מדינת ישראל הוקמה לפני 75 שנים בדיוק על בסיס ההבנה האסטרטגית שלכל יהודי העולם וליהודים שנכחו כאן במדינת ישראל אין אלא לכונן מדינה יהודית ודמוקרטית לעצמנו ומשלנו. גם בשנים קודמות ידענו מחלוקות, משברים לאומיים, חיצוניים ופנימיים, שסעים ומריבות, אך ידענו כי מדינת ישראל וקיומה היא מעל לכל מחלוקת, מעל לכל שסע, ופעלנו כולנו בהתאם. התווכחנו על נושאי ליבה שהיו עקרוניים מאוד לכולנו. לעיתים הגענו להסכמות, לעיתים נשארנו חלוקים בעמדותינו, אך בשני דברים ובאופן נחרץ לא נגענו והשארנו אותם מחוץ לעולם המחלוקת והוויכוח: ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, ואחדות העם על כל גווניו.
על פי ההבנה ההיסטורית של תולדות העם היהודי והניתוח האסטרטגי האישי שלי, בהכירי את כל החלקים המרכיבים אותנו כמדינה, קיומה של מדינת ישראל על כל גווניה, עדותיה, סגנונותיה ומגדריה יכולה להתקיים אך ורק על ידי ובזכות הבנה הדדית, אחווה ושלום בינינו הישראלים כולם.
כידוע לכל אזרחי ישראל, איראן מהווה גם בימים אלה איום מרכזי על ביטחוננו. משמרות המהפכה של הרפובליקה האיסלאמית נוכחות ופועלות באופן מסיבי גם מחוץ לגבולותיה, בצפון המזרח־התיכון, בעיראק, בסוריה, ובלבנון. איראן ממשיכה להפעיל מטהרן עצמה, ועל ידי שלוחיה, פעילות טרור המכוונת לפגיעה באזרחי ישראל וביהודים ברחבי העולם, ממשיכה להזרים כמות אדירה של נשק מתוחכם למדינות האויב - ובכך מאתגרת את ביטחוננו הלאומי עוד יותר.
בעבר, גם בימים בהם היינו חלוקים על הדרך שבה עלינו לפעול בזירות השונות כנגד איראן - בזירה הבינלאומית, בזירה המקומית, ובאיראן עצמה - ניהלנו ביושר ובכנות רבה את הדיונים בתוכנו, תוך שאנו מביעים כל אחד במסגרת אחריותו את דעתו ועמדתו, עד לקבלת החלטה משותפת ומוסכמת על כולנו. שהרי ביטחונה של המדינה, הכרוך כל כך עם אחדותנו, היה תמיד לנגד עינינו, ראשי הארגונים הביטחוניים והדרג המדיני.
החודשים האחרונים היוו מבחינתי, ברמה האישית, אתגר שכמותו לא פגשתי בכל 42 שנות עיסוקי בביטחון הלאומי - בתחילה בצה"ל, כלוחם ומפקד בשירות קרבי, בהמשך במוסד במגוון תפקידים מבצעיים עד לתפקידי כראש המוסד, ובהמשך כראש המטה לביטחון לאומי. לכן פעלתי בתקופה האחרונה כמיטב יכולתי לחבר בין אנשים שונים, ממגזרים שונים, בעלי דעות שונות - וזאת לשם מטרה מרכזית אחת, והיא הגעה להליך נכון יותר של הידברות. לדאבוני, מאמצים אלה של אחרים בעם ושלי לא צלחו.
בימים האחרונים גואה בי בעוצמה תחושת האחריות הלאומית הנובעת מהיותי בן לעם ישראל, אזרח במדינת ישראל ואיש ביטחון. השקעתי את כל ימיי, לילותיי ומרצי בכל ארבעת העשורים האחרונים לחיזוק ביטחונה וביצורה של מדינת ישראל, ומילים אלה הנכתבות כאן ועכשיו יוצאות מליבי הדואג והדואב, ומעיניי הרואות את המתחולל במדינת ישראל, בינינו הישראלים כולם.
אני מזהה עתה שהוויכוח והמחלוקת, גם אם נכונים הם וצודקים שיתקיימו במחוזותינו, לוחכים את גלימת הביטחון באופן המסכן את חוסנה הביטחוני־הלאומי של מדינת ישראל בטווח הזמן המיידי. כמפקד במערכת הביטחון לאורך שנים, אני קורא לכל המשרתים את מדינת ישראל בארגוני הביטחון כולם, במילואים ובהתנדבות, לשמור את המחלוקת מחוץ לגבולות צה"ל וארגוני הביטחון באופן נחרץ. בשעה זו שבה האיום האיראני מרחף מעל ראשינו במספר חזיתות, עלינו לוודא שחוסנה הבטחוני של ישראל לא נפגע חס וחלילה.
לכן, כבן לדור תשיעי בישראל, נכדם ובנם של לוחמי המחתרות, מקימי הארץ ובוניה, וכמי ששאב השראה מיהדות אוהבת ומחבקת, ממנהיגים נחושים, ליברלים ודמוקרטים, כאלה כמוני שהאמינו בדמוקרטיה וביהדות בשילוב שאין בלתו, אני קורא בזאת לעצירת מהלכי החקיקה ולהגעה באופן מיידי ודחוף להידברות בין הקבוצות השונות, המייצגות דעות שונות, במטרה להגיע לאותו קונצנזוס לאומי שהיה לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל נר לרגליה.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.07.23
