ביום ראשון האחרון נערכה שיחה קשה במטה חיל האוויר. 50 אנשי מילואים, מהבכירים ביותר, ניצבו מול מפקד החיל אלוף תומר בר - והתריעו: "הבור עלול להתרוקן". אחד הקצינים הבכירים אמר לאלוף בר כי "האיום אמיתי. אנשים לא יבואו למילואים. אתה חייב להעיר את ראש הממשלה". קצין אחר אמר שהוא מצפה שכולם יהיו יותר אסרטיביים מול נתניהו ויסבירו לו עד כמה המצב קשה: "אנחנו נקרעים מבפנים, האמון נשבר".
הקצינים הבכירים - אנשי מילואים מהמטה המבצעי של החיל - הם אלו שמנהלים את ה"בור" של החיל בזמן לחימה, ובהם כאלה שהיו מפקדי בסיסים כמו תל נוף, חצרים ונבטים ומפקדי טייסות. הם גם אלה שמתכננים את התקיפות בזמני שגרה ומלחמה. הם אלה שטסים בקביעות, מי בטייסות האם ומי כמדריכים בבית הספר לטיסה. או במילים אחרות: אלה לא "חתיארים" לא רלוונטיים, אלא חלק אינטגרלי מפעילות החיל.
הקצינים הזהירו מפני גל של קצינים שיודיעו על השהיית הטיסות שלהם, עד שהממשלה תחזור בה מחקיקת המהפכה המשפטית. הם נמנעו ככל הניתן מהמילה "סרבנות" והצהירו שהם מתנגדים לה, אבל סיפרו על שיחות עם טייסים יותר צעירים לגבי המתרחש בקבוצות הוואטסאפ והזהירו מפני עשרות רבות של טייסי מילואים, שלא יהססו הפעם ללכת עד הסוף, אם תעבור החקיקה העוסקת בעילת הסבירות. לרגע אחד האווירה המתוחה הפכה לאירוע יוצא דופן: מפקד בסיס לשעבר נכנס לעימות קשה עם האלוף בר, שהוגדר על ידי אחד מהנוכחים כאובדן שליטה, שמחייב התנצלות של מפקד הבסיס לשעבר: "מפקד חיל האוויר הוא לא הכתובת אלא נתניהו".
הקצינים הבכירים נחלקו ביניהם לכמה גישות פעולה: חלק אמרו כי יעזבו את החיל לגמרי אם החוק יעבור. אחרים אמרו שהם נקרעים ומתלבטים עד הרגע האחרון. קבוצה קטנה יותר, כמה בודדים, אמרו למפקד החיל: "אנחנו איתך, אנחנו אוהבים את המדינה וחיל האוויר. לא נעזוב". בר השיב להם: "זה שבוע קריטי עבורכם. אני מבקש מכם להאריך את ההתנדבות. אתם חשובים לחיל. יש לנו אחריות לביטחון האזרחים בישראל, לתת להם מטרייה אווירית". בר הודה כי בדיוק כמוהם, הוא מזהה כרסום בלכידות בתוך הטייסות, והוא מבקש את עזרתם ככל הניתן במניעת הקרע.
אחד ממפקדי הבסיסים לשעבר נגע בנקודה רגישה מאוד עבור הטייסים: ערכיות המשימה, והחשש שיקבלו משימה בלתי חוקית ללא הגנה מספקת של בית המשפט. "כל משימה היא לפי ערכי רוח צה"ל וחיל האוויר", השיב בר, "לא נתקלתי במשימות שלא עמדו בסטנדרט הזה". כשנשאל האם הוא מצלצל בפעמוני האזהרה מול הדרג הבכיר, בר השיב: "אני משקף תמונה אותנטית מול הרמטכ"ל ושר הביטחון".
לסיכום פנה האלוף לנוכחים ואמר: "יש לכם אחריות. אני בוחר להמשיך להגן על מדינת ישראל ואני אשמח שתצטרפו. בואו נשמור על חיל האוויר".
אלא שהחל מהיום המגמה נראית הפוכה: יותר ויותר אנשי מילואים של החיל מתכננים להודיע על הפסקת התנדבות. משיחות עם רבים מהם עולה שהם מתלבטים עד הרגע האחרון. קבוצות הווטסאפ שלהם גועשות. הם מודעים מצוין למצב הביטחוני הרגיש, בדגש על הסכנה בגבול הצפוני. כמו כן, ניתן לזהות את הפער בין סוגי ההתנדבויות: ככל שמתרחקים מפעילות מבצעית, כך ההיענות להפסקת ההתנדבות נעשית גבוהה יותר, כלומר מדריכי טיסה ואנשי מטה מבצעי לדוגמה נוטים יותר לנקוט בצעדים חריפים יותר מאשר מי שנמצאים בטייסות הפעילות. הבעיה האמיתית היא ערפל הקרב: קשה לאמוד מי יילך עד הסוף ומי יסתפק בהצהרה.
קצין בכיר בחיל האוויר תיאר את הקושי של מפקדי הטייסות: "אומרים להם שמנסים להחזיק את האירוע, אבל לא קל להם. הסיטואציה היא שמפקד טייסת בן 34 עומד מול מילואימניקים, חלקם היו מפקדים שלו בעבר. הם אנשים דעתנים וחכמים שמאתגרים אותו. אף אחד לא הכין אותם למשימה הפיקודית הזו, זה לא כתוב בשום מסמך ולא הכינו אותם להתמודד עם מצב כזה. "איך מגשרים על הפערים בין הדעות של הטייסים לחברים שלהם, או בין הטכנאים והמפקד שלהם?", אומר הקצין שמנסה לסייע למפקד טייסת האם שלו. "איזה מסר מעבירים לצעירים שמתגייסים? נוצרו נזקים מטורפים. אני לא יודע איך נתקן אותם".
גלנט: "אי אפשר להשתמש בסרבנות כדי לכפות עמדה פוליטית"
"אל תקנאו במפקדי הטייסות עם מה שהם מתמודדים", אומר מפקד בסיס לשעבר, "הם לא ישנים בלילות. הם דואגים לרמת הכשירות של הטייסים ולגיבוש ביחידה במקום להתעסק במוכנות למלחמה, במשימה היומיומית. נפל עליהם משהו שהם לא יודעים להתמודד איתו. אנחנו, הוותיקים, מנסים לסייע להם, אבל גם אנחנו קרועים".
שר הביטחון יואב גלנט צפוי להציג קו תקיף הרבה יותר. "אי אפשר להשתמש בסרבנות כדי לכפות עמדה פוליטית", אמר בדיונים. מבחינתו זו לא אותה מחאה של חודש מארס. היא לא ספונטנית, היא מאורגנת, היא פוליטית. הוא לא מקבל את ההתנהגות שלהם, אבל יפעל כדי למנוע את התרחבות התופעה. לדברי קצין בכיר אחר בחיל, האיומים האלה הם אמצעי לחץ פסול, ואם יקבלו את דעתם שוב אז כל קבוצת לחץ תעשה שביתה. "הם רוצים לעשות היום משהו לא דמוקרטי, ממה שאולי יקרה בעתיד. אני אומר להם: תמתינו, אל תשתמשו בנשק יום הדין".
ובכל זאת, למרות הפסימיות מהשיחה שערך מפקד החיל ומהשיחות עם הקצינים הבכירים במילואים, עולה גם סיבה לאופטימיות שחייבת להישמע: מדובר באנשים אחראים במיוחד. בטייסות המבצעיות ובמטה המבצעי משרתים אנשים שמודעים לגודל השעה וגם למשמעות ההחלטה להפסיק לטוס ולפגוע ברמת המוכנות של חיל האוויר וצה"ל. יש בהם כאלה שטוענים שברגע האמת הם לא יסרבו להתייצב, וגם אם כן הם יחזרו בהם וייענו לקריאה: בסוף, אחרי הכל, גם להם אין ארץ אחרת.
