבר נמצאות ביישורת האחרונה. בנוסף, בג"ץ הורה שנציגי משרד המבקר והמבוקרים ינהל מו"מ ויעדכנו על אפשרות מימוש הדרגתי של הביקורת: תחילה יתייחסו למימוש שלב א' בבדיקת המבקר (שאינו עוסק בביקורת מבצעית) עד סוף יולי, ובנוסף באוקטובר תוגש הודעה מעודכנת לאפשרות מימוש שלב ב' בבדיקת המבקר. לגבי שלב ג', שעוסק בביקורת על הליבה המבצעית, בינתיים לא נקבע דבר.
השופט סולברג: "אין עוררין על הצורך בחקירה"
(צילום: בית המשפט העליון)
יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "יש ריבוי חוקרים - ומרוץ סמכויות בין הגופים"
(צילום: אלכס גמבורג)
בדיון אמרה השופטת וילנר כי "יש צורך בחקירה. במבט צופה עתיד צריך אותה עכשיו, המבקר רוצה לבדוק את הכשלים כדי שלא יחזרו על עצמם. אין לו סמכות?", ועו"ד עדי ריטיגשטיין, מטעם תנועת אומ"ץ, טענה: "היקף הבדיקה רחב, והוא עיקר הבעיה. אם אנשים עוזבים את התפקיד כדי לחפש עורך דין אז הביקורת מזיקה. צריך לתת לצבא לסיים להילחם". עוד אמרה העותרת כי "עלול להיווצר דוח חלקי, שישפיע על ועדת החקירה הממלכתית".
מטעם התנועה לאיכות השלטון אמר עו"ד אליעד שרגא כי "את המחדל, הכשלים והקטסטרופה צריך לחקור. מכל כיוון, ומכל זווית - על-ידי גוף שיש לציבור אמון בו. במחדל כזה לא רק המדינה נכשלת, לא רק הצבא. כל מערכות הביטחון קרסו. דרך המלך לחקור את האירוע הוא ועדת חקירה ממלכתית". השופט סולברג: "צריכים להיות זהירים בתחושתנו האינטואיטיבית. אין עוררין לצורך בבדיקה - ובחקירה. האם זה אומר שעל המבקר לחדול ממלאכתו?".
עוד שרגא הוסיף כי "יש ריבוי חוקרים. ראינו השבוע כמה זה נפיץ כשפורסם תחקיר בארי. אירוע מטורף". לדבריו, "יש מרוץ סמכויות בין הגופים החוקרים". השופט מינץ הגיב, ושאל: "ומה יקרה אם לא תקום ועדת חקירה?".
את עמדת היועמ"שית הציג עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות, שאמר בפתח דבריו כי "אין חולק על חשיבות ביקורת חיצונית ועל מוסד המבקר. זה לא האירוע. גם גופי הביטחון מכירים בחשיבות הביקורת החיצונית. העמדה מבחינתו היא שאלת העיתוי - תקופת מלחמה. הלחימה ממשיכה באפיקים משמעותיים, זו המציאות הנוכחית. יש התנגשות חזיתית בין יכולת הצבא להגשים את פעולות המלחמה והיכולת לשתף פעולה עם הביקורת".
בתגובה אמר השופט סולברג כי "הצבא אמור לעמוד בחזית", ושאל: "אם לא הייתה מוגשת עתירה, מה היה קורה? צה"ל היה עותר?". נציג הפרקליטות והיועמ"שית: "ביקורת בזמן אמת על היבטים צבאיים היא דבר חריג. במלחמה, חריג. ההשלכות של ההפרעה למאמץ המלחמתי הן קשות. הצמרת הפיקודית שמנהלת את הלחימה תידרש לתת מענה לביקורת".
נציגת המבקר: "יש ניסיון להימנע מביקורת"
(צילום: בית המשפט העליון)
השופטת וילנר שאלה האם "אי-אפשר עכשיו שום ביקורת?", והשופט סולברג הקשה: "גם ועדת חקירה גוזלת קשב. איך פותרים את הבעיה?". עו"ד ברמן, נציג הפרקליטות, השיב כי "לפי עמדת ראש הממשלה, בסוף המלחמה יוחלט איזו ביקורת תקום".
סולברג הציע: "למה שמה שיבדוק המבקר לא יהיה כלי עזר לוועדת החקירה הממלכתית, ויחסוך זמן?", והשופטת וילנר הזכירה: "רשויות הצבא כבר הסכימו לשלב א' של הבדיקה".
נציגת המבקר, עו"ד אליה צונץ, אמרה כי "המבקר המתין עם הביקורת ושוחח עם צה"ל. בהתאם לשיח הוא פרסם את התוכנית, ואז הרמטכ"ל עשה 'סיבוב פרסה' ואמר שישתף פעולה 'בהמשך'. המחלוקת נגעה לעיתוי הביקורת. עכשיו המלחמה נכנסת לחודשה העשירי, ונולדה טענה חדשה - הסמכות. יש ניסיון להימנע מביקורת". היא ציינה כי "אין ועדת חקירה. אומרים לנו 'אולי הרשות המבצעת תרצה לבדוק ביום מן הימים'". השופט מינץ: "כרגע זה הזמן?".
עו"ד צונץ הסבירה כי מטרת העתירות, לטענתה, "שהמבקר ימתין עד לתחקירים". השופטת וילנר אמרה כי "בעוד חודש, באוגוסט, אתם רוצים לחקור את היחידות הלוחמות. זה בליבת הנושאים המבצעיים". נציגת המבקר: "עם כל הכבוד לתחקירים של צה"ל, אין היום תחקיר חיצוני. צה"ל טוען לסכנה לביטחון המדינה - זה הביטחון של כולנו". בתגובה השיב השופט סולברג כי חוות דעת ביטחוניות יוצגו "בדלתיים סגורות".
בהמשך טען עו"ד שרגא כי "מבקר המדינה אמר בתחילת המלחמה כי לא יעשה ביקורת בזמן אמת, רק בתום המלחמה. בוקר אחד הוא קם והחליט שהוא מבקר", והשופט סולברג הזהיר: "במשרד מבקר המדינה הרבה אנשים שעושים את עבודתם נאמנה, צריך להיזהר בביקורת הזו". שרגא המשיך: "כתשו פה את הרמטכ"ל, אז גם על המבקר אפשר להרים גבה".
לדבריו, "מה היינו עושים אם היה דוח 'הרמטכ"ל אשם' לפני שוועדת חקירה התחילה לעבוד? אנשים יתנו עשויות פעמיים? אף מבקר לא פתח בביקורת על כוחות הביטחון במהלך המלחמה". נציגת המבקר הגיבה: "אלו הכפשות שחושפות את הניע, ותו לא".
על החלטת בג"ץ אמר עו"ד שרגא בתום הדיון: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט להותיר את צו הביניים על כנו ולהמשיך ולעצור את ביקורת המבקר בעת הזו. עמדתנו נותרה בעינה - רק ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ונטולת פניות תוכל לרדת לחקר האמת ולספק לציבור את התשובות להן הוא זכאי. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולפעול למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהקדם האפשרי".
אומ"ץ הדגישה בעתירתה כי אירועי 7 באוקטובר, כמו גם המלחמה שפרצה בעקבותיהם, אכן מחייבים חקירה מקצועית, אך "פתיחת הביקורת בעת הזו עלולה לסכל את פעולתה של ועדת חקירה ממלכתית שעתידה לקום, ומהווה פעולה מינהלית כפולה תוך בזבוז משאבים ציבוריים". מנגד, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן טען כי "מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע. העותרים מבקשים לאפשר לממשלה מתג השתקה של ביקורת המדינה". עוד טען המבקר כי בניגוד לטענות העותרים, ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה.
בחודש שעבר, נזכיר, שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ החליטה להקפיא זמנית את הליכי הביקורת של אנגלמן על תפקוד צה"ל ושב"כ ב-7 באוקטובר, עד לדיון העתירה. בחודש מאי הודיעה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בשם גופי הביטחון כי קיום הביקורת על המלחמה בעזה בעת הזו יוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית שלהם, וכן לפגיעה במלחמה.
